4 / 48
לא יכולתי לתאר לעצמי משרה טובה יותר. יש
כאן הכל - המחקר המתקדם ביותר, עמיתים
נהדרים וסטודנטים מוכשרים ועתירי מוטיבציה.
התפקיד הזה גם קושר אותי לישראל, שהיתה
תמיד חלק בלתי נפרד ממני."
ד"ר שירי אזנקוט מדברת על הצטרפותה, באוגוסט
האחרון, למכון טכניון-קורנל לחדשנות ע"ש
ג'ייקובס בניו יורק. היא נולדה בישראל בשנת
4891 והיגרה עם משפחתה לארה"ב בגיל עשר.
אביה הוא בוגר הטכניון (תואר שני בהנדסת
חשמל) ואמה היא בוגרת מכללת אורנים. היא
עצמה סובלת מלקות-ראייה, ועיסוקה האקדמי נוגע
(ובעברית:
HCI
לכך באופן ישיר: היא עוסקת ב-
ממשק אדם-מחשב), ובעיקר בהקשר הספציפי של
הנגשת מידע לאנשים עם לקויות.
קשיי ראייה ושמיעה, היא מסבירה, הם לקויות
) ולא מגבלות או מוגבלויות. "לקות
disabilities
(
פירושה בעיה בתיפקוד היומיומי, והיא תלויה תמיד
בהקשר. אם אתה חירש, שמדבר רק בשפת
סימנים, הרי שבחברה רגילה תהיה לך בעיית
תקשורת, אבל בחברת חירשים הבעיה תיעלם."
זה דורש מהפך תפיסתי.
המודל הישן, הרפואי, מתייחס ללקויות כאל
'מגבלות' או 'פגמים' שצריך לתקן כדי שהאדם
יתאים לחברה. המודל החדש יותר, החברתי, דוחה
את התפיסה הזאת וקובע: כולנו בסדר גמור, לא
פגומים בכלל, אבל יש גיוון ביכולות שלנו.
גוון במקום 'פגם'?
ִ
מ
בדיוק. ומתוך ההבנה שיש כאן בסך הכל בעיה
תיפקודית, ולא 'פגם', צומחת תפיסה שמדגישה
נגישות והנגשה. נניח שאתה סובל מלקות כלשהי,
שגוררת קושי מסוים בתקשורת ובגישה למידע -
הפתרון הוא הנגשה. הנחת היסוד היא שלכולנו
זכות שווה למידע, ולכן לכולנו צריכה להיות גישה
שווה למידע באותה מהירות, קלות ועלות.
מספר העיוורים בעולם נאמד בכ-54 מיליון,
ובישראל - בכ-03 אלף. אלה הם ה'עיוורים
רשמית', והם מהווים כשליש או רבע מכלל לקויי
הראייה. "ברור שלאדם לקוי ראייה, במצב הנוכחי,
אין גישה שווה לשלטים ברחוב. אז מה עושים
עם זה? זאת בדיוק הנישה שבה אני פועלת: איך
להנגיש את המידע והתקשורת לאדם העיוור, וזאת
בלי להעמיס עליו מכשירים בולטים ומסורבלים
ועלויות בלתי אפשריות. הסמארטפון, כמובן, הוא
אמצעי מרכזי בתהליך הזה."
4
את הדוקטורט שלה באוניברסיטת וושינגטון החלה
אזנקוט ב-9002, בעיצומה של מהפכת מסך-המגע.
המסך הזה, שעבורנו הוא כיום כלי עבודה יומיומי, הוא
מסך שחור וחלק עבור האדם לקוי הראייה. חברת אפל,
Voice-
שזיהתה את הבעיה, פיתחה באותה שנה את
- תוכנה המקריאה את היישום שבו נוגע המשתמש.
over
מצב 'נגישות', שמאפייניו דומים, קיים כיום גם במכשירי
הוא כלי טוב," אומרת ד"ר
Voice-over
אנדרואיד. "
אזנקוט, "אבל בעייתי מאוד, בעיקר מבחינת יעילות
ומהירות שימוש. המשתמש צריך להפעיל את המקלדת
הווירטואלית ולנסות לקלוע לאות שהוא רוצה. על פי
המשוב שהוא שומע הוא יודע אם לחץ על האות הנכונה.
זה מסורבל, זה מייגע, וזה לא יעיל. אם אדם רגיל מקליד
Voice-
כשלושים מילים בדקה, הרי שהקלדה באמצעות
מתבצעת בקצב של כארבע מילים בדקה."
over
, הכלי שפיתחה אזנקוט, מחולל מהפכה
Perkinput
בשימושי סמארטפון בקרב עיוורים. פיתוח מהפכני
זה מבוסס על רעיון ישן מאוד, שנולד במוחו של דאג
אנגלברט, ממציא עכבר-המחשב. אנגלברט פיתח
מקלדת בעלת 5 מקשים, הפועלת על צירופי לחיצות.
במילים אחרות, המקלדת הזו מאפשרת למשתמש
להקליד כל אות וסימן באמצעות צירוף מקשים אחר,
וזאת כאמור בחמש אצבעות בלבד. אזנקוט "תרגמה"
את המקלדת האמורה לעולם הדיגיטלי (סמארטפון ומסך
מגע), ואפילו ויתרה על מקש אחד ונשארה עם ארבעה.
לומד את מנח האצבעות של המשתמש ובונה
Perkinput
עבורו מודל-הקלדה אישית. בניסוי שנערך בקרב עשרות
משתמשים התברר כי קצב ההקלדה הממוצע באמצעות
עומד על 5.7 מילים לדקה - "כפול
Perkinput
, אם כי עדיין איטי מאוד. צריך לקחת
Voice-over
מ-
בחשבון שהאנשים שהסכימו לכתת את רגליהם לניסוי
שלי באוניברסיטת וושינגטון היו, מטבע הדברים, אנשים
מבוגרים, ללא ניסיון קודם במסכי מגע. ברור שבקרב
משתמשים מיומנים, קצב ההקלדה יהיה גבוה הרבה יותר.
בכל אופן, רמת הדיוק (צמצום טעויות ההקלדה) גבוהה
".
Voice-over
יחסית ל-
Perkinput
מאוד ב-
בשעה שהציבור הרחב מתענג, הודות לטכנולוגיות של
, שוקדת אזנקוט
hands free
זיהוי דיבור, על נפלאות ה-
. "טכנולוגיות של זיהוי קולי אכן
eyes free
על טכנולוגיות
חוללו מהפכה, אבל כשמדברים על לקויי ראייה, שאכן
משתמשים בהן, מתברר שיש כאן המון שגיאות ב'תרגום'
של הקול לכתב, ולקויי ראייה מקדישים רק %02 מהזמן
תבה, ו-%08 להגהות ועריכה של הטקסט שהתקבל.
ְ
להכ
כשאנחנו מדברים על תקשורת יומיומית במסרונים וב-
, או בגלישה ופייסבוק, זה כמובן מצב מאוד
whatsupp
לא מספק."
ומה לעתיד? "מיחשוב לביש הוא בהחלט תחום מבטיח
מאוד, ופלטפורמות כמו 'גוגל גלאס' עשויות בהחלט
"
דלת לי
"נפתחה לי
-קורנל
טכניון