Page 33 - מגזין הטכניון | סתיו 2011

33 ÔÂȇ¯
הראשון הוא הבין שייעודו הוא מדע ולא
חקלאות. לפיכך המשיך למכון ויצמן, שם
השלים תואר שני ושלישי בביולוגיה. את
הפוסט-דוקטורט עשה בסן-דייגו, ומשם
הגיע לטכניון. כאן הוא מלמד כימיה ומכהן
כיו“ר הוועדה לניסויים בבעלי חיים בטכניון.
øÍÎ ÏÎ ˘È‚¯ „ȘÙ˙· ˙¯Á· Ú„Ó
אכפת לי מבעלי החיים. הוועדה חשובה
לי כי אני רוצה למנוע ככל האפשר פגיעה
בבעלי חיים. הוועדה בוחנת את הבקשות
לניסויים בבעלי חיים על סמך עקרונות
עיצ‘‘ה )עידון, צמצום והמרה(, על פי החוק
ומתוך דאגה לרווחת החיות.
øÔÂÈÎË· ÌÈÈÂÒÈ ÌÈÚˆÂ·Ó ˙ÂÈÁ ÂÏȇ·
בעיקר במכרסמים - עכברים, חולדות
וארנבות - וגם בכבשים, בחזירים ובכלבים.
בטכניון איננו עורכים ניסויים בקופים
ובחתולים.
øÍÎ ÏÎ ÌÈ·Â˘Á ‰Ï‡‰ ÌÈÈÂÒÈ‰ ̇‰
בהחלט. הניסויים האלה הם חלק חיוני
והכרחי במחקרים שמובילים בסופו של
דבר להצלת חיי אדם. צריך להבין שמחקרים
רבים שהתפרסמו ברחבי העולם - למשל
המחקרים של חתני פרס נובל, הפרופסורים
הרשקו וצ‘חנובר מהטכניון - מבוססים
בין השאר על ניסויים במיצויים שהופקו
מבעלי חיים. כמו כן, מחקרים נוספים
בתחומים של סרטן, הנדסת רקמות, תאי
גזע ופיתוחים של מיכשור רפואי מבוססים
על שימוש בחיות ניסוי מסוגים שונים.
ÆÍÎ ÏÚ ÌȘÏÂÁ ÌÈ·¯
אכן, ישנה ביקורת פנימית וכמובן ביקורת
ציבורית. מבית, הבעיה קשה במיוחד מפני
שמדענים אינם אוהבים שמתערבים להם
במחקר, מקשים עליהם ואומרים להם
מה לעשות. מבחינה ציבורית אין אהדה
לניסויים בבעלי חיים, וישנם פעילים
וארגונים המתנגדים לכך בתקיפות.
לאחרונה ניסה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, להעביר חוק שאוסר על
ניסויים בבעלי חיים.
ø˙‡Ê‰ ‰·Á¯‰ ˙¯Â˜È·‰ ÏÂÓ ÌÈ˘ÂÚ ‰Ó
אני משתתף בפאנלים בבתי ספר וכותב תגובות בעיתון, אבל זה לא
קל. פעילי הארגונים מצליחים בקלות להלהיב ולסחוף את בני הנוער.
הם מציגים תמונות של ניסויים בקופים ומפיצים מידע חלקי. הכתבות
האלה גוררות כמובן טוקבקים מתלהמים. במישור הפרלמנטרי הצלחנו,
לשמחתי, להביא לדחיית החוק של ארדן, אבל בטווח הארוך חסרים לנו
התקציבים הנדרשים לפעילות מתמשכת מהסוג הזה.
ø‰¢ ·ˆÓ‰ ˙¯Á‡ ˙ˆ¯‡· ̇‰
בהחלט. בארה“ב, למשל, יש תשדירים ישירים שמעוררים מודעות
ומטפחים דעת קהל חיובית, כפי שאפשר לראות בכרזות המופיעות כאן.
הפעילות בישראל נעשית בעיקר מתוך עמדה מתגוננת. עצוב לי שלא
מנצלים הזדמנויות להסביר לקהל את חשיבות הניסויים בבעלי חיים.
המאמר נכתב במסגרת הקורס ”מדע בתקשורת“, בהנחיית ד“ר אילת
ברעם-צברי מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים