31 / 48
31
ראיון עם
£
"קהילת המחקר חייבת להציג לציבור את הקשר בין מדע לקידמה"
, שמחלק את חייו בין מחקר מדעי למדע בדיוני
ויקטור צ'רנוב
ד"ר
"העשייה המדעית היא ממש לא קסם, אלא מלאכה מפרכת
שיש בה המון טעויות, נסיגות וסימטאות ללא מוצא."
ד"ר ויקטור צ'רנוב
ליישום
בין מדע
בדיוני
לא
יך מנהלים אימפריה גלקטית, וכיצד ישפיע כוח
שאלות אלו ואחרות
-
הכבידה על הסחר הבין-כוכבי?
בוודאי טורדות את מנוחתכם.
מה, לא?
כי ויקטור צ'רנוב דווקא עוסק בשאלות בין-גלקטיות כאלה
בזמנו הפנוי, ואם אתם מסיקים מכך שמדובר בבחור הזוי
ומנותק, טעיתם בגדול: ד"ר צ'רנוב, חוקר בפקולטה להנדסת
אווירונוטיקה וחלל, הוא דווקא מדען רציני מאוד. לאחר שעסק
במשך שנים בפיתוח דלקים במצב ג'ל, כיום הוא עוסק -
במסגרת קבוצת המחקר של פרופסור אלון גני - בתחום של
מנועים הקרויים 'מנועי על-מגח'. "המוטיבציה לפיתח דלקים
ג'ליים נובעת משני יתרונות עיקריים של דלקים כאלה: הם
בטיחותיים יותר (אינם דולפים ממיכלים כפי שקורה לדלק
נוזלי), ושאפשר להוסיף להם אבקות מתכתיות שמשפרות את
תהליך השריפה."
ויקטור צ'רנוב עלה לישראל בגיל 11, עם העליה הגדולה
ממדינות ברית המועצות, ואת שלושת תאריו עשה בפקולטה
להנדסת אווירונוטיקה וחלל בין השנים 7991 ל-0102. באותן
שנים הוא עבד והתנדב במרכז לחינוך קדם-אקדמי בטכניון,
וייסד שם את תחום מדעי הטיס. לאחר פוסט-דוקטורט
באוניברסיטת טורונטו הוא חזר לכאן כחוקר, ובמקביל
לעבודתו הוא פעיל מאוד בשדה המדע הבדיוני. "שם בעצם
התעורר העניין שלי במדע פופולרי."
מדע בדיוני זה לא ההיפך ממדע?
רק אם לא יודעים להבחין בין השניים. אני חי בשני העולמות
המרתקים האלה בלי שום בעיה. תמיד אהבתי מדע בדיוני,
ותמיד אהבתי לנתח את המדע שבספרות הזאת. כך נולדה
ההרצאה הראשונה שלי במדע פופולרי: "החלל - בין מדע
לבדיון". אחריה באו הרצאות רבות אחרות, ועם השנים
השתלבתי בפרויקטים שונים בתחום הזה, למשל "ליל
המדענים", "ספקנים בפאב", "מדע על קצה המזלג", וכנסי
המד"ב והפנטזיה "אייקון", "מאורות", ו"עולמות". בנוסף אני
משתתף בקביעות בתוכנית המדעית "החללית".
חתיכת השקעה - בהתנדבות מן הסתם.
בהחלט. זה פשוט חשוב מאוד בעיני, להציג לקהל הרחב את
המדע כפי שהוא - כלומר כפרקטיקה מורכבת, עתירת אי-
ודאות, מתסכלת לעתים. הרבה אנשים חושבים שהאקדמיה
היא מגדל שן מנותק, שבו עוסקים מדענים יחידי סגולה
בקסמים מדעיים. התפיסה הזאת מופרכת - כי האקדמיה
אינה מגדל שן, המדענים אינם יחידי סגולה, והעשייה
המדעית היא ממש לא קסם אלא מלאכה מפרכת שיש בה
המון טעויות, נסיגות וסימטאות ללא מוצא.
אבל הציבור מקל ראש בהערכת הפרקטיקה המדעית?
המדע, ככלל, פועל טוב ומצעיד אותנו קדימה - בדברים
קטנים כמו טלפונים סלולריים ואפליקציות למיניהן, ובדברים
גדולים כמו טיסות לחלל ופיתוחים של מסתמי-לב וטיפולים
בסרטן. זו הסיבה שאנשים רבים מתייחסים לאותה קידמה
כאילו היא מובנת מאליה. פעם, לדוגמה, ישבתי בדיון עם
כמה אנשים מבוגרים, חלקם בני 07 ומעלה, אינטליגנטים,
והם אמרו לי: שמע, בהודו חיים אנשים מאושרים שלא
משתמשים באנטיביוטיקה והם שמחים ומאושרים. רציתי
להגיד להם: רבותי, אם לא היתה אנטיביוטיקה ותוצרים
נוספים של קידמה רפואית, חלק מכם לא היו איתנו כרגע,
סביב השולחן הזה.
לחת המדע היא בעוכריו?
ְ
אז בעצם, הצ
במובן מסוים כן. ההצלחות המדעיות מאפשרות לנו לחיות
טוב, יחסית, ופתאום בריאות ואיכות חיים נראות לנו מובנות
מאליהן. מחלות קשות מסוימות נעלמות, אחרות מטופלות
היטב, ואנשים שלא ראו מעולם את סבלו של חולה פוליו
אומרים לעצמם: "פוליו זה לא כל כך נורא, אבל החיסון
לפוליו ממש מסוכן".
לכן חשוב לך כל כך "לשווק" את המדע?
כן. כי בסופו של דבר העשייה המדעית ממומנת מכספי
ציבור. לכן, במקום להאשים את הציבור שאינו מבין, עלינו
להשקיע בקירובו אל המדע, וזה מה שאני עושה בהרצאות
הפופולריות שלי: מדגיש שהמדע הוא עבודה קשה, מתסכלת
ועתירת טעויות, ובעיקר שהוא אינו רכושה של הקהילה
המדעית אלא רכושו של הציבור הרחב. אסור לנו להסתפק
ב"לעשות מדע"; אנחנו חייבים להציג ולהסביר את העשייה
הזאת. בסופו של דבר, הפרקטיקה המדעית היא הנתיב
לקידמה.
א