ומידת חסד
מידת עושר
ביוני השנה הלך לעולמו, בגיל 38, ד“ר פליקס זנדמן. ד“ר זנדמן
היה ללא ספק אדם מיוחד ואחת מדמויות המופת החשובות
בתעשיית הרכיבים האלקטרוניים, מאז ייסד את חברת וישיי
( בשנת 2691. זנדמן נחשב לחלוץ
Vishay Intertechnology
)
תעשיית ההיי-טק בישראל וכמי שתרם רבות לבטחונה של
מדינת ישראל.
סיפורו האישי של ד“ר פליקס זנדמן הוא סיפור מיוחד במינו. הוא
נולד בשנת 7291 בעיר גרודנו )אז בפולין(. משפחת פרידוביץ‘,
הסבים של זנדמן מצד אמו, היתה משפחת תעשיינים אמידה.
בשנת 1491 גורשה המשפחה לגטו גרודנו. לפני חיסול הגטו,
בשנת 2491, הצליח פליקס בן ה-41 להימלט לביתה של אנה
פוחלסקי, מי שהיתה בעבר משרתת בבית המשפחה וזכתה אז
ליחס חם ואוהב מצד תמה, סבתו של פליקס. אנה, יאן בעלה
וחמשת ילדיהם התגוררו, ברשותה של סבתא תמה, בבית הקיץ
של משפחת פרידוביץ‘. בני הזוג פוחלסקי הסתירו את פליקס,
את דודו סנדר וזוג יהודי נוסף - מוטל וגולדה בס - בבור מאולתר
וחשוך בגודל של 071 על 051 על 021 ס“מ. הם עשו זאת למרות
ידיעתם שאם ייתפסו ייגזר על משפחתם גזר דין מוות. הבור
נחפר מתחת למיטתם של בני הזוג, והארבעה נדרשו לשמור על
דממה, כדי שדבר הימצאם לא יתגלה על-ידי ילדי המשפחה,
מחשש שיסגירו את היהודים בהיסח הדעת.
71 חודשים שהו הארבעה בבור מתחת ללוחות הרצפה בבית
משפחת פוחלסקי. בשעות החשיכה הרבות, שבהן הסתתרו
בשקט מוחלט, העסיק את עצמו פליקס בלימודי מתימטיקה
בהדרכת דודו סנדר, ובלימודי היסטוריה ומשפט בהדרכת מוטל
בס, שהיה עורך דין.
בני הזוג פוחלסקי סיכנו את חייהם ואת חיי ילדיהם, ועל כך
הוכרו לימים כחסידי אומות עולם.
עם מותו של ד“ר פל יקס ז נדמן ז “ל -
מדע ן , ממצ יא, י זם, תעשי י ן ו בעל חז ו ן
ד"ר פליקס זנדמן בביקורו האחרון בפקולטה להנדסת חשמל, נובמבר 0102,
עם דיקן הפקולטה פרופסור אדם שורץ
ד " ר פ ל י ק ס ז נ ד מ ן
אחרי המלחמה, ב-6491, נסע זנדמן לננסי, צרפת, שם למד הנדסת מכונות ופיזיקה.
את הדוקטורט בפיזיקה קיבל מאוניברסיטת סורבון בפאריס וב-6591 היגר לארה“ב
.(
Tatnall Measuring Systems
, כמנהל תחום המחקר הבסיסי )
Budd
והועסק בחברת
ד עמיד בפני שינויי
ּ
ָ
ג
ַ
באחד הימים עלה במוחו של ד“ר זנדמן רעיון שהביא לפיתוח נ
Budd
טמפטורה. לימים יוביל הנגד למהפכה בתחום הרכיבים המדויקים. כאשר חברת
לא הסכימה לשווק את הנגד המיוחד שפיתח, החליט ד“ר זנדמן לצאת לדרך חדשה.
הוא קיבל הלוואה מדודו סליינר, ובעזרתה ייסד את חברת וישיי, הקרויה על שמו של
הכפר הקטן בליטא, שם נולדה סבתו, תמה פרידוביץ‘.
סבתא תמה לימדה את פליקס עוד בימי ילדותו שמידת עושרו של אדם היא בדיוק
כמידת החסד שהוא עושה לזולתו. ברוח זו ניהל זנדמן את חייו כאדם בוגר.
את המצאותיו תרגם פליקס זנדמן לאימפריה תעשייתית, והחברה שהקים צמחה
והפכה להיות אחת מיצרניות הרכיבים האלקטרוניים הגדולות והמשפיעות בעולם.
החברה מייצרת רכיבים פסיביים ואקטיביים, ונחשבת לאחת הספקיות החשובות
בתחום. כמעט בכל מכשיר חשמלי ניתן למצוא את רכיביה.
כיום יש לחברה מתקני ייצור במקומות רבים בעולם, בהם מועסקים יותר מ-22 אלף
עובדים. כ-000,4 מהם עובדים בחמישה מפעלים בישראל. וישיי הקימה את מפעלה
הראשון בישראל כבר בשנות השישים, והוא נחשב למפעל ההיי-טק הראשון שהוקם
בארץ על-ידי חברה גלובלית.
כשהאלוף ישראל טל פנה לד“ר זנדמן עם בעיה שהתגלתה בטנק המרכבה הישראלי
- אי-דיוק בירי - ד“ר זנדמן נרתם בהתנדבות למשימה. הוא פיתח את השרוול התרמי
המולבש על קנה הטנק ומאפשר הולכת חום שווה לכל חלקי התותח. השרוול מנע
היווצרות הפרשי טמפרטורה בין חלקי התותח, הפרשים שגרמו עד אז לסטייה בירי.
תרומתו של ד“ר זנדמן קידמה את טנק המרכבה, שהוא כיום אחד הטנקים הטובים
בעולם.
במוזיאון המדע בוושינגטון, הסמיתסוניאן, מוצגת על גבי מפית נייר המצאתו של
ד“ר זנדמן, המוגדרת כאחד מ-81 ההישגים המדעיים הגדולים ביותר במאה העשרים.
מדובר בפטנט שסלל את הדרך למזעור כל התקני החשמל והאלקטרוניקה.
יכולתו הנדירה של ד“ר זנדמן לתרגם את עקרונות הפיזיקה לפטנטים יישומיים
הפכה אותו לאחד המדענים הנחשבים בדורנו. המצאותיו נוגעות במיליארדי אנשים:
מהמכשור לבדיקת חוזק מתכות ועד לנגדים הזעירים שהם הבסיס לכל האלקטרוניקה
שמלווה את חיינו.
כהוקרה על פועלו הכריזה ב-9891 האגודה הבינלאומית למכניקה ניסויית -
על החלטתה להקים פרס לכבודו של פליקס זנדמן, וב-6991 הוא נבחר לחבר
- SEM
כבוד של האגודה.
ד“ר פליקס זנדמן פירסם מאמרים מדעיים רבים, רשם 07 פטנטים וחיבר שלושה
, המספרת את סיפור חייו
Never The Last Journey
ספרי לימוד ואוטוביוגרפיה בשם
יוצא הדופן. עם הפרסים הרבים שקיבל נמנה פרס התאחדות התעשיינים למשקיע
האסטרטגי המצטיין בישראל, אותו קיבל מידי מנשיא המדינה כהוקרה על תרומתו
הרבה לפיתוח התעשייה הישראלית וקידומה.
ד“ר זנדמן ורעייתו רותה, שליוותה את פעילותו העסקית והפילנתרופית במשך 43
שנות נישואיהם, הקימו את קרן זנדמן-שושני, המעניקה מדי שנה מלגות לסטודנטים
מצטיינים בני חדרה, עיר הולדתה של רותה, במטרה לעודד אותם ללימודים בטכניון,
בפקולטות להנדסת חשמל, הנדסת חומרים ופיזיקה.
בשנת 0002 הקימו ד“ר פליקס זנדמן ורעייתו, את הקתדרה ע“ש זנדמן לחומרים
קרמיים בטכניון. הקתדרה נקראת בשנים האחרונות ”הקתדרה למכניקה ניסויית ע“ש
זנדמן“ ומחזיק בה, מאז 9002, פרופסור דניאל ריטל, מהפקולטה להנדסת מכונות,
המשמש גם סגן המשנה הבכיר לנשיא הטכניון.
על תרומתו של ד“ר פליקס זנדמן למדינת ישראל הוענק לו ב-7991 תואר דוקטור
לשם כבוד מהטכניון.
ד“ר פליקס זנדמן היה אדם נדיר בכל קנה מידה, וללא ספק שימש מקור השראה
לרבים.
Æͯ· ¯ÎÊ È‰È
ל ז כ ר ו
41
ÔÂÈÎˉ ÔÚÓÏ Ï‡¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡