Page 35 - מגזין הטכניון

≥μ
˙ Â Ó Â Á ‰ † È ¯ Ó Â ˘
במשפחתו. הוא למד גם בסמסטרי הקיץ, לימד
אלקטרוניקה בבית הספר להנדסאים בטכניון, וניגן
על הקלידים עם הלהקה שלו, בחתונות.
ב-6791 הוא סיים בהצטיינות את לימודיו, בין
עשרת הסטודנטים הטובים ביותר בטכניון באותה
שנה. הוא לחץ בגאווה את ידו של האלוף )מיל'(
עמוס חורב, נשיא הטכניון באותה עת. אחר כך
המשיך שנתיים נוספות, שבהן שימש עוזר הוראה,
והשלים את הדרישות לתואר שני בהנדסת חשמל
בסוף 8791. תחומי ההתמחות שלו היו תקשורת
ועיבוד אותות. התזה שלו קשורה להדמיה אווירית
ממזל"טים.
חברת "פיברוניקס" היתה החברה הראשונה שבה
עבד כמהנדס אחרי לימודיו בטכניון. כמה ימים
קודם לכן הוא קיבל הצעה אחרת מהתעשייה
הביטחונית, לעבודה בתל אביב, אבל אחרי הראיון
בפיברוניקס החליט לבחור בפיברוניקס. התחום
של סיבים אופטיים נשמע לו כטכנולוגיה מבטיחה,
והרעיון של עבודה בסטארט אפ הלהיב אותו.
החברה, שהיתה ממוקמת בקמפוס הטכניון, נוסדה
על ידי יזם אמריקאי, ד"ר מוריס ויינברג ז"ל, במקור
מבוסטון. כשהצטרף לחברה בפברואר 9791 היו בה
21 עובדים, והוא היה מהנדס החשמל הראשון.
העובדים באותה תקופה היו כולם פיסיקאים,
שהתמחו בסיבים אופטיים. לפני הגעתו, כל
המשימות בתחום האלקטרוניקה הוצאו למיקור
חוץ באלביט. לחברה היה ידע מעולה בחיבור סיב
לדיודות פולטות אור, ללייזרים ולגלאי אור, ובחיבור
קונקטורים לסיב. הרכיבים האלה נמכרו לחוד, או
כחלק ממוצרים שאלביט פיתחה עבור פיברוניקס.
המוצרים האלה איפשרו העברה של מידע דיגיטלי
בקצב של 01 מיליון ביט בשנייה, על פני כמה
קילומטרים של סיב אופטי. עד מהרה התחיל מנחם
לתכנן מוצרים חדשים ללא עזרה מבחוץ. "זו היתה
תקופה מסעירה", הוא נזכר. "תקשורת באמצעות
סיבים אופטיים היתה טכנולוגיה חדשנית. כשראיתי
את המוצרים שפיתחתי נמכרים ללקוחות,
שהשתמשו בהם בעולם האמיתי - זאת הייתה
התרגשות אדירה. עבדתי שעות ארוכות, ולקחתי
על עצמי הרבה יותר מכמות סבירה של מטלות.
לא היה לי מושג מהי כמות סבירה... עבדתי שנה
וחצי בפיברוניקס, ולמדתי המון."
בחודש מארס 0891 הייתה משפחת אברהם
בחופשה בארה"ב. בחופשה הזאת ענה מנחם
Digital Equipment למודעת דרושים שפרסם
, או 'דיגיטל'( באזור בוסטון. הםDEC ) Corporation
חיפשו מהנדס עם רקע בדיוק כמו שלו. בתוך כמה
ימים הוצע לו התפקיד. "התרגשתי והתרשמתי
מהחברה", הוא אומר. "זו הייתה חברת
המובילה בעולם, והם הקדימו את minicomputerה-
זמנם בחיבור המחשבים שלהם זה לזה באמצעות
. כל העובדיםDECNET טכנולוגיית רשת שהם כינו
שלהם ברחבי העולם היו מחוברים לדוא"ל – באותם
ימים רוב העובדים בחברות אחרות בכלל לא ידעו
מה זה".
בסוף יולי 0891 הגיעה משפחת אברהם לבוסטון
עם כמה מזוודות וארגזים, בהנחה שמדובר בשהות
של שנה. בדיגיטל, בעבודה הראשונה שלו, מצא
מנחם על שולחנו טיוטה של איפיוני אתרנט, עם
שינויים אינסופיים בכתב יד. אינטל, זירוקס ודיגיטל
עמדו לסכם על תקן לקישור בין מחשבים. המנהלים
שלו היו מעורבים בפיתוח ובמגעים עם שתי החברות
האחרות. הסטנדרט החדש נקרא אתרנט, והוא
התבסס על המצאה של זירוקס בשם זה, משנות
ה-07 המוקדמות.
‰¯Èȯ˜·†ÚȯÎÓ†„Úˆ
"הצטרפותי לקבוצה לפיתוח אתרנט בדיגיטל
ב-0891 הפכה לצעד מכריע בקריירה שלי", הוא
אומר. "כיום מגיע אתרנט עם כל מחשב שקונים,
ואם אתם לא משתמשים באלחוט, הקישור
לאינטרנט מבוצע באמצעות אתרנט".
יום אחד אמר סגן נשיא הקבוצה שלקוחות גדולים
כמו ג'נרל מוטורס, קרייזלר, פורד ובואינג מתעקשים
על פתרון תקשורת למפעלים שלהם, שיעבור על
גבי כבלי טלוויזיה - לא על זה שהוגדר לאתרנט על
. מנחםIEEE ידי דיגיטל, אינטל, זירוקס ואחר כך
לקח את האתגר העצום על עצמו. ביולי 3891 הוא
, שבוIEEE 802.3 standards committeeהציג מסמך ל-
הוכיח - אנליטית, וגם לפי ממצאי מעבדה - שניתן
בלי להפריע CATV להריץ את האתרנט על כבלי
לשאר שירותי הווידיאו והמידע המועברים על הפס
,IEEE 802.3 הרחב. הוא מונה ליו"ר כוח המשימה של
שהוקם כדי לפתח תקן לטכנולוגיה הזאת. ההתקן
, וזה היה ה-IEEE 802.3 10BROAD36 הזה נקרא
cable הסטנדרטי הראשון. כיום cable modem
מבוססים על תקן אחר, כי הם חייבים modems
לפעול למרחקים גדולים יותר. היישום בשנות
השמונים הוגבל לבניין גדול או לקמפוס, ולכן
המרחק המקסימלי לפעולה היה רק 6.3 קילומטרים.
Ethernet Cable Modem "באביב 4891 היה לנו מוצר
שהעברנו ללקוחות! זה היה נפלא", הוא מספר.
כרמלה אשתו החלה בינתיים לעבוד במחקר רפואי,
Neuroscience ובסופו של דבר התקבלה לתוכנית
בבית הספר לרפואה בהרוורד. כיום היא Ph.D
פרופסור לביוכימיה ורפואה בבית הספר לרפואה
של אוניברסיטת בוסטון, וחוקרת את מחלת
אלצהיימר.
אחד מחבריהם הרבים בבוסטון, ד"ר יוסף לינדה,
בוגר הטכניון בהנדסת חשמל, סיפר לו על חלומו
לייסד חברה משלו ובסופו של דבר, בסתיו 3891,
הוא הצליח להשיג 002 אלף דולר )כסף סיד( לייסוד
צ'יפקום. החברה תכננה לפתח מודם של 004,2 ביט
לשנייה על שבב בודד, שיעבוד על קווי טלפון. עד
אז היו המודמים קופסאות גדולות ויקרות. יוסי
הזמין אותו להצטרף לחברה, אבל מנחם חש שהוא
חייב להישאר בפרויקט שלו בדיגיטל עד שיושלם.
מלבד זאת, 004,2 ביט בשנייה נראו לו איטיים
יחסית ל-01 מיליון ביט שאיתם התעסק...
בתחילת 4891, כמה חודשים אחרי ההתחלה,
צ'יפקום כללה שלושה אנשים, כולל יוסי, ורק 06
אלף דולר נותרו בבנק. המסקנה הייתה שכבר
מאוחר מדי וקשה מדי לרדוף אחרי שוק שבבי
המודם. החברה ניצבה בפני סכנת סגירה - או
שתמצא רעיון למוצר חדש ותגייס כסף בהתאם.
כשיוסי סיפר לו על זה, הציע מנחם שיתכוונו לשוק
ויפתחו דור שני של מוצר Ethernet cable modemה-
. IEEE 802.3 standard מבוסס
יחד הם שיכנעו את המשקיעים לממן את התוכנית
הזאת, ואחרי התחייבותם ל-5.1 מיליון דולר
)שיושקעו בשלושה שלבים( הצטרף מנחם לצ'יפקום
כראש קבוצת פיתוח המוצר. מאז עבדו, יוסי והוא,
כשותפים צמודים במשך שנים רבות. למרות שמנחם
לא היה שם בשעת ייסוד החברה ב-3891, התייחסו
אליו כאל מייסד, על סמך תפקידו בייסודה-מחדש
של החברה ב-4891. במהלך הזמן התרחב תפקידו,
ועתה כלל לא רק הנדסה אלא גם ניהול מוצר,
פיתוח עסקי ומיזוגים/רכישות )כ-003 איש(.
צ'יפקום גדלה יפה במהלך השנים, וקו המוצרים
שלה התפתח והתרחב בהתאם לשינויים בשוק
Ethernet cable ובטכנולוגיה. מהקו הראשון של
ובסופו Fiber Optic Ethernetהיא עברה ל- modem
. בסוף networking hubs and switchesשל דבר ל-
הגדול ביותר שלה. OEM ללקוח IBM הפכה
"בסוף שנות השמונים הובלתי את פתיחת השלוחה
הישראלית )הנדסת תוכנה( של צ'יפקום, והזמנתי
את ידידי ד"ר יוני מלאכי ז"ל לנהל אותה", מספר
מנחם. "יוני ואני נפגשנו לראשונה במלחמת יום
כיפור, מעבר לתעלת סואץ. הוא היה בסיירת.
בהמשך למדנו יחד בטכניון. הוא קיבל את הדוקטורט
בסטנפורד. ב-1991 יצאה צ'יפקום להנפקה בנאסדק,
. החברה היתה רווחית,3COM וב-5991 התמזגנו עם
העסיקה 000,1 עובדים, וההכנסה השנתית עמדה
באותה תקופה על 003 מיליון דולר. על פי שוק
המניות היתה החברה שווה יותר מ-007 מיליון
עבורה. עזבתי את $775 שילמה 3COMדולר, ו-
החברה ביום המיזוג".
משם המשיך מנחם אברהם וייסד את חברת
פרומינט באזור בוסטון במרץ 6991. זו הייתה אחת
Gigabit Ethernet switch החברות הראשונות שפיתחה
. וכמה חברות גדולות הביעו עניין ברכישתהrouter
ולבסוף היא נמכרה ללוסנט תמורת 002 מיליון
דולר )במניות לוסנט( בסוף 7991.
מנחם נשאר בלוסנט עד ינואר 0002, ובנה עסק
המשך בעמ' 74