¥±
 ˙ ·  ˙ Î † ‰ È ˘ ¢
¢ ‰ Ù È Á † ¨ Ô Â È Î Ë Ï
כאשר היה אדי שטרייפלר בן 71, נכנס היטלר לוינה. אביו העלה מיד את אחיו
(. משם הגיע האח, לימים פרופסור
Trieste
הגדול, מקס, על מטוס לטרייסט )
לרפואה, לירושלים. הגימנסיה העברית בוינה נסגרה ולאדי לא היתה תעודת
בגרות. בכל זאת הוא ביקש להתקבל לטכניון, ואכן הסרטיפיקט הגיע בפברואר
9391. הוא הגיע לטכניון עם כמה עשרות צעירים כמוהו. ראשי הטכניון דאז
אמרו: "הבה נציל את הילדים האלה." הם קיבלו אותם בלי בגרות, אבל מאותו
רגע הפסיקו לעשות להם הנחות.
כמה חודשים לאחר מכן הוא קיבל מכתב עם צלב קרס על המעטפה, והמילים:
"שינה כתובתו לטכניון, חיפה". אדי זיהה על המעטפה את כתב ידו של אביו.
ביד רועדת הוא פתח אותה ובפנים גילה הזמנה "למחנה הנוער בדכאו". כאשר
הוא מספר את הסיפור הנורא רועד קולו מהתרגשות. "הטכניון הציל למעשה
את חיי," הוא אומר.
ø‰¯Ê†ı¯‡·†¨Â„·Ï†¨±∑Æμ†Ô·†¯Ú†‰˘ÂÚ†‰Ó
"קיבלתי מלגה של 5.2 לירות לחודש מהתאחדות עולי גרמניה," הוא מספר. "זה
הספיק לארוחה אחת ביום ולתשלום שכר דירה עבור חצי חדר. אחרי שנה וחצי
הסתיימה המלגה, אז התחלתי לתת שעורים פרטיים במתמטיקה, אצל משפחה
מכובדת, תמורת ארוחה. עבדתי גם כמרכזן. לא היה לי זמן ללמוד, אז דחיתי
בחינות."
בשלב מסוים חלה אדי, ובני המשפחה שקיבלו ממנו שיעורים פרטיים באו
לחפשו ומצאו אותו בחדרו. הם הפנו אותו מיד לקבלן יחיאל ויצמן )אביו של
עזר ויצמן(. האיש החל לשאול אותו שאלות, והבחין במבוכתו. הוא קם ממקומו
וכיבה את האור בחדר, כדי שאדי לא יתבייש בסומק שעלה על פניו. אדי לא
ישכח מחווה זו לעולם. לימים, כאשר עזר ויצמן השתחרר מצה"ל והיה לשר
התחבורה, סיפר לו אדי את הסיפור והוא התרגש מאוד.
יחיאל ויצמן נתן לו הלוואה של 5.2 לירות בחודש. "אני לא בטוח שאוכל להחזיר
לך," התנצל אדי. "אני לא בטוח שאהיה מהנדס."
הוא נטל את ההלוואה במשך חודשיים, עד שמצא עבודה כשרטט. גברת דוניה
ויצמן, מהנשים המכובדות בחיפה, באה אליו ונזפה בו: "למה הפסקת לקחת את
הכסף? אתה חייב לסיים את לימודיך בהצלחה."
היא הלכה למר שלמה קפלנסקי, מנהל הטכניון, וביקשה מועד נוסף עבור אדי
שטרייפלר. קפלנסקי סירב. "שיעשה הפסקה בלימודיו וילך לעבוד," פסק.
אדי הפסיק את לימודיו למשך שנה, חסך כסף וחזר ללימודים. השנה הרביעית
הזו, שבה למד ברצינות, עשתה אותו למהנדס. ואיזה מהנדס!
מלחמת השחרור פרצה ואדי היה לקצין בינוי. עוד לפני שירותו הצבאי נשא
לאישה את צפורה, בוגרת הפקולטה לכימיה באוניברסיטה העברית. לאחר
המלחמה היה לקצין בינוי בחיל האוויר, תחת פיקודו של מפקד החיל דן
טולקובסקי. "הוא ידע להקשיב," אומר עליו אדי בהערכה.
אדי בנה את הדת"ק )דיר תת-קרקעי( למטוסים הראשון בחיל האוויר, לאחר
שביקש הפצצת ניסיון על דיר מטוסים במחנה תימן. בניסוי הוא למד כי הדיר
חייב להיות תת-קרקעי, שכן אז הפצצה נוטה לנתר מעליו. תרומתו המקצועית
למדינה לא תסולא בפז. כראש מחלקת הבינוי במשרד הביטחון היה שותף מרכזי
בהקמת הכור בנחל שורק, ועל פי דרישת בן גוריון הוסיף לשמו את השם העברי
"שביט". בעבודתו זו פתר אתגרים הנדסיים קשים ומורכבים ביותר, כמו מניעת
קרינה מעבר לבריכת הכור ומניעת דליפה מהבריכה - דליפה שעלולה לזהם את
הסביבה ואת מי התהום.
בהמשך, בשוק האזרחי, מילא אדי שורה של תפקידים בכירים, ביניהם מנהל
סולכור בניו יורק וחבר הנהלת כור. בעת שירותו בכור ביקש ראש הממשלה דאז,
מר לוי אשכול, לקבלו למשרדו ולצרפו לרב אלוף צבי צור ז"ל שניהל את הפרויקט
המשותף ישראל-ארה"ב להתפלת מי-ים. הפרויקט כלל הקמת כור, תחנת כוח
ומתקן התפלה למי-ים. אדי מונה ל"מתאם טכנולוגי" של הפרויקט הרב-תחומי.
בהמשך פרש רא"ל צור, ואדי מילא את מקומו כראש הפרויקט.
עם סיום תפקידיו בכור הקים אדי את חברת "אלג'ים" לאלקטרוניקה צבאית.
ב"אלג'ים" הוא לא רק עשה אלקטרוניקה ממדרגה ראשונה, אלא גם קלט 72
מדענים עולים מחו"ל, עם בני משפחותיהם. בשנת 2791 הקים את החברה הבת
"מוצרי ממברנות קרית ויצמן בע"מ". החברה שהיתה בבעלותו פיתחה ממברנות
ננו-פילטרציה ומתקנים להפרדת נוזלים בתהליכי הייצור והטיפול בשפכים של
Nestle ,Novartis ,Bayer
תעשיות פרמצבטיות, כימיה ומזון - חברות כגון
. קשריו עם הטכניון חודשו לפני כארבעים שנה לאחר שנענה לפנייתו
Hoechst-
ו
של נשיא הטכניון דאז, אלכסנדר גולדברג, והצטרף לוועד המנהל של הטכניון.
מאוחר יותר התמנה ליו"ר הוועד המנהל.
"אני סבור כי זו זכות וחובה גם יחד לתרום למסגרת האקדמית," אמר. "אותה
מסגרת אשר איפשרה לי למצות את עצמי בקריירה מעניינת ומאתגרת בצורה
בלתי רגילה."
אדי שטרייפלר-שביט תורם לטכניון לא רק מזמנו, מחוכמתו ומניסיונו הרב. כמי
שקיבל מלגות בתחילת דרכו בארץ ובטכניון הוא מבין את חשיבותן של המלגות,
ולכן הקים עם צפורה רעייתו את "קרן שביט" למתן מלגות לעידוד המצוינות
בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. הקרן הוקמה לזכר הוריהם, יונה ולאה
שטרייפלר ויוסף וחווה איזנפלד ז"ל. בטכניון יודעים להוקיר ולהעריך את מסירותו,
את ידידותו רבת השנים ואת תרומתו הרבה, והוא קיבל תארי עמית כבוד
ודוקטור לשם כבוד.
Ë „ Â Ë Ò ‰ † Ï ‡ † ‰ Ú È ‚ ‰ ˘ † ¨ Ò ¯ ˜ † · Ï ˆ † ˙ ‡ ˘ Â † ¯ ‡ Â „ † ˙ Ù Ë Ú Ó † Ï Ú † · ˙ Î † Í Î
Ô È · Ï † È „ ‡ † Ô È · † ¯ ˘ ˜ ‰ † Ê ‡ Ó † ª ± π ≥ π † ˙ ˘ † Ú ˆ Ó ‡ · † ¯ Ï Ù È È ¯ Ë ˘ † È „ ‡
˜ Ê Á ˙ Ó † ˜ ¯ † Ô Â È Î Ë ‰
„ È „ È † Ï ˘ † Â ˙ Â Ó „
יצחק )אדי( שטרייפלר
אדי שטרייפלר-שביט משמאל, עם דוד בן גוריון
ושמעון פרס, בעת בניית הכור בנחל שורק