09.06.17 | ט"ו סיון תשע"ז| 260 גליוןשביעי | 30
לנו כ פ, כי הוא לא ידע מה לעשות
כדי לעזור לנו. שאלתי אותו: למה
כ פ? ובאמת זה היה הדבר האחרונ
שהיינו צריכימ. אבל אי אפשר לש
כוח - הקהילה וה ביבה היתה מאוד
מגוי ת. אמ לא התמיכה הזו, אני לא
יודע איכ היינו עוברימ את זה".
הצמיד ששינה הכל
שנימ חלפו. שני ילדימ נו17
פימ נולדו בריאימ, והבית חזר למ
לולו. אפ שנראה כאילו
הכל נשכח, הכאב ממשיכ
לפעפע בליבה של שרה,
והיא מתעלת אותו לע
בודה עמ משפחות ויל
דימ עמ צרכימ מיוחדימ
בחדרה, שמ היא עוב
דת כעובדת וציאלית
בעירייה ומקימה את
מרכז צמי"ד )למשפ
חות לילדימ עמ צר
כימ מיוחדימ(.
את תהליכ הכתי
בה שלה היא החלה
דווקא מאקטואליה, על פרשות הש
בוע, שהיא מפר מת דרכ הפיי בוק
ולא דרכ ה יפור האישי שלה. "אנ
שימ וחברימ קראו אותי, התחילו
לאהוב את זה וככה הכל התחיל".
היא החליטה לפתח את הכישרונ
שלה והגיעה ל דנת כתיבה אצל הרב
וה ופר ליאור אנגלמנ. "ב דנה היינו
צריכימ לכתוב על פריט כלשהו,
ואני הבאתי צמיד שקיבלתי במתנה
לאחר הלידה של אפרת, כשיצאתי
בלי התינוקת מבית החולימ. כשכ
תבתי את ה יפור הזה הרב אנגלמנ
אמר לי: 'וואו, זה ה יפור שלכ. את
חייבת להוציא אותו החוצה'. לפני
שלוש שנימ התחלתי לכתוב את ה פר
וזה פרצ החוצה. קבעתי תאריכ יעד
שנה לפטירתה 20 ל יומ ה פר, ציונ
של אפרת".
שרה פתחה פרויקט באתר גיו
הכ פימ 'הד טארט', ופנתה לציבור
40 - לעזור ולממנ את הוצאת ה פר
אלפ שקלימ. בחודש כ לו האחרונ
הכ פ כבר היה אצלה. היא השיקה
את ה פר בערב מיוחד במכללת
נתניה, ואליו הזמינה את כל האנשימ
שהיו חלק מהטיפול באפרת - רו
פאימ ומתנדבימ. "היו אנשימ שחיכו
לטלפונ הזה כדי ל גור מעגל. זה
היה שיחזור של משהו מדהימ, בה
שתתפות אנשימ שלא הכירו אות
נו אבל הפכו לשותפימ של ממש
לחיינו", אומרת שרה בהתרגשות.
"חשוב להבינ שה פר הוא ממש לא
פר זיכרונ, אלא פר של התמודדות
של האדמ עמ ני יונות שהוא מקבל.
בכוונה לא כתבתי תאריכימ ולא ציר
פתי תמונות או אזכורימ משפחתיימ".
כתבת ב גנונ של יפור עלילתי, 
אבל על עצמכ?
שרה: "כנ. בדיוק. ומהעיניימ שלי.
ה יפור הוא, איכ בנ אדמ עולה עמ
ה יפור שלו קומה. לכנ קראנו ל פר
'הקומה שמעל'. לכל אדמ יש יפור
שיכול להרימ אותו קומה נו פת למ
עלה. עכשיו אני מרגישה שהשליחות
שלי היא ל פר את ה יפור".
יו י: "זו בדיוק ה יבה ששרה
כתבה את ה פר. היא באמת הרגישה
שהיא צריכה לתת את הכלימ הללו
לאנשימ".
אילו תגובות קיבלת?
"היתה תגובה של מישהי חוז
רת בתשובה שכע ה עלי על האופנ
שבו אני כביכול מדברת לקב"ה, שזו
כפירה. עניתי לה שאינ שאלות של
כפירה. יש רק תשובות של כפירה.
אבל התגובה הכי נפוצה שאני מקב
לת מאנשימ היא, שיש להמ גמ יפור
חבוי בחיימ, ועכשיו המ מרגישימ
יותר בנוח לפתוח אותו ולשתפ אותי
ב יפורמ. חשבתי שלא הכנ תי לתוכ
ה פר שומ דבר על הזוגיות שלנו,
אבל קיבלתי המונ תגובות על איכ
שהזוגיות שלנו נשארה כל ככ חזקה
למרות המשברימ הקשימ".
הבנ הצעיר שלנו שאל אותי יו י: "
לאחרונה, אחרי שה פר יצא וה י
פור עשה גלימ: 'אבא, היית מוכנ
לחזור על זה עוד פעמ?', והוא הת
פלא כשעניתי לו שלא. הילדימ ראו
את ההשלמה שלנו בכל מהלכ, והוא
באמת ציפה שאשיב בחיוב. זה כל ככ
קירב אותנו לקב"ה ועשה לזוגיות
שלנו משהו בריא. רק כשמתמודדימ
עמ זה יחד, אפשר לעבור את המשב
•רימ כמו שצריכ".
"אחרי צאת הספר, הבן שלי התפלא כשאמרתי יוסי:
על כל זה מחדש. שלא הייתי מוכן לחזורלו
בכל מהלך, ההשלמה שלנו הילדים ראו את
והוא באמת ציפה שאשיב בחיוב"
"כשעוברים את זה יחד, אפשר להתמודד כמו שצריך". הודיה )מימין( ואפרת ז"ל