Page 35 - מגזין הטכניון | סתיו 2011

את השאר כמעט כליל. במקרים רבים החשיפה לאמנות
נפגעת במיוחד, ובעינינו זהו חיסרון גדול מאוד, שכן
אנחנו מאמינים שיש לפתוח בפני התלמיד ספקטרום
רחב ככל האפשר של עשייה.
˙„ÁÙÓ ˙È·ÂÙÂÎË ‰ÈÙÂÒÂÙ¯˙‡‰˘ ÌÈÚÂË
ƉӄȘ‰Ó
אני לא מסכים. בתוכנית הלימודים של ולדורף תמצא
לימודי מדעים עד סוף י“ב, ומשתתפים בהם גם אלה
שבוחרים באמנויות ובתחומים ההומניים. ילדי ולדורף
בישראל מסתדרים מצוין עם כל המכשירים המודרניים
שאנחנו מכירים.
אני משער שטענת הטכנופוביה נובעת מהעובדה
שלימודי המחשב אינם ממוקמים במרכז תוכנית
הלימודים בוולדורף. ההנחה שלנו היא שהילדים
מסתדרים מצוין עם המחשב גם ללא לימודי-מחשב
אינטנסיביים בבית הספר, וכי יש דברים טובים יותר
לעשות בשעות של בית הספר.
Ô˘ ÁÏÙÏ ˜¯ ‡ ¨„ÏÈ ÏÎÏ Ìȇ˙Ó Û¯Â„Ï ÍÂÈÁ ̇‰
ø‰ÈÈÒÂÏ·‰Ó
שאלה מעניינת. מצד אחד חינוך ולדורף אינו מופנה
לשום סוג ספציפי של ילדים. מנסיוני הוא מתאים ותומך
בילדים מחוננים, בילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד.
עומדת ברקע כאן שאלה אחרת. האם הייתי רוצה שכל
בתי הספר בישראל יהיו בתי ספר ולדורף? נראה שלא.
הייתי רוצה שכל הורה יתעניין ויבחר בגישה החינוכית
שמתאימה לילדיו, ויוכל למצוא בית ספר כזה במרחק
סביר מביתו ובמחיר שווה לכל נפש. מובן שכל בית ספר
כזה צריך לעמוד בתכניות הליבה.
„ÏÈÏ Ô˙Â Âȇ „Â‡Ó ‰˘˜Â ۯ„Ï ÍÂÈÁ˘ ÌȯÓ‡
Ɖ¯ÈÁ·Â ˙¯ÈÁ
השאיפה באנתרופוסופיה היא להצמיח אדם חופשי
ועצמאי, בעל חשיבה פתוחה וביקורתית. אדם שמודע
לרגשותיו וקשור אליהם. אדם יוזם ופעיל. אנחנו
מאמינים שכדי שהאדם המבוגר יהיה חופשי ועצמאי,
חשוב שיהיו לו בגיל צעיר גבולות, סדר יום וסמכות
אוהבת. אלה מאפשרים התפתחות של חופש אמיתי.
כשאנחנו מגדלים שתיל רך ורוצים שהוא יגדל לעץ ענק,
עמיד לפגעי הטבע, לא ”נתרגל“ אותו בבצורת ובסערות.
להיפך - נטפח אותו ונספק לו את צרכיו מים, דשן ושמש
במינונים הנכונים. כך גם הילד - כדי להיות עצמאי הוא
צריך מסגרת וגבולות, ולא ”אימון בחופש“.
øÈ˙ÈÓ‡‰ ÌÏÂÚ· ۯ„Ï ȯ‚· Ìȯ„˙ÒÓ Íȇ
היום יש כבר מחקרים בעולם על בוגרי ולדורף, ונראה
שהם מסתדרים מצויין. הפילוח לגבי תחומי העיסוק
דומה לשאר האוכלוסייה, כולל בתחומי המדע
והטכנולוגיה. במדינות אירופה יש ניסיון ממושך יותר
בחינוך ולדורף, ואנחנו רואים שהבוגרים מוערכים מאוד
ומבוקשים באוניברסיטאות. בישראל זהו תחום צעיר,
והראשונים שסיימו את חינוך ולדורף הם היום בני 82.
כיום מתנהל מחקר בנושא זה, ובעתיד הקרוב בוודאי
נקבל תשובות לשאלה המסקרנת הזאת.
øۯ„Ï ÍÂÈÁ ‰Ó
זו הגישה החינוכית שהתפתחתה בתוך האנתרופוסופיה.
במרכזה של הגישה - ההבנה שהילד אינו ”מבוגר קטן“,
אלא אדם שצרכיו שונים מהותית מצרכי המבוגר.
ø˙‡Ê‰ ‰ÒÈÙ˙‰Ó ¯Ê‚ ‰Ó
ראשית, שעל המורים וההורים להיות קשובים לצרכיו
של הילד ולעודד את התפתחותו. ”לרכוש ידע“ ו“להספיק
חומר“ הם יעדים המנוגדים לתפיסה הזאת. אנחנו לא
מתנגדים לתכני הלימוד המקובלים, ולכן אנחנו עובדים
על פי תוכנית הליבה, אבל יש לנו תפיסה שונה ומתודות
שונות באשר לאופן הלימוד, קצב הלמידה והיחסים בין
מורה לתלמיד. אצלנו, למשל, לומדים חשבון באמצעות
תנועה ומקצב - במחיאות כפיים, ברקיעות רגליים ועוד.
המשחק והריתמוס הם האמצעים הנכונים כשמדובר
בילדים.
øÈ˙ÂÓ‡‰ ÌÂÁ˙‰ ˙‡ ˙‡Ê‰ ‰˘È‚‰ ‰˘È‚„Ó Ú„Ó
שלושת עמודי התווך של חינוך ולדורף הם ההומאני,
המדעי והאמנותי. חשוב לנו שהילד הגדל יחווה אתשלושת
התחומיםבכלשנותגידולו - גםבתיכון - וייחשףלשלושתם.
שיטת המגמות, הנהוגה
במרבית התיכונים,
מצמצמת את החשיפה הזו
למקטע צר של מקצועות,
והנער זונח
להח ז י ר את ה י לד ת ל י לד י ם :
ח י נ ו ך ו לד ו רף
ת מ ו נ ו ת מ ת ו ך מ ח ב ר ו ת ש ל י ל ד י ו ל ד ו ר ף
מ ל י מ ו ד י א נ ט ו מ י ה , ג א ו מ ט ר י ה ו ג א ו ג ר פ י ה
”החינוך המשחרר רואה את נפש
הילד כמרכז פנימי יוצר ומכיל
כל, ועלינו רק לשחרר, לפתוח,
לעורר את המוסר, הערכים והידע
הטמונים בה. החינוך המסורתי
רואה את הילד כמין מיכל ריק
שיש למלאו ותפקיד המורה
לעשות זאת. למלא במה? כמובן,
בתוכנית הלימודים.“
”הציפייה לקצב אחיד כמוה
כציפייה לכך שכל הילדים יהיו
אותו דבר: ציפייה שמביאה
לאיכויות הגרועות ביותר
בתהליכים חינוכיים, ומרחיקה
אותנו תמיד ממטרתה האמיתית
של עבודתנו.“
”כל אדם שעבד עם ילדים
בתשומת לב מכיר את הגבול
העדין שבין להשפיע יותר מבחוץ,
ובין המקום שאתה חודר בצורה
לא מוסרית לתחום הפנימי, החבוי
והכל-כך רגיש של הילד. כמבוגר
יש לך כוח עצום. הפעלתו בצורה
לא מוסרית - הווה אומר, חדירה
כוחנית לפנימיותו
החבויה של הילד -
תמיד פוצעת והורסת.“
”אנו חייבים לפתח את
הכוחות הטמונים בנפש
הילד, כך שהם יתפתחו
במלוא העוצמה. זאת על
מנת שהאדם בגיל מבוגר
יוכל לשאוב מכוחות ילדותו.
בימינו מביטים אנשים על ילדותם,
מרגישים את ילדותם ולא יכולים
לשאוב ממנה מאומה, משום שכה
מעט התפתח בתקופה זו.“
מתוך ”עולמה של הילדות - ילדות,
חינוך וליווי הילד מנקודת המבט של
חינוך ולדורף“, ספרו של
גלעד גולדשמידט, הוצאת הרדוף 8002
35 Áˢ· Ìȯ‚·