מגזין הטכניון | חורף 2017

25 / 52

25
אמר:
ח
וקרים מהטכניון ומהרווארד מציגים פרדיגמה חדשה להתפתחות מחלת פרקינסון. השניים, פרופ’-חבר
סימון אנגלנדר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ופרופ’ אולה איזקסון מבית הספר לרפואה בהרווארד,
מציגים ראיות לכך שהמחלה אינה מתפשטת במוח בתהליך של “הדבקה” בין תאי עצב אלא פורצת ככשל
בו-זמני המסב פגיעה נרחבת לתאי העצב.
פרקינסון היא מחלה נוירו-דגנרטיבית, כלומר מחלה הנובעת מניוון של תאי עצב במוח. על הגורם
הישיר למחלה יש כיום תמימות דעים: היווצרות של צבירי חלבונים, בעיקר של חלבון בשם סינוקלין
). תהליך זה מוביל לניוון של תאי העצב (נוירונים) באזורים שונים במוח ובעיקר באזור α-synuclein(
) האחראי לבקרה על תנועות. עם זאת, המנגנון המוביל להצטברותם substantia nigra החומר השחור (
של החלבונים עדיין שנוי במחלוקת.
אחתהתאוריותהמקובלותכיום גורסתכי הצטברותו של הסינוקלין מתחילהבמערכתהעצביםהפריפריאלית
) בתהליך הדומה להדבקה. “תאוריית ההתפשטות” CNS) ומשם נודדת למערכת העצבים המרכזית (PNS(
הזאת מנומקת בפער הזמן המשמעותי - כעשר שנים - בין הופעת התסמינים הלא מוטוריים (המיוחסים
לפגיעה במערכת הפריפריאלית) לתסמינים מוטוריים (המיוחסים לפגיעה בנוירונים דופמינרגיים בחומר
.)CNSהשחור של ה-
הפרופסורים אנגלנדר ואיזקסון קוראים תיגר על תפיסה זו בסדרת מאמרים, שהאחרון בהם פורסם
. לטענתם, המחלה מייצרת כשל CELL מקבוצת Trends in Neurosciences לאחרונה בכתב העת
מערכתי באוכלוסיית הנוירונים. עם זאת, מאחר שלתאי הפריפריה אין מנגנון גיבוי כמו זה המגבה את תאי
העצב הדומפינרגיים בחומר השחור (שגם הם רגישים ומתים בקצב גבוה), הסימפטומים הלא מוטוריים
מקדימים בשנים רבות את הסימפטומים המוטוריים.
הצטברותו של הסינוקלין נובעת מכשל בתהליכי פירוק כגון אוביקוויטינציה ואוטופגיה - תהליכים האמורים
לסלק חלבונים משובשים. לדברי פרופ’ אנגלנדר, “המטרה שלנו היא להבין את המכניזם של הכשל הזה
ולחקור דרכים למנוע את הצטברותו של הסינוקלין. מה שכבר ברור לנו הוא שבניגוד ל’תאוריית ההתפשטות’
המקובלת, פרקינסון היא מחלה נוירונלית מערכתית.”
), מסבירים functional threshold theoryשני החוקרים, המכנים את התאוריה שלהם “תאוריית הסף” (
כי המוח מצליח לעכב את המחלה באמצעות גיבוי של רשתות נוירונים. “המחלה מתפרצת רק כאשר
אותו גיבוי אינו מצליח לפצות על תמותת התאים המצטברת. ברמת היישום הקליני והפרמקולוגי, המודל
שלנו אמור להסיט את ההתמקדות מהניסיון לבלום את התפשטות הסינוקלין מתא עצב אחד למשנהו אל
ניסיון לפתח תרופות שיעצרו את הצטברות הסינוקלין ברמה המערכתית. אנחנו מקווים שהסטה כזו תוביל
לפיתוח טיפולים יעילים יותר.”
פרקינסון:
מודל הכשל המערכתי
מדענים מהטכניון ומהרווארד מציגים הסבר חדש להתפתחות מחלת פרקינסון
פרופ’ סימון אנגלנדר