העובדה שלא לקו במחלה. ג‘נר גילה שאצל פרות היתה נפוצה מחלת בהמות
שהיו לה סממנים דומים לאבעבועות השחורות של בני-האדם, אלא שבבקר
המחלה היתה קלה יותר. הוא נטל דגימת חומר מהפרות, והזריק אותה לילד
קטן. הילד שהה במחיצתם של חולים באבעבועות השחורות ולא נדבק. ד“ר
ג‘נר מסר לעמיתיו את המידע המרעיש, ואיפשר את מיגור המחלה באמצעות
)חיסון(, המבוסס על
Vaccine
הטיפול האמור. בעקבות זאת נטבע המונח
- פרה.
Vacca
המילה הלטינית
אבל זו היתה רק ההתחלה, והיה זה רק מקרה ששתי המחלות היו דומות.
רק מאה שנה מאוחר יותר גילה לואי פסטר את המיקרואורגניזמים כמחוללי
מחלות. הוא היה הראשון שפיתח שיטה המכוונת להחליש אותם, כך שלא יכלו
לחולל עוד את המחלה.
כתוצאה מפיתוח החיסוניםחלה ב-06 השנים האחרונות ירידה ניכרת בהידבקות
במחלות שנחשבו בעבר קשות ומידבקות - חזרת, חצבת, אבעבועות ועוד - כמו
גם בהידבקות במחלות הנגרמות מסיבוכים שלהן.
עלייה בתוחלת החיים
מאז פותחו החיסונים השונים והתקדם משמעותית נושא ההיגיינה, עלתה
משמעותית גם תוחלת החיים; אלא שברור וידוע כי אם ייפסק מתן החיסונים
ישובו המחלות, וכי הנגיפים הופכים עמידים ויש לפתח כל הזמן חיסונים
חדשים, הניתנים בדרך כלל כטיפול מניעתי.
בעתיד יצטרכו האימונולוגים להתמודד גם עם הופעה חוזרתשל גורמיםמחוללי
מחלות, התמודדות עם הופעה גדלה והולכת מחלות של אוטו-אימוניות, פיתוח
חיסונים נגד מחלת הסרטן, היערכות לשדה הקרב העתידי )שייתכן שייעשה
בו שימוש בחומרים ביולוגיים קטלניים(, וכן פיתוח של חיסונים שישמשו לא
רק כאמצעי מניעתי אלא לטיפול במחלה לאחר שכבר פרצה. התפשטותן של
מחלות מידבקות ברחבי העולם הואצה משמעותית בשל קשרי התעופה חובקי
העולם. קושי נוסף הוא העברה של מחלות מבעלי חיים לבני-אדם כתוצאה
מהרס איזורי המחיה של בעלי חיים נושאי מחלות מידבקות והתקרבותם של
בעלי חיים אלה לתחומי המחייה של בני-אדם. מכאן חשיבותה של התארגנות
בינלאומית בתחום זה.
כבר היום מפתחים מדענים חיסונים שיוכלו לשמש לתקופות ארוכות, לסוגים
שונים של מחלות ואף כטיפול במי שכבר חלה. נעשים ניסויים מתקדמים
לקראת אישור של שימוש בחיסון במקרים של שחפת ואיידס ויש התקדמות
בנושא זה, אבל כל אלה נמצאים עדיין בשלבי ניסוי. באשר לסרטן - בשלב זה לא
ניתן לחסן נגד המחלה כטיפול מניעתי, אבל נעשה שימוש בתרופות המבוססות
על מרכיבים הנמצאים בתא הסרטני והם אופייניים לו, והכוונה היא להגיע גם
לפיתוח של חיסון הבנוי על אותו עקרון.
ÔÈχÈÓ‰ Ô‚Ó ∫ÔÂÒ˜Ù˜
פרופסור ארנון ושותפיה - פרופסור מיכאל סלע וד“ר דבורה טייטלבאום
ממכון ויצמן למדע - פיתחו את תרופת הקופקסון שנועדה לטיפול בחולי
טרשת נפוצה. מדובר במחלה כרונית אוטו-אימונית, שבה מערכת החיסון
- חומר המרכיב את המעטפת של הסיבים
Myelin
תוקפת את המיאלין )
העצביים(. טרשת נפוצה נחשבת למחלת העצבים השכיחה ביותר בקרב
אנשים צעירים. זוהי מחלה כרונית פרוגרסיבית של מערכת העצבים
המרכזית הפוגעת במוח, בחוט השדרה ובעצבי הראייה. קופקסון, המהווה
פריצת דרך עולמית בטיפול במחלה, מפחיתה את מספר ההתקפים של
החולה וגם משפרת משמעותית את תפקודו. כרבע מיליון אנשים ברחבי
העולם מטופלים היום בקופקסון. ”הסיפוק הגדול שלי כמדענית הוא
העובדה שהתכשיר שבפיתוחו הייתי מעורבת מגיע למספר רב כל כך של
מטופלים, מקטין משמעותית את מספר ההתקפים, ובכך משפר את איכות
חייהם ומאריך את תוחלת החיים שלהם.“
המחזור הרביעי של תכנית ”אופקים להיי-טק“ נפתח לאחרונה במרכז
לחינוך קדם-אקדמי. כמאה צעירים, לאחר שירות צבאי, מהפריפריה
הגיאוגרפית והחברתית, התקבלו לתכנית לאחר מיון קפדני. מטרת המיון
היא איתור מועמדים שביכולתם להתמודד, להתמיד ולהצליח בלימודים
במסלולים המדעיים-טכנולוגיים, ולא ניתנה להם הזדמנות בעבר.
דבר קיומה של התכנית מובא לידיעתם של הצעירים המשתחררים מצה“ל
באמצעות פנייה ישירה של צוות התכנית, בשיתוף היחידה והקרן להכוונת
חיילים משוחררים במשרד הבטחון. יש מי שעוברים את המיונים חודשים
טרם שחרורם, וצה“ל מסדיר את שחרורם המוקדם של המתקבלים לתכנית.
”אופקים להיי-טק“ היא תוכנית ייחודית המיועדת לצעירים יוצאי צבא,
מרקע סוציו-אקונומי קשה, בעלי יכולת ומוטיבציה, החסרים נתוני קבלה
ללימודים אקדמיים איכותיים בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים,
כאשר המתקבלים לתכנית זוכים גם לתמיכה כלכלית ולמעטפת תמיכה
עם פתיחת המחזור הרביעי של תכנית ”אופקים להיי-טק“
א ו פק י ם ח דש י ם
לימודית מיוחדת.
הסיוע המקצועי והתמיכה הכלכלית מאפשרים לתלמידים להתמקד
בלימודיהם ולרכוש יסודות שיאפשרו להם להתמודד עם הלימודים
המאתגרים בטכניון. כ-031 מבוגרי התכנית התקבלו עד כה ללימודי תואר
ראשון, וחלקם אף היו מצטייני נשיא ודיקן.
יוזם התכנית ומובילה הוא יהודה זיסאפל, בוגר הטכניון, לשעבר יו“ר ארגון
בוגרי הטכניון, נשיא קבוצת רד-בינת ויו“ר אגוד תעשיות האלקטרוניקה
והתוכנה, אליו חברו הטכניון, הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
במשרד הבטחון, קרן רש“י וחברות וגופים נוספים. התכנית החלה
לפעול בטכניון בנובמבר 8002, והיום פועלות מכינות מיוחדות אלה גם
באוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון.
בתמונה: תלמידי המחזור הרביעי עם יצחק תורגמן מקרן רש“י ודוד זיגדון, מנכ“ל רד ביומד
43
ÔÂÈÎˉ ÔÚÓÏ Ï‡¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡
48,44,45,46,47 33,34,35,36,37,38,39,40,41,42,...1