מגזין הטכניון

ומאלץ אותם למצוא איזון בין שימור שלד המבנה הישן והתאמה לצורה המקופלת שנוצרה. חלקי הגוף

החדשים מתפתחים על סמך התבנית שאצורה בשלד: הרקמה הכדורית מתפתחת לגליל ומצמיחה פה

שסביבו זרועות, ובסופו של דבר מתקבלת הידרה שלמה עם כל חלקי הגוף החסרים.

חוקרי הטכניון גילו כי הפרעה מכוונת במבנה השלד מספיקה לשבש את המורפולוגיה של ההידרה

המתחדשת. באחד הניסויים נחתכה רקמה מהידרה בוגרת לטבעות. לאחר קיפולן של הטבעות לכדור הכילה

הרקמה כמה אזורים של סיבים המסודרים בכיוונים שונים עקב האילוץ הגאומטרי של הקיפול. התוצאה:

התפתחות של הידרה דו-ראשית. עם זאת, כאשר החוקרים עיגנו את טבעות הרקמה הללו על חוטי מתכת

קשיחים ודקים, התפתחה הידרה נורמלית, חד ראשית. מסקנתם של החוקרים היא שהמשוב המכני הקיים

ברקמה מעודד היווצרות סדר בחיה המתפתחת.

“הידרות הן יצורים פשוטים יותר מרוב קרוביהן בממלכת החי,” אומרת פרופ’ קרן, “אבל הדפוס הבסיסי של

סיבי שלד מסודרים נפוץ גם באיברים רבים בגוף האדם - בשרירים, בלב ובמעיים - וגם ברקמות מסוימות

כמו עור ושיער העוברות תהליכי רגנרציה. מנגנונים דומים פועלים בתהליך ההתפתחות של יצורים רבים

משלב העובר ועד לחיה הבוגרת. הבנה מעמיקה של תהליכי ההתחדשות בהידרה עשויה לשפוך אור על

המנגנונים המכניים המשתתפים לצד האותות הביוכימיים בתהליכי ההתפתחות הביולוגית.”

אמר:

סיבי השלד התאי (אקטין) בשלבי התפתחות שונים

של הידרה דו-ראשית מפיסת רקמה שנחתכה מהידרה

בוגרת. המספרים מציינים את הזמן בשעות בתהליך

הרגנרציה (משמאל לימין).

בסרטון הווידאו (במגזין הדיגיטלי): הידרה דו-ראשית

צומחת לצד הידרה חד-ראשית. החוט העובר דרך

ההידרה החד-ראשית מסייע בייצוב הצמיחה לאורך

ציר יחיד