4
אנוש
הנדסת
כנולוגיה יחידה מסוגה בעולם,
שתאפשר לעיוורים לראות,
מפותחת במעבדתו של
פרופ’ זאב זלבסקי, ראש
המסלול לאלקטרו-אופטיקה
בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן.
הטכנולוגיה מבוססת על שילוב בין מצלמה
זעירה המותקנת על משקפיים, לבין עדשת
מגע המורכבת על קרנית העין. העדשה
מעבירה לאזורי החישה במוח את המידע
הוויזואלי המתקבל מהמצלמה.
“הדבר דומה למישוש כתב ברייל”,
מסביר פרופ’ זלבסקי, “כפי שעיוורים
מסוגלים לתרגם את התחושה באצבעות
לאותיות ברייל, כך הקרנית מתרגמת למוח
את התמונה המרחבית שהמצלמה משדרת
לה. התחושה מתורגמת לתובנה תוך
עשיריות השנייה, בדומה לזמן שלוקח למוח
לפענח את מה שהעיניים רואות.
“הפיתוח המסוים הזה הוא אתגר יוצא
דופן, וזאת משום שעד כה מעולם לא
נוסה גירוי מרחבי של הקרנית. בשנים
האחרונות פותחו טכנולוגיות המציעות
פתרון ראייה לעיוורים באמצעות השתלה
של רשתית מלאכותית. אך לשיטה זו כמה
וכמה חסרונות: זהו הליך פולשני; החיבור
בין החיישן לעצבי הראייה אינו עמיד לאורך
זמן; ולבסוף, הטכנולוגיה הזו מתאימה
לשיקום יכולת הראייה ולא לעיוורים מלידה.
לעומת זאת, השיטה שלנו מתבססת על גירוי
עצבי חישה בקרנית, המתקשרים עם אזורים
במוח שמעבדים מידע חושי שאינו חזותי,
ולכן הם מפותחים גם אצל עיוורים מלידה".
את השיטה מפתח פרופ’ זלבסקי בשיתוף
עם פרופ’ מיכאל בלקין מבית החולים שיבא
ועמית-המחקר במעבדתו, ד”ר יבגני בידרמן.
עדשה לעיוורים
צמיד למדידת
סוכר בדם
ט
טכנולוגיה חדשנית שתאפשר לעיוורים
לראות, צמיד למדידה לא פולשנית של
רמת הגלוקוז בדם, חלקיקי זהב לאיתור
מוקדם יותר של תאים סרטניים, מכשיר
שמיעה נקי מרעשי רקע ומהדהוד - אלה
כמה מהפרויקטים הבולטים בפקולטה
להנדסה שעתידים לשפר את חיינו
מאת: אריאל רובינסקי
פ
המוצר הסופי, אומר פרופ' זלבסקי,
יהיה נגיש לכל אדם במחיר דומה לזה של
משקפיים מולטי-פוקאליים. אם יימצא
המשקיע הנכון, יידרשו, לדבריו, שנתיים נוספות
של מחקר, שבסופן ייבנה אב-טיפוס ראשון של
המוצר.
יתוח נוסף של פרופ’ זלבסקי הוא
צמיד שיכול להעריך בצורה לא
פולשנית רמות סוכר בדם, וכן
להתריע מפני התייבשות. המוצר
מיועד לחולי סוכרת, לעוסקים
בפעילות גופנית ולשוק הדיאגנוסטיקה
הרפואית. בצמיד מותקנים מצלמה וקרן לייזר,
המסוגלים לקבוע בצורה מדויקת ובזמן אמת
את רמת הגלוקוז בדם בדיוק ננו-מטרי, ומבלי
לבצע כל פעולה פולשנית הפוגעת ברקמה
עצמה. "כמה פעמים בעבר ניסו לנטר גלוקוז
בצורה לא פולשנית, אך ללא הצלחה, עד כי
התחום נחשב ל'בית קברות לטכנולוגיות'",
מספר פרופ' זלבסקי וקובע: "אכן זהו אתגר
מקצועי גדול - ולדעתי אנחנו בדרך הנכונה".
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
