ארה"ב. אחת ההרצאות שלי עסקה בשואה
ובתקומה. סיפרתי על הקשר שלי, כנער,
ל'חזון העצמות היבשות'. אחד השומעים, אדם
מבוגר, פנה אליי בעברית וסיפר כי התרגש
מאוד מדבריי. היה זה הרב וויליאם כהן, רבה
ר
ָ
ּ
הקודם של הקהילה. הוא סיפר לי על מכ
שלו, הרב הרשל שכטר, ששירת בדיוויזיה
האמריקנית במלחמת העולם השנייה והיה
בין משחררי מחנה בוכנוואלד. כשהרב שכטר
חזר באוזניו את יום השחרור, הוא סיפר לו
ִ
ש
כי כשנכנס לשם, מצא עצמו ממלמל את חזון
העצמות היבשות.
"מה שאני תיארתי לעצמי כנער הייתה
למעשה תחושתם האישית של המשחררים!
מאוחר יותר התברר כי הקשר שלי לרב שכטר
מרחיק לכת הרבה מעבר לדימוי המשותף.
כשנכנסו החיילים האמריקנים למחנה, הם היו
כמובן המומים ממה שראו. אחרי כמה דקות
פנה הקצין הצעיר שכטר לקבוצת ניצולים
"על רקע הסיפור של
משפחתי, תמיד הרגשתי
שהפרק ‘שלי’ בתנ”ך הוא
חזון תקומת העצמות
היבשות של הנביא
יחזקאל. הפרק הזה ליווה
אותי תמיד, כנער וכאדם
בוגר”
למעלה מימין נגד כיוון השעון: דוד אהרון, סבא-רבא של דניאל הרשקוביץ, חובק את שבעת ניניו, 1691. דניאל בן
חמש, אמו שרה נעמי ובזרועותיה אחותו עידית, 8591. למטה: פרופ' דניאל הרשקוביץ ומשפחתו בוויסקונסין ארה"ב,
4-3891. הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ בבית המדרש באוניברסיטת בר-אילן.
ואמר להם ביידיש 'יהודים, אתם חופשיים'.
הוא הציג את עצמו ככתובת לפניות ואז פנה
אליו אחד הניצולים, בחור כבן שבע-עשרה
שנראה לו כמו שלד, וביקש להניח תפילין.
הוא סיפר כי הצליח לשמור על התפילין
שלו ולהניחן מדי בוקר, עד שנמצאו על
11
ידי הגרמנים וכעת, כיהודי חופשי, זה הדבר
הראשון שהוא רוצה לעשות. הרב שכטר
הוציא מיד את התפילין שלו ונתן אותן במתנה
לבחור היהודי".
הניצול הצעיר היה אביו של פרופ'
הרשקוביץ, דוד אהרון. "כל זה קרה שמונה
שנים לפני שנולדתי. עשרים-ואחת שנים
לאחר מכן, בבר-המצווה שלי, אותן התפילין
של הרב שכטר היו הראשונות שהנחתי בחיי".
דע מאין באת
כשנסע בשליחותו הראשונה כשר המדע
לסיור בארצות-הברית ובקנדה, זכה להכיר את
הרב שכטר פנים אל פנים: “התארחתי בבית-
הכנסת הגדול של המרכז היהודי במנהטן
ונשאתי דרשה שבה סיפרתי את סיפור
התפילין. התברר לי, כי הרב שכטר היה בעבר
רב בית-הכנסת שבו דיברתי. פגשתי אותו ואת
בנו, אבל בכך עדיין לא נסגר המעגל.
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
