9 / 51
9
המכתיבה את תנועת עיני הזיקית וגילו כי בין שתי העיניים שורר תיאום מסוים.
פרופ’ ריבלין, שהוביל את הקבוצה הטכניונית במחקר, חוקר את מערכת הראייה של הזיקית כבר שנים
רבות. במחקר קודם הוא חקר וניסח את מודל הסריקה האופטימלי של הזיקית. במחקר הנוכחי העמידו
החוקרים, בשלב הראשון, זיקית מול מסך מחשב שעליו מעופף זבוב וירטואלי. בכל פעם שהזיקית ראתה
את הזבוב היא “נעלה” עליו את שתי עיניה, אמדה את המרחק בינה לבינו ואז תקפה - כפי שכבר היה ידוע
מהמחקר הקודם.
בשלב השני של הניסוי החדש “חתכו” החוקרים את הזבוב הווירטואלי לשניים, והניעו כל אחד מהחצאים
לכיוון אחר. כעת נדרשה הזיקית לעקוב בכל עין אחר חלק אחר של הזבוב. עם זאת, מאחר שברשותה רק
לשון אחת נאלצה הזיקית לבחור איזה מהחצאים לתקוף. בניסוי הנוכחי התגלה שאכן, הזיקית התבוננה זמן
מה בשני החצאים במקביל - כל עין התמקדה באחד מהם - אבל ברגע שבחרה באחד החצאים היא נעלה
עליו את שתי העיניים כדי לאמוד את המרחק לקראת התקיפה.
“המסקנה שלנו היא שעיני הזיקית אינן עצמאיות לחלוטין זו מזו כפי שנהוג לחשוב,” אומר פרופ’ ריבלין.
“בכל רגע נתון מודעת כל עין למיקומה ולכיוונה של העין האחרת. במילים אחרות, גם בראייה החד-עינית
המאפיינת את הזיקית מתקיים שיתוף פעולה מסוים - כפי ששיתוף פעולה אחר מתקיים בראייה הדו-עינית
של האדם.”
מימין: הסטודנטית אנה שטנגל במחקר קודם על מנגנון הראייה
של הזיקית
המערכת בפעולה: מיפוי תנועת העיניים ושדה הראייה של
הזיקית לקראת זיהוי הטרף הווירטואלי
ההפעלה” של עיני הזיקית