Page 34 - מגזין הטכניון | סתיו 2011

Áˢ· Ìȯ‚· 34
בשנת 1891 סיים רונן האן את לימודיו בבית הספר
התיכון ”אוהל שם“ ברמת-גן. הוא התגייס לנח“ל
במסגרת גרעין ”עמרי“ הפועל בעיירות פיתוח, ושירת
שנתיים בלבנון )נח“ל מוצנח( והתגורר שנתיים בעיר
הצפונית מעלות. ”החיים במעלות היו מרתקים,“ הוא
אומר. ”במקרים רבים השירות הצבאי הוא ניתוק;
אצלי זו היתה דוקא תקופה של חשיפה לנושאים
מהותיים - ערביי מדינת ישראל, פערים חברתיים,
יחסי דתיים-חילוניים ועוד.“ שם הוא שמע לראשונה
על האנתרופוסופיה, שתתפוס מקום מרכזי בחייו
כעבור שנים.
בשנת 5891, אחרי שחרורו, החל האן ללמוד בפקולטה
להנדסת חשמל בטכניון, וכאן הכיר את אשתו לעתיד,
רחל - אחת הסטודנטיות היחידות בפקולטה באותה
תקופה. רחל, שהיתה בין השאר מצטיינת נשיא
בתקופת לימודיה בטכניון, קשורה גם היא כיום
לעולם האנתרופוסופיה.
לאחר סיום לימודיו יצא האן, כמו רוב בוגרי הפקולטה,
לעולם ההיי-טק. במשך שמונה שנים מרתקות,
לדבריו, הוא עבד בחברת ”אורבוט“, שהפכה לימים
ל“אורבוטק“. משם הוא המשיך לחברה לאבטחת
מידע, ולאחר מכן עבד בחברת הזנק בתחום הרפואי.
”הכל היה מעניין, ובמיוחד החברה האחרונה. העבודה
שם כללה קשר עם רופאים ובתי חולים, כנסים
ונוכחות בניתוחים - דברים שלא הכרתי.“
במקביל לעבודה האינטנסיבית החל האן לממש את
חלומו - ללמוד אנתרופוסופיה. ”לא ממש ידעתי לאן
אני ממשיך, אבל היו לי כמה כיוונים.“
ø‰ÈÙÂÒÂÙ¯˙‡‰ ȉÓ
האנתרופוסופיה היא גישה, השקפת עולם המקיפה
את כל תחומי החיים, שמקורה בהגותו של רודולף
שטיינר. זוהי גישה המתמקדת ברעיון ההתפתחות,
וגורסת שלילד, לאדם הבוגר ואפילו לקהילה ולארגון
יש פוטנציאל התפתחותי שעלינו לטפח ולעודד.
האמנות, בתוך כך, היא כלי מרכזי להתפתחות, ולכן
חשוב שתתפוס מקום משמעותי בחיי האדם לאורך
כל חייו.
רא י ו ן עם ר ו נ ן הא ן , מה נ דס חשמל ו א נתר ו פ ו ס ו ף
ø‰Ê‰ ¯˘˜‰· ˙„ÓÏ ‰ÓÂ
הלכתי לשני כיוונים - ייעוץ ביוגרפי וייעוץ ארגוני ברוח האנתרופוסופיה. ייעוץ
ביוגרפי הוא ליווי של אדם דרך ההווה, ואל העתיד, על סמך עברו. זו אינה
גישה דטרמיניסטית, שמאמינה שהעתיד נקבע על ידי העבר, אלא להיפך
- שמתוך הבנה של העבר אנחנו יכולים לבחור את דרכנו ולצמוח בהתמדה.
ייעוץ ארגוני ברוח האנתרופוסופיה תופס את הארגון באופן דומה - כיישות
צומחת ומתפתחת שאינה אמורה לקפוא על השמרים. ייעוץ כזה מבקש
לאתר את כיווני הצמיחה הפוטנציאליים, ולכוון את הארגון לנתיב הצמיחה
הטוב ביותר. ככלל, זהו תהליך משתף, המבקש להפעיל את הארגון באופן לא
היררכי.
øȘÒÚ‰ ÌÏÂÚ‰ Ï˘ ˙ÂÓ¯Â‰Ó ˙˜˙ÂÓ Ôȇ ‰Ï‡‰ ˙ÂÙȇ˘‰ ̇‰
בכלל לא. היעוץ הארגוני בגישה האנתרופוסופית קשור עמוקות לשאלות
היסוד של הארגון: קבלת החלטות אסטרטגיות, מיזוגים ורכישות, קונפליקטים פנים-ארגוניים,
שינויים ארגוניים; אלא שאנחנו מערבים גם את ההשקפה הרוחנית בתוך התהליך.
ø‰Ê ˙‡ ÌÈ˘ÂÚ Íȇ
אחת הדוגמאות היא גישת המנדטים, הרלוונטית לכל מסגרת חברתית - נישואין, חברה עסקית,
רֵבית ספר. בבסיס הגישה עומדת אותה ההנחה שהאדם הוא יישות מתפתחת, וכי הזולת - האח
- הוא מרכיב מרכזי בהתפתחות זו. במילים אחרות, האינטרקציה החברתית היא גורם חשוב
בצמיחה האישית. בחברה בת ימינו, המאופיינת בפירוד ובאינדיווידואציה, אתגר המפגש קשה
הרבה יותר - ודווקא משום כך זהו אתגר חשוב במיוחד.
גישת המנדטים מקדמת דיאלוג בתוך המבנה החברתי, ובעצם מגשרת בין הסמכותי וההיררכי
)החלטות הנקבעות על ידי מנהיג יחיד( לבין הדמוקרטיזציה המוחלטת. גישה זו מבקשת להעניק
לאדם המתאים ”מנדט“ לפעילות מסוימת או לתחום מסוים, וזאת באופן מפורש, תוך הדגשה
של מרכיבי האחריות והאמון.
ø‰Ê‰ ڄȉ ÏÎ ÌÚ ˙È˘Ú ‰ÓÂ
בשנים שבהן למדתי עזבה רחל את עולם ההיי-טק והקימה את בית הספר האנתרופוסופי ברמת
גן, בתחילה כבית ספר יסודי בלבד )עד כיתה ח‘, כנהוג בחינוך האנתרופוסופי(. בשלב מסוים
החלו הוריהם של התלמידים לשאול את עצמם מה יהיה כשילדיהם יסיימו את כיתה ח‘. וכאן
נכנסתי לתמונה - הקמתי את ההכשרה הראשונה בישראל למורי תיכון בגישת ולדורף.
ø‰Ê‰ ÏÂÏÒÓ‰ Á˙Ù˙‰ „ˆÈÎ
תוך שלוש שנים התרחבה ההכשרה והקיפה כמאה סטודנטים בגילאים שונים, ביניהם הורים
רבים לילדי ולדורף. ובשנת הלימודים הנוכחית קורה דבר מאוד משמעותי מבחינתי - פתיחה
של מסלול להכשרת מורי ולדורף בסמינר הקיבוצים. זה הישג עצום עבורנו - לחשוף את גישת
ולדורף לא רק בפני הקהילה האנתרופוסופית אלא בפני הקהילה החינוכית כולה.
בנוסף לתחום זה אני עוסק כיום בייעוץ ביוגרפי ובייעוץ ארגוני. בהקשר הארגוני אני עובד גם עם
חברות עסקיות, אבל מתמקד בעיקר בבתי ספר - אנתרופוסופיים ואחרים.
ø‰Ï‡‰ ˙ÂÂÈÚ¯Ï ·Á¯‰ ¯Â·Èˆ· ˙ÂÁÈ˙Ù ˘È ̇‰
המצב הולך ומשתפר, וכיום מגיעים לבתי הספר שלנו ילדים ממשפחות לא אנתרופוסופיות.
המשותף לכל ההורים ששולחים אלינו את ילדיהם הוא שעניין החינוך נמצא אצלם בעדיפות
גבוהה. זה כמובן נכון גם לזרמים אחרים של חינוך אלטרנטיבי - הורים שמוכנים לשלם, בכסף
ובמעורבות, יותר מהמינימום. וכשהם רואים שהילדים הולכים בשמחה לבית הספר, הם מבינים
שהבחירה שלהם מוצדקת.“
ø˙È˘È‡‰ ‰Ó¯· ¨‰‡Ï‰ ‰ÓÂ
ככל מי שעוסק באנתרופוסופיה, גם אני מאמין שעלי להתפתח תמיד, לצמוח ולא לקפוא
במקום. כיום, אחרי ההישג שלנו בסמינר הקיבוצים, אני עושה מאמצים לעבוד עם שותפים
’חוץ-אנתרופוסופיים‘, כלומר בתי ספר ”רגילים“ שמוכנים להקשיב למה שיש לנו להציע. זו
ההתפתחות שלי כיום.“
בצמ י חה מתמדת
מקהלה בבית ספר ולדורף-הרדוף