13 / 52
בקבוצת המחקר המתגבשת בהובלת פרופ’ ג’קי שילר חברים חוקרים מפקולטות רבות ומגוונות: פרופ’ יונינה
אלדר (הנדסת חשמל), פרופ’ סימון אנגלנדר (רפואה), פרופ’-משנה רקפת אקרמן (הנדסת תעשייה וניהול),
פרופ’ נעמה ברנר (הנדסה כימית), פרופ’ משנה עומרי ברק (רפואה), פרופ’ יורם גוטפרוינד (רפואה), פרופ’-
משנה דורי דרדיקמן (רפואה), פרופ’ הרמן וולוסקיר (רפואה), פרופ’ נעם זיו (רפואה), פרופ’ אלון וולף (הנדסת
מכונות), פרופ’ מרים זקסנהויז (הנדסת מכונות), פרופ’-משנה רונן טלמון (הנדסת חשמל), פרופ’ אמריטוס
מוסא יודעים (רפואה), פרופ’ אלדד יחיעם (הנדסת תעשייה וניהול), פרופ’ רון מאיר (הנדסת חשמל), פרופ’
שמעון מרום (רפואה), פרופ’ הלל פרת (רפואה), פרופ’ עידו ערב (הנדסת תעשייה וניהול), פרופ’-משנה איתמר
קאהן (רפואה), פרופ’-משנה שחר קוטינסקי (הנדסת חשמל), פרופ’-משנה אסיה רולס (רפואה), פרופ’ יצחק
שילר (רפואה) וחוקרים נוספים.
דנדריטים - עצי הדעת של המוח
מאמר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר שופך אור על כמה מהשאלות הבסיסיות
הקשורות בהשפעתו של הקורטקס, קליפת המוח, על היבטים תפקודיים שונים כגון רגשות, חשיבה והפרעות
, נבחנים מנגנוני הפלסטיות המוחית הקשורים
Neuron
פסיכיאטריות. במאמר, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי
בציפייה, במשוב, בלמידה ובזיכרון. החוקרות מעריכות כי ממצאיו עשויים להוביל לפיתוח גישות חדשות לטיפול
בשיבושים בלמידה ובזיכרון ואף בהפרעות התנהגותיות כגון אוטיזם.
המוח בנוי מרשת מורכבת של תאי עצב המחוברים זה לזה. תא העצב, שהוא יחידת העיבוד הבסיסית של
הרשת העצבית, הוא בעצמו יחידת עיבוד מורכבת המקבלת נתונים רבים מתאי עצב אחרים ומעבדת אותם
לפלט המועבר לאלפי תאי עצב אחרים ברשת.
) האקסון,
2( ;
) גוף התא והגרעין האחראי לייצור חלבונים ולתחזוקת התא כולו
1( :
תא העצב מורכב מאברונים
)3( ;
שהוא שלוחה מסועפת היוצאת מגוף התא ומעבירה מידע (פלט) לאלפי תאי עצב אחרים ברשת
הדנדריטים, אתרי הקלט העיקריים של תא העצב והמאפשרים לתא לקבל ולעבד מידע מהאקסונים של אלפי
) הסינפסות, נקודת החיבור בין אקסון של תא אחד לדנדריט של תא אחר. כל ערוצי התקשורת
4( ;
תאים שכנים
האלה - אקסונים, דנדריטים וסינפסות - חיוניים לתפקוד המוח משום שהם קובעים את יכולותינו המוטוריות,
הקוגניטיביות והאחרות.
הדנדריטים, שהם מרבית החומר האפור ותופסים את רוב נפחו של הקורטקס, עומדים במוקד מחקריה של
פרופ’ שילר בשנים האחרונות. אלה שלוחות דמויות עץ שאורכן מילימטרים ספורים, המאפשרות לתא לקלוט
מידע מתאי עצב אחרים. במאמרים קודמים הראתה פרופ’ שילר שהדנדריטים אינם מבנים פשוטים אלא
מכונות חישוב מורכבות, ובמאמר הנוכחי היא מציגה את מנגנון הגמישות הייחודי להם. “במהלך למידה משנה
המנגנון הזה את הדנדריט ואת הסינפסה, ואם נבין אותו ייתכן שנוכל לשפר תהליכים כגון קליטת מידע. כעת
אנחנו מתמקדים בהבנת הפעילות הדנדריטית ברמת המיקרו אך גם ברמת הרשת, בתקווה להבין מנגנונים
פיזיולוגיים הקשורים לבריאות ולחולי.”
13
ולהעמיק את המחקר ואת הפיתוח בתחום המוח