Page 42 - מגזין הטכניון

¥≤
פרדריק )פרד( אדלר, מי שתרם את קומת הכניסה
למרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש שרה ומשה זיסאפל,
אדלר, הגיע עם רעייתו קתרין לביקור בטכניון.
עורך-דין אמריקאי העוסק זה עשרות שנים
בפיתוח עסקי ובניהול השקעות בתחומי המדע
והטכנולוגיה, היה מעורב, יחד עם דן טולקובסקי
ועוזיה גליל, בהקמתן של למעלה מ-03 חברות
ישראליות עתירות-ידע. על פועלו הוא קיבל בשנת
8991 את התואר דוקטור לשם כבוד מטעם
הטכניון.
בטקס קבלת הפנים שנערך לבני הזוג אמר
פרופסור פרץ לביא, סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח
משאבים, כי חשוב מאוד לדעת לקבל את
ההחלטות הנכונות מתוך ראייה עתידית רחבה.
זהו ייחודם של פרד אדלר ועמיתיו.
פרופסור לביא צופה שבחמישים השנים הקרובות
יהווה תחום הננו-טכנולוגיה את אחד המנועים
פרס המחקר ע"ש פרופסור יצחק קדרון ז"ל הוענק
השנה לפרופסור לוי שכטר מהפקולטה להנדסת
חשמל, שקיבל את הפרס על מחקרו "האצת
חלקיקים באמצעות פליטה מאולצת של קרינה
( בתווך אקטיבי". לגילוי זה עשויות להיות PASER)
השלכות מרחיקות לכת ביצירת קרני רנטגן
באיכויות שאינן קיימות כיום, ואלה עשויות להיות
שימושיות במיוחד ברפואה או במדעי הננו.
ב-6002 בחר המכון האמריקני לפיסיקה בניסוי
של פרופסור שכטר כ"סיפור השנה בפיסיקה".
פרופסור יצחק קדרון ז"ל, שעל שמו נקרא פרס
המחקר, היה מחלוצי המיקרו-אלקטרוניקה בארץ.
הוא יזם והקים בטכניון, בתרומתם הנדיבה של
אתיה ומיגל מליכסון זכרם לברכה, את אחד
המרכזים האוניברסיטאיים המובילים בעולם
בפיתוח אמצעי מיגון ולחימה. בני הזוג מליכסון,
שתרמו רבות למדינת ישראל עוד כשחיו
בוונצואלה, המשיכו לעשות זאת גם אחרי עלייתם
ארצה ב-1891. הם החליטו לתרום להקמתו של
המרכז בראשותו של פרופסור קדרון, וראו בו
מפתח לחיזוקה הכלכלי והביטחוני של מדינת
ישראל. על פעילותה הברוכה ורבת השנים למען
מימין: פרופסור ישראל צידון, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל, ד"ר יעקב וורטמן, מנהל ההקדש, מנכ"ל
ונשיא חברת אינסייטק, פרופסור לוי שכטר ובני משפחתו, גב' גרדה קדרון, פרופ משה איזנברג, המשנה
לנשיא הטכניון למחקר ואלוף )מיל'( עמוס חורב, יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל
¯ˆÂÓφ¯˜ÁÓÓ
ϢʆÔ¯„˜†˜ÁˆÈ†¯ÂÒÙ¯ن˘¢Ú†¯˜ÁÓ‰†Ò¯Ù
∫¯Ï„‡†„¯Ù
Ï˘†‰·Èω†‡Â‰† Ô Â È Îˉ
χ¯˘È·†‰È ‚ ÂÏ Îˉ
החשובים שיניעו את המחקר האקדמי.
אלוף )מיל'( עמוס חורב, יו"ר אגודת דורשי הטכניון
בישראל, אמר שרק בזכות אנשי חזון דוגמת פרד
אדלר אפשר להפוך את המחקר התיאורטי בתחום
המיקרו והננו למציאות. "אמנם בהשקעה בתחומים
אלה יש מידה של נטילת סיכון, אך בלעדיה עלול
הטכניון לאבד את מקומו בצמרת המחקר
והטכנולוגיה," אמר עמוס חורב.
פרד אדלר ביקש להדגיש דווקא את חלקם של
אנשי המחקר והטכנולוגיה. "הטכניון הוא הליבה
של הטכנולוגיה בישראל," הוא אמר. "אנשים כמוני
הם אמנם הרפתקנים בעלי דמיון, אשר יודעים
כיצד להפוך רעיון למוצר מסחרי, אך בלעדיכם
איננו יכולים להתקיים".
מדינת ישראל קיבלה אתיה מליכסון בשנת 7991
תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון.
בדברי הברכה שנשא במהלך הטקס אמר פרופסור
משה איזנברג, המשנה לנשיא למחקר, שהידע
והמומחיות שנצברו במרכז למיקרו-אלקטרוניקה
במהלך שנות קיומו תרמו תרומה מכרעת לתעשייה
הביטחונית הישראלית. דור שלם של תלמידיו של
פרופסור קדרון מהווים היום את השדרה המרכזית
של מהנדסים ומדענים בתחום המיקרו-
אלקטרוניקה בישראל. חוקרי המכון ממשיכים עד
היום להוות את חוד החנית של המחקר במיקרו-
אלקטרוניקה וננו-אלקטרוניקה בישראל.
ד"ר יעקב וורטמן, מנהל ההקדש, מנכ"ל ונשיא
חברת אינסייטק, סיפר על פרופסור יצחק קדרון
ז"ל ועל פעילותו המחקרית רבת השנים, שנבעה
מההכרה בצורך לפתח את חוסנה של המדינה
באמצעות חינוך לערכים ועידוד היזמות. פרופסור
קדרון, אמר ד"ר וורטמן, לא פחד מכישלון וראה
בו חלק מתהליך המחקר והיישום.
כאשר מנעה ארה"ב אספקה של גלאי אינפרא-
אדום לישראל סמוך למלחמת יום-כיפור, יזם
פרופסור קדרון את פיתוחו של גלאי כזה, בתוך
שלושה חודשים. הגלאי הבודד הפך להיות מערכת
של גלאים, והם נחשבים גלאי האינפרא-אדום
הראשונים בישראל. הוא ידע, אמר ד"ר וורטמן,
לקחת תהליך מחקרי, ליישם אותו ולהפוך אותו
למוצר שימושי. במרכז המחקר בטכניון הונחה גם
התשתית לפיתוח ציוד לראיית לילה.
אלוף )מיל'( עמוס חורב, יו"ר אגודת דורשי הטכניון
בישראל, אמר בטקס שללא הפיתוחים של
פרופסור קדרון היו המחקר והפיתוח בתחומים
אלה מתעכבים בעשר שנים.
פרופסור קדרון ביקש לחלוק את הצלחתו המדעית
עם תלמידיו, ועל כך זכה בהערכתם הרבה ובפרס
המרצה המצטיין. בשנת תשל"ח הוא זכה לקבל
את פרס בטחון ישראל .
קתרין ופרדריק אדלר
עם פרופסור יוסף זלצמן
מהפקולטה להנדסת
חשמל )מימין(, וידידם
דן טולקובסקי )משמאל(