19
̯ÎÊÏ
בנוסף להשקעתה בהוראה בפקולטה מצאה ריקי זמן להקדיש לאהבתה השנייה - שימור מבנים
בעלי ערך. בשנת 4891, כשישים שנה לאחר שנחנך הטכניון במתחם בשכונת הדר הכרמל, החליט
הקורטוריון, בהמלצתו של נשיא הטכניון ד“ר מקס רייס, להפוך את קמפוס הטכניון בהדר הכרמל
למשכן הקבע של המוזיאון הלאומי למדע, תכנון וטכנולוגיה - מרכז דניאל ומטילדה רקנאטי.
בניין הטכניון תוכנן ונבנה בין השנים 2191-4291, ונחשב לאחד הבניינים המרשימים שנבנו בראשית
ההתיישבות בארץ ישראל. עם זאת, במהלך השנים נעשו בו שינויים לא מעטים - החללים הפנימיים
חולקו ונוספו לו תוספות בנייה. גם פגעי הזמן נתנו בו אותותיהם. לכן, עם העברת הבניין לשימושו של
המוזיאון, החליטה הנהלת המוזיאון שאחת המטרות החשובות של תכנונו מחדש היא ”להחזיר עטרה
ליושנה“, תוך השקעת כל המשאבים הדרושים לשימורו של הבניין ולשיפוצו.
ריקי, כחברת סגל הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, מונתה להיות אחראית על עבודה זו ולשם כך
קיבלה מהנהלת המוזיאון יד חופשית. ריקי חשבה שיש לשאוף להחזרת המבנה למצבו המקורי על
פי תוכניותיו של אדריכל הבניין, אלכסנדר ברוולד. היא הציעה לשפץ את המבנה ולהתאימו לצרכיו
החדשים תוך התערבות ארכיטקטונית מינימלית, שתאפשר למוזיאון לפעול בצורה מסודרת ותקינה.
לקראת פתיחת המוזיאון לקהל הרחב ביוני 6891 נעשו בבניין רק עבודות שיפוץ הכרחיות, שאיפשרו
להציג תערוכה על עבודותיו של ליאונרדו דה וינצ‘י שהובאה ממילאנו. עבודות השיפוץ כללו ניקוי
יסודי של הבניין בהתזת חול, והחלפת ריצוף השיש בחלל הכניסה בריצוף שיש חדש לפי התכנון
המקורי של אלכסנדר ברוולד. לאחר פתיחת המוזיאון החלו עבודות מקיפות לשיפוץ המבנה ושימורו
על פי הנחיותיה המקצועיות של ריקי.
מאפייני הבניין המקורי נלמדו מחלקיו שנשמרו, מתכניותיו של ברוולד ומצילומים היסטוריים
ומחקר. זה היה הבסיס לתכנית השימור שהכינה ריקי. חלק משחזור החללים המקוריים היה כרוך
בעבודות מורכבות. היו חללים, כמו אולם הסנט ההיסטורי, שנבנו במקור כחללים גבוהים ובמהלך
השנים פוצלו לשניים באמצעות יציקת תקרות בטון. כדי להסיר את התקרות נדרש ניסור של הבטון
ושל ברזלי הקונסטרוקציה לחלקים, ואלה הוצאו מהבניין דרך החלונות באמצעות מנופים.
נוסף על כך נעשו פעולות רבות לשיפור חזותו של הבניין - חידוש הטיח, החלפת הרצפות באריחי
שיש קאררה, החלפת גופי התאורה ושיקום כיפותיו של הבניין שבמקור נבנו מאבץ. גם מערכות
הבניין הותאמו לייעודו החדש - מערכת החשמל הוחלפה, הותקנה מערכת מיזוג אוויר ונוספה
מעלית כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות גישה לכל קומותיו.
עוד ראוי לציין את שחזורה של ”הכיתה ההיסטורית“: על פי תכניתו של ברוולד היה בכל אחד מקצותיו
של הבניין הסימטרי אולם הרצאה גדול. בעת תכנון המוזיאון הוחלט כי אולמות ההרצאה ימשיכו
לשמש להדרכת קבוצות מבקרים, להדגמות ולהרצאות לקהל הרחב. אולם אחד חודש ושופץ ואילו
האולם האחר שוחזר במתכונתו ההיסטורית, עם ספסלי הישיבה ושולחנות התלמידים המקוריים.
הדבר נעשה באמצעות איחוד הרהיטים שנותרו שלמים בכל אחד מהאולמות וקיבוצם בחלל אחד.
יכולתה של ריקי לתרגם את תפישתה האדריכלית המגובשת לכדי פתרונות מעשיים ויצירתיים,
שביטאו הבנה של חומר, טכנולוגיה ועקרונות אסתטיים, הביאו לתוצאה אדריכלית מרשימה
וקוהרנטית, שמשלבת ברגישות ישן עם חדש. הקפדתה של ריקי על פרטים ורגישותה לאיכויותיו
האדריכליות של הבניין המקורי אפשרו להפעיל מוזיאון מודרני ועשיר במוצגים באופן פונקציונאלי,
תוך מתן ביטוי מרשים לאופיו המקורי של הבניין ותוך הדגשת מעמדו ההיסטורי הייחודי.
כישוריה הרבים של ריקי הניעו את הנהלת המוזיאון למנותה לאוצרת והמעצבת של המוזיאון. בתפקיד
זה עיצבה את כל המוצגים ואצרה את כל התערוכות הקבועות עד לפרישתה מהתפקיד בשנת 8991.
על אף עושר המוצגים החווייתיים ומורכבותם הצליחה ריקי ליצור תערוכות בהירות, מאוזנות, שאינן
עמוסות יתר על המידה. מעל הכול היו בעבודתה נשמה יתרה, מחשבה על המשתמשים ורגישות
לצרכיהם. לצד עיצובן של תערוכות הקבע אצרה ריקי ועיצבה תערוכות מתחלפות, הן בנושאים
שמצויים בחזית העשייה העכשווית והן בנושאים קלאסיים. בעזרת ידידה, פרופסור אלכסנדר צ‘וניס
מאוניברסיטת דלפט שבהולנד, נוצר הקשר עם הארכיטקט והמהנדס המפורסם סנטיאגו קלטראווה.
לאחר שריקי נפגשה עמו בציריך היא אצרה את התערוכה ”סנטיאגו קלטראווה - מבנים ותנועה“.
התערוכה נפתחה בנוכחותו של קלטראווה, וזה היה ביקורו הראשון בארץ.
בשנת 8991 עיצבה ריקי את התערוכה ”לאונרדו דה וינצ‘י - מדען ומהנדס“ ובה מגוון עשיר של
מוצגים על המצאותיו הטכנולוגיות ועל חקירתו המדעית של איש האשכולות בן תקופת הרנסנס.
התערוכה הוצגה בחללים המחודשים בקומת המסד של המוזיאון, שריקי תכננה בהקפדה ובכישרון
רב. חללים אלה התאפיינו בעיצוב נקי ואלגנטי שהדגיש את האיכויות הטקטוניות של קשתות,
עמודים וקירות אבן שחילקו את הקומה לסדרת חללים רצופים ומרהיבים ביופיים. תערוכה זו היתה
עבודתה האחרונה במוזיאון.
ȯ„ È·ˆÂ È¢Ӣ‰ ¯Ó˙ ∫·˙Î
ש י פ ו ץ ב נ י י ן ה ט כ נ י ו ן
שימור מכל הלב
48...,20,21,22,23,24,25,26,27,28,29 9,10,11,12,13,14,15,16,17,18,...1