9 / 52
9
לאנטיביוטיקה מתפתחת בחיידקים בעקבות לחץ אבולוציוני. הברירה הטבעית מובילה להתפתחות של חיידקים
שהאנטיביוטיקה לא מצליחה להרוג. אם נפחית את הלחץ על החיידק, ולא נפגע בו אלא רק בהיבטים האלימים
שלו, ייתכן שהעמידות לאנטיביוטיקה לא תמהר להתפתח.”
לגבי המשך הדרך מבהירה פרופ’-משנה לנדאו כי פיתוח תרופות נעשה בדרך כלל מחוץ לכותלי האקדמיה בשל
עלותו הגבוהה. “עם זאת, אנחנו יכולים לתת למפתחי התרופות ידע מדעי שיאיץ ויוזיל את תהליך הפיתוח. כעת
וכך יפרק את החיידק מנשקו. בהיבט המדעי יש כאן
cross
-
α
האתגר שלנו הוא למצוא את החומר שיעכב את
שיעור חשוב: חשיבה מחוץ לקופסה פותחת דלתות חדשות לעולם העמילואידים. פענוח מבנים חדשים עשוי
להוביל לתובנות הקשורות גם למחלות נוירו-דגנרטיביות וגם לעמילואידים ‘טובים’, המשתתפים בהגנה טבעית
מפני זיהומים. ממצאים אלה יאפשרו פיתוח אמצעים להגנה מפני רעלנים בחיידקים ובפטריות.”
בזכות התשתית המחקרית
פרופ’-משנה לנדאו הצטרפה לסגל הטכניון אחרי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס
ובעמילואידים הקשורים במחלת אלצהיימר. בתום
X
), שם התמחתה במיקרו-קריסטלוגרפיה בקרני
UCLA
(
הפוסט-דוקטורט בחרה בטכניון בין השאר “בזכות תשתיות המחקר המעולות הקיימות בו. במרכז לביולוגיה
מיליון דולר, יש
5-
מבנית, שהוקם ביוזמתו של חתן פרס נובל לכימיה פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר בהשקעה של כ
תשתית מעולה ברמה עולמית שמאפשרת לפתור מבני חלבונים ברזולוציה אטומית.”
נערך במעבדתה של פרופ’-משנה לנדאו על ידי הדוקטורנטית עינב
Science
המחקר שהתפרסם בכתב העת
טייב-פליגלמן, מנהלת המעבדה ד”ר אורלי טבצ’ניקוב, אשר משה וד”ר אורית גולדשמידט-טרן. לעבודה תרמו גם
.
UCLA
חוקרים ממאיץ החלקיקים בגרנובל ומ-
http://science.sciencemag.org/content/355/6327/831 למאמר:
מבנה גבישי של סיב עמילואידי ממקור אנושי (מימין) ושל סיב העמילואיד בחיידק שהתגלה כעת (משמאל).
המבנה התלת-ממדי, ברזולוציה אטומית, התקבל באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן - שיטה המספקת מבט
על המבנה עד לרמת האטום הבודד. בעוד שכל יחידה בעמילואידים “סטנדרטיים” יוצרת מבנה מיושר
)
α
-helix
), העמילואיד בחיידק יוצר מבנה של סליל (
β
-strand
(הנקרא
הסיב הרעיל של החיידק המוזהב