ב-31 ביוני קיבל בוגר הטכניון משה
ינאי, ”הגורו של עולם האיחסון“
ואחד הישראלים המצליחים ביותר
בתעשיית ההיי-טק העולמית, את
אות יקיר הפקולטה להנדסת חשמל.
”נולדתי בזמן הנכון ולמדתי במוסד
הנכון - הטכניון - שנתן לי כלים
להמשך דרכי המקצועית,“ אמר ינאי
בכנס שנערך לכבודו. ”אני נרגש מן
המעמד הזה.“
”מהפכן מערכות סדרתי“ - כך הוגדר
ינאי בטקס, שבו השתתפו רבים
מעמיתיו וכן בוגרים נוספים של בני
המחזור שלו - בוגרי 5791 בפקולטה,
ביניהם ארבעה המכהנים כיום
כפרופסורים בטכניון.
ÔÂÒÁȇ ˙¢ ÌÈÚ·¯‡
ינאי עצמו סיפר על ארבעים שנותיו
בעולם האיחסון - תחום שהתפתח
באופן שאין דומה לו בשום ענף אחר
בתעשייה.
”אנחנו מסתכלים על תחומים
טכנולוגיים שונים ובשום מקום
לא רואים מהפכה כזאת. המכוניות
כיום, למשל, נראות דומות מאוד
למכוניות של תחילת המאה שעברה.
גם המטוסים אינם נראים שונים
משמעותית מכפי שנראו בראשית
התעופה.
”המהפכות הגדולות ממש ארעו
בתחום המידע: התפתחות הציור
לפני ארבעים אלף שנה; הכתיבה -
לפני כ-000,3 שנה; וכמובן המצאת
הדפוס במאה ה-51.
”אבל בעשרות השנים האחרונות
הואצה מהפיכת המידע באופן חסר
תקדים. ב-6591 יוצר הדיסק הראשון
. הוא שקל 21 טון, והכיל 5
IBM
של
מגה-בייט. ב-0891 יוצר דיסק של 1
ג‘יגה, ומחירו היה 000,08 דולר. כיום
כרטיסי זיכרון קטנים מכילים הרבה
יותר מזה, ובעולם האיחסון אנחנו
מדברים על הרבה טרה-בייטים.“
משה ינאי סיים את לימודיו
בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון
בשנת 5791. ”בתחילת דרכי עבדתי
באלביט ונהניתי מאוד. לא הבנתי
מדוע משלמים לי כסף אם אני כל
כך נהנה.“
תוך זמן קצר הפך ינאי לאחת
הדמויות המשפיעות ביותר בעולם
בתחום איחסון המידע. את המהפכה
הידועה ביותר הוא הוביל עם
, שהפכה
EMC
הצטרפותו לחברת
בזכותו מיצרן בינוני בתחום הזיכרון
למחשבים לחברה המובילה בעולם
באיחסון מידע בארגונים גדולים.
ינאי רשם הצלחות נוספות רבות
בהמשך, וארבעים פטנטים רשומים
על שמו.
הודות לתרומתו העצומה לשתי
החברות הגדולות שבהן עבד העניקו
לו חברות אלו את המעמד היוקרתי
.
IBM Fellow
ו-
EMC Fellow
Èχ¯˘È‰ ¯˘˜‰
בשנותיו הרבות בארה“ב לא ניתק
ינאי את הקשר לישראל. הוא תרם
רבות לחברות הזנק ישראליות, ועמד
מאוחרי הקמתן של שתי שלוחות
.
EMC
ישראליות של חברת
9
ÌÈ·˘ÁÓ ˙Ò„‰
מהפכן מערכות סדרתי
דמות עלומה
”במשך שנים רבות היה משה ינאי
דמות עלומה עבורי,“ אמר נשיא
הטכניון פרופסור פרץ לביא. ”רק
לאחר שהתמניתי לתפקיד הנשיא
ביקשתי להיפגש איתו, והוא
נעתר. הוא התארח במשרדי, וזו
היתה שיחת נפש ארוכה. גיליתי
אדם מקסים ומעניין.“ בחודשיים
הבאים גיבשו ינאי והנהלת הטכניון
תוכנית טכניונית ל“מחנכי השנה“,
שבאמצעותה מעניק הטכניון פרסים
אישיים ל-51 חברי סגל מדי שנה,
הנבחרים על ידי ועדה משותפת של
סטודנטים וחברי סגל. הפרסים הללו
ממומנים בתרומתו של משה ינאי -
04 מיליון ש“ח.
נשיא הטכניון בירך את ינאי וסיפר
כי ”מה שריגש אותי במיוחד הוא
שכאשר שאלתי את משה מה הוא
מבקש שיהיה כתוב על הלוח המציין
את תרומתו, הוא השיב בפשטות:
משה ינאי, כפר יחזקאל.“
. בפעילות
TEC
בחודש יוני נפתח בטכניון המרכז להנדסת מחשבים -
המרכז ישתתפו 006 סטודנטים לתארים מתקדמים ומאה חברי סגל - 51
מתוכם חברי סגל חדשים.
בראש המרכז עומד פרופסור אסף שוסטר, חבר סגל בפקולטה למדעי
המחשב. ”מדובר בשיתוף פעולה בין הפקולטה להנדסת חשמל לבין
הפקולטה למדעי המחשב,“ מסביר פרופסור שוסטר, ”והוא יוצא לדרך
בתזמון נכון - כאשר המיחשוב הופך מקבילי, מבוזר וענני, ובתעשייה
נדרשת הגדרה מחודשת של התחום.“
לרגל פתיחת המרכז התקיים בטכניון כנס בינלאומי, בהשתתפות חוקרים
ידועים מהאקדמיה ובכירים מתעשיית ההיי-טק. פרופסור אורי וייזר, חבר
סגל בפקולטה להנדסת חשמל וממארגני הכנס, אמר כי הקמת המרכז
היא ”צורך חיוני. כל תחומי ההנדסה הולכים ומתקבצים, על אחת כמה
וכמה כשמדובר בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב. אין סטודנט בלימודי
הנדסת חשמל שאינו כותב קוד, ואין סטודנט במדעי המחשב שאינו יודע
על מה רץ הקוד שלו“.
·‰Ê‰ ˘Ï¢Ó
, הביע התפעלות
EMC
פט גלסינגר, נשיא חטיבת תשתיות המידע בחברת
מן החדשנות בתעשיית ההיי-טק בישראל. ”ישראל היא מרכז של כשרונות
חדשניים. מכיוון שאין לכם נפט, החדשנות הפכה לקטר של הכלכלה.
”בחדשנות יש שלושה מרכיבים - התעשייה, קרנות ההון-סיכון,
והאוניברסיטאות המכשירות את היזמים. במשולש הזהב הזה, הקשר בין
האוניברסיטאות לקרנות ההון-סיכון מתבטא באמצעות ספין אוף של
אוניברסיטאות, חממות וחברות יישום. משולש הזהב הוא מודל מוכח
בתזמון הנכון
המרכז להנדסת מחשבים בטכניון יצא לדרך
החבר‘ה שלנ ו במאדים
בפעם הבאה שתתבוננו בתמונות שנשלחו לכדור הארץ מכלי הרכב הרובוטיים
הנעים על פני הלכת מאדים, דעו כי שידור תמונות אלה מבוסס על אלגוריתם
דחיסה שפיתחו שלושה בוגרי טכניון: גדי סרוסי, מרסלו ויינברגר וגיירמו ספירו.
בפאלו אלטו,
HP
האלגוריתם פותח בזמן ששלושת החוקרים עבדו יחד במעבדות
קליפורניה.
פרופסור ספירו, שהרצה בכנס, הוא כיום פרופסור באוניברסיטת מינסוטה. הוא
נולד במונטווידאו, בירת אורוגוואי. בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון הוא עשה
הוא עבד שלוש שנים
MIT
תואר ראשון, שני ושלישי, ולאחר פוסט-דוקטורט ב-
בפאלו אלטו.
HP
במעבדות המחקר של
”הטכניון הוא דוגמה מעולה לשיתוף פעולה עם התעשייה,“ אמר פרופסור ספירו.
”זהו שיתוף פעולה חשוב, שכן התעשייה יכולה לסייע בגיבוש תוכנית הלימודים
ובחיבורם של הסטודנטים לצרכים האמיתיים של השוק. בנוסף, גורמים בתעשייה
יכולים לתמוך בהשקעה בלימודים גבוהים גם בזמנים קשים, ולמנוע קיצוצים
עמוקים בתקציבי האקדמיה. על האקדמיה והתעשייה לפעול כשותפות.“
מאת רן מרון
לחדשנות, וישראל היא דוגמה טובה ליישומו“. גלסינגר אמר כי ”התעשייה
לא היתה יכולה להתפתח ללא המוחות הצעירים שמגיעים מהאקדמיה.
האקדמיה היא מקום שבו נובטים זרעים.“
פרופסור ייל פאט, מאוניברסיטת טקסס, דיבר גם הוא על הקשר בין
התעשייה לאקדמיה. ”זהו קשר חשוב מאוד, אבל חשוב שינוהל בחוכמה.
התעשייה לא אמורה להציב לנו בעיות עכשוויות לפתרון, אלא לאפשר לנו
להגדיר את האופק המחקרי בעשור הקרוב.“