מגזין הטכניון | חורף 2017

16 / 52

16 / רפואה מחקר ופיתוח
כ
מדווח על קוצב לב ביולוגי שפיתחה קבוצת Nature Biotechnology תב העת המדעי היוקרתי
מחקר ישראלית-קנדית שבה שותף פרופ’ ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט
בטכניון ומהקריה הרפואית רמב”ם. לקוצב החדש, שיעילותו הודגמה בתרביות ובחולדות חיות,
יתרונות רבים על פני קוצבי לב אלקטרוניים.
פרופ’ גפשטיין, ראש המחלקה לקרדיולוגיה בקריה הרפואית רמב”ם, הוא מומחה בעל שם עולמי
בתחום תאי הגזע, ובפרט בשימוש בתאי גזע לתיקון פגמים בלב. אחד ממחקריו האחרונים, שבו
2016 הוצגה גישה חדשה לטיפול בהפרעות בקצב הלב באמצעות אור, התפרסם אף הוא בתחילת
.Nature Biotechnology בכתב העת
קוצב הלב הטבעי מורכב מתאים ייעודיים - תאי קוצב - האחראים להתכווצות שריר הלב. תקלה
בפעילותם עלולה לשבש את תפקוד הלב ולהוביל לחולשה, לסחרחורת, לעילפון, לאי-ספיקת לב
ובמקרים מסוימים אף למוות. במרוצת השנים פותחו חלופות למנגנון זה, כלומר דרכי התערבות
מלאכותיות, ובראשן קוצב הלב החשמלי. מכשיר זה מתקן את הפעילות המשובשת של מנגנון
הקצב הטבעי באמצעות אלקטרודות המוחדרות לאזורים שונים בלב.
עם זאת, לקוצב החשמלי מגבלות רבות ובהן צורך בהליך ניתוחי פולשני, סכנת זיהום, היעדר
רגישות הורמונלית ומשך פעילות מוגבל (עקב התרוקנות הסוללות). יתר על כן, כאשר מדובר
בטיפול בילדים, שלבם עדיין גדל, קוצב הלב החשמלי אינו מתאים את עצמו לעלייה ההדרגתית
בנפח הלב.
אחת החלופות המבטיחות לקוצב הלב החשמלי היא קוצב הלב הביולוגי, המבוסס על שימוש
בתאים הדומים בתפקודם לתאי הקוצב הטבעיים. עם זאת, בשל מגבלות טכנולוגיות לא פותחה
עד כה שיטה יעילה ליצירה יעילה ואמינה של קוצבי לב ביולוגיים. בנקודה זו נכנסת קבוצת המחקר
הקנדית-ישראלית עם הבשורה המחקרית החדשה.
קבוצת החוקרים השתמשה בידע שנלמד בתחום הביולוגיה ההתפתחותית כדי לפתח פרוטוקול
פיתוח ישראלי-קנדי: אמר:
פרופ’ ליאור גפשטיין
וחוקרות במעבדה