5
”ר רחלה פופובצר עוסקת
במחקר ובפיתוח ננו-חלקיקים
מזהב, שאפשר להשתמש
בהם לאבחון סרטן בשלבים
מוקדמים מאוד וכן לטיפול
בסוגי סרטן מסוימים.
ד”ר פופובצר: “השיטות הקיימות כיום
לגילוי סרטן מאתרות גוש או גידול מסוים
במקום שהוא לא אמור להימצא בו.
השיטה שאנו מפתחים עוקבת אחר שינויים
מולקולריים, שמתרחשים לפני היווצרות
גידול או הופעת תסמינים קליניים”.
השיטה החדשה מבוססת על ייצור
ים במולקולה
ָ
ננו-חלקיקים מזהב וציפוי
המתבייתת על גידול סרטני ספציפי. את
הננו-חלקיקים מזריקים למחזור הדם, הם
מוצאים לבדם את דרכם לאיבר המטרה
שלהם ונקשרים רק לתאים הסרטניים. זהב
הוא חומר בעל צפיפות גבוהה, ולכן ריכוז
הננו-חלקיקים באזור מסוים נראה בבירור
בסקירת סי-טי ומצביע על מיקומם המדויק
של התאים הסרטניים. בניסויים שבוצעו
בעכברי מעבדה, הצליחה ד”ר פופובצר לאתר
גידולים סרטניים הקטנים מ-5.0 ס”מ. שיטה זו
טובה גם בגילוי מוקדם של גרורות, שבאמצעי
ההדמיה הקיימים היום אי-אפשר לזהותן.
השיטה שפיתחה ד”ר פופובצר, אף עשויה
לתת פתרון טיפולי, במקרים של סוגי סרטן
העמידים בפני הקרינה המקובלת. המגע הישיר
של הננו-חלקיקים מזהב על התא הנגוע יוצר
אפקט מגביר קרינה. אופציה טיפולית נוספת
היא חימום בלייזר של הננו-חלקיקים הדבוקים
לתאים הנגועים, מבלי לחמם את הגוף. בצורה
זו שורפים הננו-חלקיקים רק את התאים
הנגועים שהתבייתו עליהם, מבלי לפגוע בתאים
בריאים. “הטיפול אינו מחליף כימותרפיה,
אלא תומך בה ומציע אופציה נוספת לטיפול
בתאים סרטניים מסוג מסוים”, מדגישה ד”ר
פופובצר ומוסיפה שאמנם השיטה הוכיחה כבר
את יעילותה בניסויי מעבדה, אך עדיין יש צורך
במחקר רב בדרך לשלבי היישום.
רופ’ שרון גנות, ראש המעבדה
לעיבוד דיבור ואותות בפקולטה
להנדסה, מחפש פתרונות
אלגוריתמיים ללקויות שמיעה. על
פי נתונים רשמיים, %05-53 מבין
בני ה-56 ומעלה באירופה סובלים או יסבלו
בשנים הקרובות מאיבוד שמיעה ברמה כלשהי.
עם הגידול בתוחלת החיים, מספרם ילך ויגדל.
“אנשים עם לקות שמיעה מתמודדים עם
בעיות שציבור השומעים לא מודע לקיומן”,
מבהיר פרופ’ גנות, “למשל, קולות וצלילים
המושמעים בתוך חדר סגור או מקלט פוגעים
בקירות, חוזרים אלינו ומייצרים תופעה שאנו
מכנים ‘הדהוד’. ההדהוד אינו מפריע-במיוחד
לאנשים שומעים, אולם עלול לנטרל לגמרי
את יכולת השמיעה של מי שסובלים מלקות
שמיעה. כך גם לגבי איכון הדובר
ושמיעת השיחה בסביבה רועשת או ליד
אנשים אחרים שמדברים באותו הזמן,
כמו בבית קפה, מסעדה, אולם אירועים
וכדומה.
פרופ’ גנות מפתח אלגוריתמים
שאפשר יהיה לתרגם אותם לתוכנת
מחשב וליישמם במכשיר שמיעה,
במטרה לנטרל רעשי רקע, לבטל את
ההדהוד ולאפשר לסובלים מלקות
שמיעה לשמוע ולאתר את הדובר
גם בחללים רועשים. לצד ההצלחה,
מבקש פרופ’ גנות לסייג ולהדגיש כי
“עוד ארוכה הדרך מאלגוריתם טוב ועד
ליישומו במוצר נגיש לצרכן”.
לעזרת לקויי השמיעה
זהב לאבחון סרטן
ד
פ
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
