מגזין הטכניון

ביולוגיה

לטובה

פוזלת

חד המשתנים המבדילים בין בעלי חיים שונים הוא שדה הראייה שלהם, המוכתב על

ידי מיקום העיניים וטווח התנועה שלהן. האדם, לדוגמה, מאופיין בשדה ראייה צר למדי,

שעליו הוא מפצה באמצעות הסטת הראש לכיוון הרצוי. האוח, שזווית הראייה שלו צרה אף

יותר, מחפה על כך ביכולתו לסובב את הראש יותר מסיבוב שלם בלי לשנות את תנוחת

גופו. הזיקית, לעומת זאת, נהנית משדה ראייה רחב להפליא וכן ביכולת להסיט כל עין לכיוון

אחר. באמצעות “פזילה רצונית” זו חוסכת הזיקית תנועות ראש וגוף העשויות להסגיר אותה

לאויביה ולטרפה כאחד.

נהוג להניח שכל אחת מעיני הזיקית נעה באופן אוטונומי, כלומר ללא קשר לעין השנייה.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופ’ אהוד ריבלין מהטכניון (הפקולטה למדעי המחשב)

ופרופ’ גדי קציר מאוניברסיטת חיפה מגלה כי הנחה זו שגויה. במחקר, שהתפרסם החודש

, בחנו החוקרים את החוקיות

The Journal of Experimental Biology

בכתב העת

פרופ’ אהוד ריבלין

מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת חיפה שופך אור על “מערכת