47
הבוגרים
ארגון
כ
והפעם: אהרון אהרון,
●
פגישות עם בכירי ההיי-טק הישראלי במסגרת "טכניון על הבר"
מבכירי מנהלי ההיי-טק הישראלי
שינויים בהרגלי הקליטה
מאה וחמישים בוגרים ובוגרות טכניון גדשו את
פאב דבלין, חידשו חברויות מן העבר על כוס
בירה צוננת, ושוחחו עם אהרון אהרון, מבכירי מנהלי
ההיי-טק בארץ. הארוע התקיים במסגרת סדרת מפגשי
הבוגרים הצעירים "טכניון על הבר".
לאהרון, בוגר הטכניון, קריירה ארוכה בניהול הפיתוח
וצורן. לפני כשלוש
IBM
בחברות מובילות, ביניהן
שנים נמכרו "קמרו", חברת הסטארט-אפ שהקים;
ו"דיסקרטיקס" - חברה שעמד בראשה באותה עת.
IBM
"אני קולט עובדים מאז היותי מנהל פיתוח ב-
בשנת 3891, ואני מעריך שעד היום ראיינתי 05 אלף
איש לעבודה", אמר אהרון. "גם היום אני מראיין את כל
המועמדים. איכות המהנדסים לא השתנתה כאן לאורך
השנים, וגם היום אני ממשיך לקבל מהנדסים איכותיים
ובקצב דומה.
"עם זאת, כיום אני רואה תופעות שבעבר לא התקיימו:
בעבר, בוגרי הטכניון השתלבו בתחילה באלביט, או
בחברות מהסוג הזה, בשכר לא גבוה, ועשו בעיקר
שליחויות. כיום, הבוגרים נכנסים לתפקידים שבהם הם
מקבלים מיד שכר גבוה. לשמחתי, שוק גיוסי העובדים
בהיי-טק יציב כיום, וישנו ביקוש ער למהנדסים גם
בתוכנה וגם בחומרה, בעיקר בפיתוח שבבים.
האם ישנו הבדל בין בוגר טכניון לבוגרים אחרים
מבחינת הסיכוי להתקבל לעבודה?
"אענה תשובה לא קורקטית. אני מקפיד להבדיל,
בתפקידי כמנהל, בין בוגרי האוניברסיטאות המובילות
בתחום ההנדסה לבין בוגרי מכללות. לא שישנה
בעיה עם בוגרי מכללות, אבל יש הבדלים בין מקומות
הלימוד. הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת
תל-אביב הם כולם מקומות טובים, ולאחרונה הבחנו גם
בבוגרים איכותיים מאוניברסיטת בר-אילן.
"מה שמבלבל הוא עניין הממוצעים. מצטיינים בכל
אחת מהאוניברסיטאות אינם שקולים אחד לשני, ומצאנו
עם השנים את הנוסחה הבאה: הממוצע בתל אביב
תמיד גבוה יותר. לכן בוגר שמקבל 09 באוניברסיטת
תל-אביב שקול ברמתו לבוגר שקיבל את הציון 68
בבאר-שבע וציון של 18 בטכניון."
מהנדס שמסיים את לימודיו, האם עדיף לו ללכת
לעבוד בסטארט-אפ או בחברה גדולה?
"זה מאוד אישי. אני יכול להעיד רק על מה שהמלצתי
לילדי. יש לי שלושה ילדים - שניים עובדים בהיי-טק,
ואחת לומדת באוניברסיטת באר-שבע. המלצתי להם
להתחיל לעבוד בחברה גדולה, לפחות בשנתיים
הראשונות של הקריירה, כי שם אתה רוכש הרגלי עבודה."
כמנהל בחברה גדולה, מהם הדברים החשובים לך כשאתה
מסתכל על סטארט-אפ ישראלי?
"זה מאוד תלוי בחברה שבה אתה נמצא. לאינטל, למשל,
יש זרוע השקעה משלה, והיא מחפשת טכנולוגיות מעניינות
להשקעה ואפילו לרכישה.
"כדי שהטכנולוגיה שאתה מפתח תעניין את אינטל אתה צריך
'ספונסר' מתוך אינטל עצמה - מישהו מהחברה שיביע עניין
בך. כל מה שאתה צריך לעשות זה פשוט לקבוע איתם פגישה
ולהגיע. צריך קצת להיות חוצפן כאן, אבל זה עובד, ואחר כך לא
יזכרו לך את זה לרעה."
קיימת סטיגמה שאחרי גיל 54 עובדי היי-טק נדחקים החוצה
לטובת צעירים מהם.
"אספר סיפור: כשניהלתי את הפיתוח בחברת 'צורן' הגיע אלי
מהנדס שהתנהל בכבדות בראיון העבודה, והיה מודאג מאוד
בקשר לרמת הכולסטרול באוכל שמוגש בחדר האוכל. הוא היה
רק בן 72, ללמדכם שזיקנה היא עניין של גישה ולא של גיל."
"אני קולט עובדים מבוגרים, ומה שחשוב לי זה רמת האנרגיה
שמפגינים העובדים. את הסטארט-אפ הראשון שלי, 'קמרו',
הקמתי אחרי גיל 05, והעצה שלי לעובדי היי-טק פשוטה: תהיו
מקצוענים. הדרדור מתחיל בשלב שבו הם תופסים את עצמם
כלא-חיוניים לארגון שבו הם עובדים, כשהם חושבים שעוקפים
אותם, ואז הם הופכים ממורמרים. אבל מה שלמדתי הוא
שאפשר להקים סטארט-אפ בכל גיל."
חלק מהכתבה פורסם בכלכליסט.
אהרון אהרון בשיחה עם בוגרי הטכניון
48 37,38,39,40,41,42,43,44,45,46,...1