¥∞
לא בכל יום, וניתן לומר שאף לא בכל שנה, מתכנסים בטכניון, במועד אחד,
חברי הקורטוריון הישראלים, חברי "מועדון המאה" וחברי מועצת אגודת
דורשי הטכניון בישראל, כולם מראשי המשק והכלכלה בישראל. הם השתתפו
במושב מיוחד שהתקיים בטכניון, אותו ארגנה אגודת דורשי הטכניון בישראל.
הכוונה במפגש היתה לפתוח ולחשוף בפני הבאים מעט מן הפעילות
המתקיימת כיום בטכניון בתחומי המחקר והפיתוח, ומן הפרויקטים הרבים
שאגודת דורשי הטכניון בישראל יוזמת ופועלת להקמתם.
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, הזהיר בדברי הפתיחה שלו מפני
קריסת מערך ההשכלה הגבוהה בישראל בשל הקיצוצים בתקציבים
הממשלתיים ומהבעייתיות שנוצרת עקב חלוקת המשאבים, המצומצמים
ממילא, בין מספרם הגדול של מוסדות אקדמיים קיימים ואלה שעתידים
להיפתח.
χ¯˘È·†ÂÓÂÁ˙·†ÏÈ·ÂÓ‰†„ÒÂÓ‰†˙ÂȉφÍÈ˘Ó‰Ï†ÔÂÈÎˉ†ÏÚ
המשנה הבכיר לנשיא, פרופסור אביב רוזן, ציין את חשיבות תרומתו של
הטכניון לחוסנה החברתי ולביטחונה של מדינת ישראל, וקרא לחיזוק
מעמדה של ההנדסה בישראל, כדי שתקבל את המעמד האקדמי לו היא
ראויה. "אם הטכניון רוצה להיות אחד מעשרת המוסדות הטכנולוגים
המובילים בעולם, עליו קודם כל להמשיך להיות המוסד המוביל בתחומו
בישראל," אמר פרופסור רוזן. לדבריו, אחת הבעיות של הטכניון במשיכת
סטודנטים בוגרי מוסדות אקדמיים אחרים ללמוד לתארים מתקדמים
בטכניון, היא העובדה שלסטודנטים יש נטייה להמשיך את לימודיהם באותם
מוסדות אקדמיים בהם עשו את התואר הראשון, ואחד הגורמים שאינם
מסייעים לטכניון במקרה זה הוא מיקומו הגיאוגרפי - חיפה. הריחוק ממרכז
הארץ אינו מקל על החלטתם של סטודנטים לבוא בשערי הטכניון, גם אם
הם עומדים בדרישות הסף וגם אם ידוע להם שלימודים בטכניון יקנו להם
מקום מכובד יותר במשק.
המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, ד"ר ישראל גרמן, דיבר על הקיצוץ האכזר,
כהגדרתו, בתקציב, והזהיר שהירידה במספר התקנים כתוצאה מהקיצוצים
התקציביים מסכנת את עתידו של הטכניון ואת יכולתו להתחדש.
ÔÂÈÎË·†„ÁÂÈÓ†·˘ÂÓ
‰‰Â·‚‰†‰Ï΢‰‰†Í¯ÚÓ†ÏÚ†‰¯ÈÓ˘Ï †ÁÂ˙ÈÙφ‰‡È¯˜·
ÈÓÂÁ˙≠ÔÈ·†¨˘„Á†Ò„‰Ó†¯ˆÈÈÏ
על הפעילות בטכניון, ועל היוזמות המחקריות-מדעיות המתגבשות, דיבר
חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור מחקר אהרן צ'חנובר, העומד היום בראש
מרכז המחקר הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה ע"ש לורי לוקי ההולך
ומוקם בטכניון. פרופסור צ'חנובר ציין בדבריו את חשיבותו המכרעת של
השילוב המתבקש כל כך בין מדעי החיים לבין ההנדסה, והדגיש שהטכניון
הוא המוסד המתאים להקמת מרכז בין-תחומי כזה, בהכילו את כל האלמנטים
הדרושים לכך. "אני, שהתחלתי את דרכי ככירורג בבית החולים רמב"ם, יכול
להגיד שכיום הכירורגיה שונה לחלוטין. היא הפכה להיות לפרסקופית -
חורים קטנים, דרכם מוחדרים אמצעי ראיה וכלים."
פרופסור צ'חנובר המשיך ואמר שהכירורג של היום אינו מסתכל על המנותח
בלבד. הוא נעזר במסך הניצב מולו ונדרש למיומנויות לא רק של רופא אלא
גם של טייס. הרפואה היום היא אחת הדוגמאות לשילוב הקיים והמתבקש
כל כך בין המדע לבין הטכנולוגיה - היא משלבת את המגע האנושי, הידע
המקצועי המדעי, אמצעי ההדמיה ואביזרים שנמצאים בשימוש הרפואה
לצרכים כירורגיים והם פרי פיתוח הנדסי.
"גם פיצוח הגנום האנושי לא היה מתאפשר ללא המחשבים האדירים
הצמודים למעבדה ושבלעדיהם לא ניתן היה לעבד את כמות המידע העצומה
שנשאבה לצורך הפיצוח. אנחנו בטכניון," אמר פרופסור צ'חנובר, "רוצים
לייצר מהנדס חדש, בין-תחומי, שיידע להסתכל על הדברים כמכלול. זהו
ייחודו של הטכניון על פני המוסדות המחקריים-טכנולוגיים האחרים בארץ."
˙¢†˙„ÈÓ
פרופסור אורי סיון, ראש המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, הציג את
תחומי פעילותו של המכון בראשו הוא עומד. הוא דיבר על מושגים שנחשבים
או נתפסים על ידי רובנו כדמיוניים ממש - ממידות ננומטריות ועד חומרים
שחוזקם עולה פי חמישים על חוזקה של הפלדה החזקה ביותר המוכרת
לנו כיום. חומרים אלו נוצרו כתוצאה מהתערבות של מדענים בסידור
האטומי של אותם חומרים.
קשה לתפוס כיצד מה שנחשב עד לאחרונה מדע בדיוני ממש הולך ותופס
מקום של כבוד בתחומי המחקר השונים ובתעשייה.
ד"ר גיטי פריי
פרופסור אהרן צ'חנובר