20 / 52
/ סביבה
מחקר ופיתוח
20
ח
וקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב מציגים ממצאים חדשים הנוגעים לפליטת חלקיקים ממכרות
, מבוסס על ניתוח של
Science of the Total Environment
פוספט. המחקר, שהתפרסם בכתב העת
נתונים בשלושה מכרות במדינות שכנות: אל חסה ואל עבייד בירדן וחניפיס בסוריה.
ה) הוא חומר חיוני בדישון חקלאי, בתעשיית המזון ובתעשיות הכימיות. בישראל לבדה מופקים
ָ
ח
ְ
ר
ַ
פוספט (ז
מהתפוקה העולמית.
2%-
מיליון טונות פוספט - כ
4-
בכל שנה כ
כריית פוספט היא סוגיה סביבתית וציבורית בישראל ובעולם בשל החלקיקים הנפלטים בכרייה. מחקרים רבים
אכן מצביעים על הנזקים הבריאותיים של חשיפה לחלקיקים הנפלטים מפעילות תעשייתית בכלל וממכרות
בפרט - נזקים ובהם תמותה מוגברת ממחלות נשימה ומבעיות לב. מכאן חשיבותו של אומדן מדויק ככל
האפשר של פליטות החלקיקים מפעילות הכרייה.
על המאמר חתומים שלושה חוקרים: הדוקטורנט דמיטרי טרטקובסקי, ראש מרכז המצוינות לחשיפה
סביבתית ולבריאות בטכניון פרופ’ דוד ברודאי, וד”ר אלי שטרן - מנהל המרכז להערכות סיכונים באוניברסיטת
תל אביב. לדבריהם, אומדן הפליטות הנהוג כיום, המבוסס על “מקדמי פליטה” שפורסמו בארצות הברית
ולאחר מכן גם באוסטרליה, מבוסס על הנחות שלא נבחנו לעומק עד המחקר הנוכחי.
במחקר נמצא כי שיטות ההערכה הקיימות אינן מביאות בחשבון את הפליטות המתרחשות לאחר הכרייה,
בעיבוד העופרות ובהובלת המחצב במסוע או בדרכים לא סלולות. לדברי פרופ’ ברודאי, “פליטות אלה עלולות
להיות משמעותיות אפילו יותר מאלה המתרחשות במהלך הכרייה והחציבה, ואפשר לצמצמן בצעדים
פשוטים למדי.”
לק הוא משאב חיוני לקיומם של החיים המודרניים, ועם זאת הוא גם רעל מסוכן;
חדירתו לגוף עלולה להוביל לשורה של נזקים בריאותיים ובהם סרטן ופגיעה במערכת
העצבים, במערכת החיסונית, בפוריות, בכבד, בכליות ובכדוריות הדם האדומות. לפיכך
נקבעו בישראל ובמדינות אחרות מגבלות על מינון רכיבי הדלק במי השתייה.
רכיבי הדלק מגיעים למי השתייה מדליפות ממכלי דלק ומצינורות פגומים. הדלק המחלחל
לקרקע ולמי התהום (האקוויפר) עלול להגיע לגוף האדם לא רק דרך שתיית המים אלא
גם משאיפת אדי הדלק שבקרקע וממגע עם הקרקע המזוהמת. בנזן, אחד החומרים
המסוכנים המרכיבים את הדלק, אינו מתפרק במהירות ועלול לנדוד בקרקע למרחק של
עשרות מטרים וכך להגיע לשטחי ציבור פתוחים ואפילו לגינות פרטיות.
את תקנות המים, המתמקדות
1997
בשל סיכונים אלה קבע המשרד להגנת הסביבה בשנת
במניעת זיהום המים בדלק. כן פנה המשרד למומחים מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
ע”ש דוידסון בטכניון וביקש לקבל מהם את השירותים האלה: ניטור של התשתית התת-
קרקעית (מכלים וצנרת דלק) בתחנות דלק, מעקב אחר תיקונים והחלפה של המתקנים
שנמצאו דולפים, בקרה ומתן פתרונות הנדסיים בנוגע לשיטות הבדיקה השונות. ואכן,
השנים האחרונות צמצום דרמטי
16-
בעקבות יישום ההמלצות של מומחי הטכניון חל ב
בנפח הכולל של דליפות הדלק בישראל, בעיקר בדליפות מתחנות דלק. במשרד מעריכים כי
השנים
12-
מ”ק בשנה לכל הפחות (ב
1,000-
הודות למהלכים אלה צומצם היקף הדליפה הכולל ב
האחרונות), וזאת הודות לניטור ולטיפול במכלים תת-קרקעיים ובצנרת התת-קרקעית בתחנות
מ”ק.
10,000-
שנים צומצמו הדליפות בשיעור כולל של יותר מ
12
הדלק. במילים אחרות, בתוך
בצוות המחקר הטכניוני חברים פרופ’ דב אינגמן (ראש הקבוצה), ד”ר חיים מיכלין וגב’ ילנה לשצ’נקו.
מבוקר
פיזור
הדלק
משמר
המשימה: שיפור אומדן פליטות החלקיקים ממכרות פוספט
ד
בזכות חוקרים בטכניון:
הפחתה דרמטית של
דליפות דלק לקרקע