Page 2 - מגזין הטכניון | סתיו 2011
Basic HTML Version
ס ו ף ה ע ש ו ר ה א ב ו ד
ת ו כ ן ה ע נ י י נ י ם
∫¯Â‡Ï ‡ÈˆÂÓ
מערך השיווק
∫˜ÂÂÈ˘‰ ωÓ
גבי שטרן
:
ȇ¯Á‡ ͯÂÚ ¨ÔÂÈÎˉ ¯·Â„
עמוס לבב
∫ͯÂÚ
יצהר ורדי, טל‘ 0973928-40
אבי בליזובסקי, יצהר ורדי,
∫ÌÈÙ˙˙˘Ó
עמוס לבב, רועי צזנה, אבי שמול
יואב בכר, שלמה שוהם, יוסי שרם
∫ÌÈÓψ
∫χ¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡ ˙ωÓ
נעמה תומרקין
טל‘ 3671596-30, פקס 2966696-30
∫ÔÂÈÎˉ ȯ‚· Ô‚¯‡ ˙ωÓ
פנינה זיו
טל‘ 0173928-40, פקס 7773928-40
∫ÈÙ¯‚ ·ÂˆÈÚ
גרפיק טאצ‘ מעצבים, טל‘ 9924768-40
∫ÒÂÙ„
דפוס רחש
הטכניון
מכון טכנולוגי
לישראל
w w w . t e c h n i o n . a c . i l
ISSN
0793-8543
•
סתיו 1102
מי שלא חווה את השמחה שפרצה בקמפוס הטכניון עם
היוודע דבר זכייתו של פרופסור מחקר דני שכטמן בפרס
נובל בכימיה - לא יודע שמחה מהי! ולא בכדי; נדירות
האוניברסיטאות שמתברכות בכך ששלושה מחברי הסגל
שלהן, אשר צמחו והתפתחו בתוכן, זוכים בפרס נובל
בכימיה תוך פחות מעשר שנים. לפרופסור שכטמן קדמו
הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ‘חנובר מהפקולטה
לרפואה על שם רפפורט, שזכו בפרס נובל בכימיה לשנת 4002.
פרופסור שכטמן החל ללמוד בטכניון בשנת 2691. כאן הוא קיבל את כל תאריו
האקדמיים וערך את כל מחקריו. הוא יקבל את פרס נובל בכימיה לשנת 1102 על
תגלית הגבישים הקוואזי-מחזוריים, ובזכות עמידתו האיתנה על האמת המדעית שלו
כנגד הממסד המדעי של שנות השמונים, ששלל את תצפיותיו מכל וכל. אין זה
דבר של מה בכך לעמוד איתן אל מול ענק מדעי כליינוס פולינג, חתן שני פרסי
נובל, בכימיה ושלום, אשר ניצב בראש מחנה השוללים את תגלית הגבישים הקוואזי-
מחזוריים וטען שדני שכטמן ”איננו יודע על מה הוא מדבר.“ דני דבק באמת שלו ובכך
פרץ דרך מדעית חדשה.
פרס נובל בכימיה הוא אקורד סיום מרהיב לקיץ יוצא דופן באירועיו. אין מתנה יפה
מזו ליובל המאה להנחת אבן הפינה לבניינו הראשון של הטכניון, בהדר בחיפה - ארוע
שיצוין באפריל 2102.
בקיץ האחרון פרצה מחאה חברתית חסרת תקדים בתולדות המדינה, וחוללה תזוזה
בסדרי העדיפויות ובסדר החברתי במדינת ישראל. עלינו לשמוח על המקום המכובד
שניתן לנושא החינוך בכל המחאות וההפגנות. אכן, העם דורש צדק חברתי אבל העם
גם מבין, סוף-סוף, שהשקעה בחינוך היא השקעה בעתידנו. ועל ההבנה הזו נלחמנו
כולנו, באקדמיה, במשך עשר שנים תמימות - הלא הן ”עשר השנים האבודות“, כפי
שכינה אותן פרופסור מנואל טרכטנברג, יו“ר ות“ת ויו“ר הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי.
מעל כל במה ציבורית זעקנו כי נושא החינוך חייב להדיר שינה מעינינו ומעיניהם של
מנהיגינו. מי כמונו יודע עד כמה נכונה הגדרה זו. בעשור האבוד הזה הידלדלו השורות
של חברי הסגל, מעבדות התיישנו ללא חידוש וצמיחה, מספרי הסטודנטים בכיתות
הלימוד תפחו למימדים שלא ידענו כמותם, ומעמדה של ישראל כמעצמה עולמית
של מחקר מדעי נפגע באופן משמעותי. אני תקווה שהרפורמות בחינוך היסודי
והתיכוני, שעליהן התבשרנו לאחרונה, והתכנית החמש-שנתית של ות“ת להעצמת
המוסדות להשכלה גבוהה, מבשרות את השינוי המיוחל. אם כך יהיה, הרי שפרס נובל
בכימיה, שיינתן לפרופסור דן שכטמן ב-01 בדצמבר בשטוקהולם, יהיה ציון הדרך
לסופו של העשור האבוד ולתחילתה של תקופה חדשה בחינוך במדינת ישראל -
תקופה שתאופיין בפריצה קדימה, ביצירה ובהתחדשות.
¨‡È·Ï ı¯Ù ¯ÂÒÙ¯Ù
נשיא הטכניון
פרופסור דני שכטמן עם מודל של גביש קוואזי-מחזורי
∫¯Ú˘·
צילום: יוג‘ין וייסברג
