Page 37 - מגזין הטכניון | סתיו 2011

‰·¯ ˙¯Â˜È· ‰˙ȉ ‡˜Â„ ¯ÈÁÓ‰ ÔÈÈÚ·
Æ˙¯Â˘˜˙·
כן, הסבירו שמטופש ”לבזבז“ מיירט שעולה
מאות אלפי שקלים על רקטה שעולה מאות
דולרים. בעיני זו טענה מגוחכת. הרי באותה
מידה אפשר לומר שכדור של רובה עולה 01
סנט, ושכפ“ץ של חייל - 005 דולר, אז מה
פתאום לבזבז 005 דולר על 01 סנט? ברור שלא
מחיר הרקטה הוא הדבר המשמעותי, אלא מחיר
הנזק שהיא מסוגלת לגרום. לפני שנים פגעה
רקטה במרכז קניות באשקלון. שלושה אנשים
נהרגו, עשרות נפגעו ונגרם נזק של מיליוני
שקלים. אז מה זה משנה כמה עלתה הרקטה?
רקטה היא חפץ פשוט, ומיירט הוא מערכת
מסובכת עם מנוע, הגאים, ראש ביות ומערכת
היקפית שמאפשרת לו לבצע את המשימה. את
המחיר של ”טמיר“, המיירט של ”כיפת ברזל“,
צריך להשוות למיירטים אחרים, וכשעושים את
זה רואים שהמיירטים המקבילים עולים פי 5
ואפילו פי 01 מהמיירט שלנו.
˙ίÚÓ‰˘ ¯Ӈ ƯÈÁÓ‰ ÔÈÈÚÓ ‰‚¯Á ˙¯Â˜È·‰
Æ˙·ÈË¯ËÏ‡Ï ˙ÈÒÁÈ ‰ÏÈÚÈ ‡Ï Ë¢Ù
אני לא מזלזל במתחרים שלנו, אבל הוועדה
שדנה בעניין הזה, ועדת נגל, התכנסה פעמיים
מתוך הבנה שמדובר בעניין גורלי, ובחרה
פעמיים בפתרון שלנו. אנחנו, אנשי רפאל,
רגילים לקרוא את העיתונים ולגחך בינינו. אבל
ידענו שהתשובה תבוא, והיא באה בתחילת
אפריל, ביירוט המוצלח של הרקטות. רשמנו
הצלחה של %001 - שמונה פגיעות בשמונה
רקטות מעל אשקלון ובאר שבע.
”אולי צריך לומר לתקשורת תודה,“ אומר אמנון,
בוגר הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל
)0002(, מהנדס המערכת של המיירט והמשגר.
”כי כשאתה קורא כתבה צינית אז אתה אומר
לעצמך, ’בואו נראה להם‘ ומסתער בכוחות
מחודשים על הפרויקט.
”לאורך כל הדרך היו כתבות בנושא, אבל אחרי
אפריל השתנה אופי הסיקור והכתבות התחילו
לפרגן למערכת. אני למדתי להתעלם מהכתבות
העוינות, אבל גם מהאוהדות. אסור להסתנוור
- אנחנו יודעים שיהיו גם כשלונות, וגם מהם
נלמד. מה שברור זה שיש כאן מערכת מצוינת
שהוכיחה את עצמה.
Íȇ Ư„Á· ԇΠ¯ÈÚˆ ÈΉ ˘È‡‰ ‰˙‡ ¨ÔÂÓ‡
ø˘È¯ÙÏ ˙Ú‚‰
סיימתי תואר ראשון ושני בטכניון, ומיד
הצטרפתי לרפאל. באחד מימי שישי של שנת
7002 ישבתי בבית, מתוסכל ממתקפות הטילים
על שדרות, ואמרתי לעצמי שצריך לעשות
משהו בעניין הזה. כשהגעתי לעבודה בתחילת
השבוע הבא פנה אלי דוד, שעבד איתי כבר
קודם, והציע לי להשתתף בפרויקט ’כיפת ברזל‘.
זאת היתה ממש התגשמות של משאלה.
”הצלחה של פרויקט היא תמיד הצלחה בבחירה
של אנשים,“ אומר דוד, בוגר הפקולטה להנדסת
אווירונוטיקה וחלל )2791(. ”בפרויקט הזה
התקבצו האנשים הכי טובים שיש. נכון שהיו
המון אילוצים בגיוס הצוות, אבל בדיעבד אני
יודע שהאנשים שעשו את ’כיפת ברזל‘ הם
האנשים שהייתי בוחר ממילא אילו ניתנה לי יד
חופשית לגמרי.“
דוד למד בטכניון כעתודאי, המשיך לשירות
צבאי ממושך, וב-0891 הצטרף לרפאל. הוא
השתתף בפרויקטים רבים, ביניהם פיתוח
טילי אוויר-אוויר וטילי ”פופאי“ )אוויר-קרקע(,
ובסוף 7002 נקרא להצטרף לצוות הפיתוח של
”כיפת ברזל“, כמהנדס ראשי. ”אין ספק שהיה
כאן משקל עצום להחלטה של הנהלת רפאל
לתת עדיפות עליונה לפרויקט הזה, ולהעביר
אליו אנשים מצוינים מפרויקטים אחרים,“ הוא
אומר. ”גם מערכת הביטחון היתה קואופרטיבית
מאוד, וחשוב לציין את קבלני המשנה, שלקחו
חלקים משמעותיים בפיתוח והפגינו גם הם
מסירות עצומה.“
”קיבלנו עדיפות ראשונה בכל דבר,“ אומר
חנוך. ”זאת היתה ההחלטה האסטרטגית של
כל הדרג הניהולי ברפאל. הרשו לנו למשוך
אנשים מפרויקטים אחרים, קיצרו עבורנו כל
מיני תהליכים - העיקר שנעמוד בלוח הזמנים,
בהגדרות העלות וכמובן בביצועים הנדרשים.“
ø‰Ï‡‰ ÌȈÂÏȇ· Ì˙„ÓÚ Íȇ
בתחילת הדרך זה נראה כמעט בלתי אפשרי.
האמנו שנצליח, אבל האתגר היה חסר תקדים.
בדיעבד ברור לי שהאילוצים האלה, שנראו
כמעט בלתי אפשריים, הובילו אותנו לפתרונות
יצירתיים ומוצלחים מאוד. הפשטות באה לידי
ביטוי גם בייצור - אנשי הייצור אומרים לנו שזה
הטיל הכי פשוט שהם ייצרו אי פעם.
נכון, כמדענים אנחנו חולמים לשבת במשרדים
שלנו בלי מגבלות של זמן ותקציב ולפתח
מוצרים מושלמים. אבל המציאות שונה,
והאילוצים האלה הכריחו אותנו לשבור את
הראש. יש כאן חלקים שזולים פי ארבעים
מהחלקים שאנחנו קונים בדרך כלל. אני יכול
לתת לכם אפילו סקופ - זה הטיל היחיד בעולם
שמכיל רכיבים מ“טויז אר אס“.
ø‰ÁÈÏÒ
יום אחד הבאתי לעבודה מכונית צעצוע של
הבן שלי. העברנו את זה בינינו וראינו שיש שם
רכיבים שממש מתאימים לנו. יותר מזה אני לא
יכול לספר.
”אחד הקווים המנחים בפרויקט היה לא
להתחכם, לא להמציא דברים שכבר הומצאו
קודם,“ אומר גיורא, בוגר הפקולטה להנדסה
חקלאית )6791(. ”לכן הלכנו ליצרנים שונים
ובדקנו אם יש להם טכנולוגיות רלוונטיות.
הגעתי למשל ליצרן של משגר טילי ה‘פטריוט‘
כדי לבדוק אפשרות לרכוש ממנו רכיבים
מסוימים, אבל הוא רצה המון כסף - עשרות
אלפי יורו - ולכן נאלצנו לפתח את זה לבד.
התוצאה של הפיתוח העצמי היא רכיבים
שמאתר את האיום, מערך שליטה ובקרה שמנתח
את מסלול הרקטה ואת מידת הסיכון, ומיירט
)טיל( שמנטרל אותה. זה אולי נשמע פשוט, אבל
זו מערכת מורכבת מאוד. רקטות קסאם מורכבות
מאלמנטים מאולתרים, שנעים במסלול מאוד
”מחוספס“ ולא רהוט. מי שרוצה להבין את זה
צריך לדמיין בקבוק קולה שטס במהירות גבוהה
פי כמה ממהירות הקול, במסלול לא חלק. ליירט
אותו? זה נשמע אתגר כמעט הזוי.
ואם זה לא מספיק, אז משרד הביטחון ומפא“ת
הציבו לנו לו“ז צפוף מאוד - פיתוח המערכת
תוך 03 חודשים. לשם השוואה, הטיל הקודם
שלנו פותח במשך יותר מעשר שנים. גם בסעיף
העלויות הוטל עלינו אתגר אדיר - לקצץ את
עלות המיירט לשמינית מעל ת המיירט בפרויקט
הקודם.
37 Áˢ· Ìȯ‚·
אר אס “