פרופסור רות ארנון ממכון ויצמן למדע נשאה השנה את ההרצאה השנתית לזכרו
של יצחק מודעי ז“ל. פרופסור ארנון היא אימונולוגית בעלת שם עולמי. מחקריה
מתמקדים בפיתוח חיסונים מתקדמים וכן בחקר התהליכים המעורבים בסרטן,
ובמחלות שנגרמות על-ידי טפילים. היא היתה שותפה בפיתוח הקופקסון -
התרופה הישראלית האתית הראשונה, המשמשת לטיפול בחולי טרשת נפוצה.
‰ÈÓ„˜‡· ˘„Á ¯·Á ≠ ·‚˘ ÈËÂÓ ¯ÂÒÙ¯Ù
פרופסור ארנון משמשת מאז יוני 0102 נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים
- הגוף הבכיר בקהילה המדעית, שנוסד כדי לרכז את הטובים באנשי המדע
בישראל במטרה לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ. האקדמיה משמשת גוף
מייעץ לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות
לאומית. חברי האקדמיה מונים 001 חוקרים, מהם 55 ממדעי הטבע ו-54 ממדעי
הרוח והחברה.
שישה פרופסורים מהטכניון חברים באקדמיה - אברהם הרשקו, יעקב זיו, משה
זכאי, אהרן צ‘חנובר, דן שכטמן וזאב תדמור. עוד לפני שפתחה את הרצאתה
הודיעה פרופסור ארנון כי יום קודם התקבל פרופסור מוטי שגב, מהפקולטה
לפיזיקה בטכניון, כחבר באקדמיה.
פרופסור רפי רום, סגן הנשיא לקשרי ציבור ופיתוח משאבים, בירך את הבאים
להרצאה, בהם אנשי הקורטוריון מהארץ ומחו“ל. ”ההרצאה השנתית ע“ש מודעי“,
אמר פרופסור רום, ”מכבדת מדי שנה שני אישים - את יצחק מודעי ז“ל ואת
הדובר האורח. השנה נושאת דברים פרופסור רות ארנון, נשיאת האקדמיה
הלאומית למדעים. ההרצאה השנתית המתקיימת במסגרת אירועי הקורטוריון
משמרת את זכרו של בוגר וידיד הטכניון, חבר הקורטוריון ומי ששימש שר
בממשלות ישראל, יצחק מודעי ז“ל.“
משה מודעי, אחיו של יצחק מודעי המנוח, נשא דברים בשם
המשפחה. הוא ציטט דברים מתוך מאמר אותו פרסם יצחק מודעי
ב“ידיעות אחרונות“ ב-71 בפברואר 4891, הרבה לפני שנבחר לשמש
כשר אוצר. וכך כתב: ”יש לנו מדינה, תעשייה וחקלאות מודרנית,
עוצמה צבאית אדירה, משאבי רוח, מדע ונפש של מדינת ישראל
ושל היהדות העולמית. ההתפתחות הכלכלית המזהירה של מדינת
ישראל בתחומי החקלאות, התעשייה, הבנייה והפיתוח, הבנקאות
והשירותים, המדע והמחקר, אינם מצדיקים שום פסימיות בקשר
ליכולת העמידה שלנו. אדרבה, ההישגים רבי-הרושם של העבר
נוסכים ביטחון שבעתיד לא תתמוטט ישראל מסיבות כלכליות.“
‰¯ÂÓ‚ ‡Ï‰ ‰Ï¯„˙˜‰
הרצאתה של פרופסור ארנון עסקה בנושא ”התחדשות במחקר
ופיתוח של תרכיבי חיסון - אתגרים וציפיות“, ונפתחה בצילום של
הקתדרלה בסיינה.
במאה ה-41 היתה סיינה אחת הערים העשירות והמאוכלסות ביותר
בעולם, וכתוצאה מכך היה צורך להגדיל את הקתדרלה. היסודות
להרחבה כבר הונחו, וכבר נבנה אחד מקירות הענק של הקתדרלה
שהיתה אמורה להיות בסופו של דבר גדולה יותר מקתדרלת סן פייטרו
ברומא; אבל אז פרצה מגיפת הדבר, וכמעט מחצית מתושבי העיר
מתו, ביניהם בנאים ואמנים. לא היה עוד צורך בקתדרלה גדולה כל כך,
לא היה מי שיבנה אותה, והקיר נותר מצבה לזכר החיים שאבדו.
מחלות ומגיפות היכו בבני האדם. אחד מגורמי התמותה היתה מחלת
האבעבועות השחורות, שקטלה מיליוני בני אדם מדי שנה. לפני
(, רופא כפרי
Edward Jenner
כמאתיים שנה הבחין אדוארד ג‘נר )
באנגליה, שנשים שעסקו בחליבת פרות לא לקו באבעבועות שחורות
ועורן היה חלק, בניגוד לעורם המצולק של מי שלקו במחלה והחלימו
ממנה. הוא החליט לבדוק אם קיים קשר בין עיסוקן של אותן נשים לבין
: אתג ר י העת י ד
פ י ת ו ח ח י ס ו נ י ם
פר ופסו ר ר ות ארנ ו ן בהרצאה השנתית
ל זכר ו של י צחק מו דע י ז “ל
”התכשיר שהשתתפתי בפיתוחו מסייע למטופלים רבים, וזהו סיפוק גדול.“ פרופסור רות ארנון
ÔÂÈÎˉ ÔÚÓÏ Ï‡¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡
42
48,43,44,45,46,47 32,33,34,35,36,37,38,39,40,41,...1