המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
פתרונות אחדים הם הוספת טורבינת גז,
מנוע שריפה פנימית קטן כמו ברכב היברידי,
ובעתיד הקרוב גם סוללת אלומיניום-אוויר,
המבוססת על הטכנולוגיה שמפתחת חברת
פינרג'י. המטענים הללו יכולים להיות
מודולאריים ופריקים, ונשים אותם ברכב רק
כשנדרשת נסיעה ארוכת טווח; וכמובן - בניית
תשתיות מתאימות לטעינה נוחה במגרשי
חניה מצטרפת גם היא לתנאים העשויים
להפוך כלי רכב חשמליים למציאות נוחה
לרוב הנהגים בעולם.
אבל, הבשורה האמיתית בתחום הרכב
החשמלי היא ההתקנים מאריכי טווח הנסיעה,
ואלה קיימים כבר כיום. התקנים אלה הם
מטענים היכולים לטעון סוללת ליתיום-יון
תוך כדי הנסיעה. "מדובר באחת ההצלחות
הטכנולוגיות הבולטות בשנים האחרונות",
על רקע כישלונה של "בטרפלייס", מדגיש
פרופ' צבן כי יש לייצר מכוניות חסכוניות יותר,
עות באמצעות סוללות זולות ובעלות
ָ
המונ
טווח נסיעה ארוך יותר: "הסוגיות העיקריות
הן המחיר וטווח הנסיעה. המאמץ הגלובאלי
בכיוון הזה כבר הביא להתקדמות יפה,
שתלך ותואץ בשנים הקרובות. המהלך של
'בטרפלייס' עשה הרבה רעש תקשורתי ותרם
לקידום המודעות ליתרונות הרכב החשמלי.
חבל שהוא נכשל. עם זאת, נכון להיום רוב
יצרניות הרכב הבינו כי העתיד טמון בחשמל
והן משקיעות בתחום. בעוד כמה שנים לא
נבין איך נסענו ברכב שאינו חשמלי".
מרחק, מחיר, נוחות
פרופ’ דורון אורבך מהמחלקה לכימיה,
ראש הקבוצה לאלקטרוכימיה באוניברסיטת
בר-אילן ומדען ידוע בעולם בזכות מחקריו
בתחום צבירה והמרה של אנרגיה, מעלה
פן נוסף: “אחת הבעיות המרכזיות בהארכת
טווח הנסיעה של הרכב החשמלי נובעת
מאופיו השמרני של הענף. התקנת הסוללה
דורשת מהפך בתחום העיצוב ותפיסת הנוחות.
נה רק
ַ
כל הדלק מפ
ְ
הוצאתם של המנוע ומ
כ-051-002 ליטר, ולסוללה נותר חלל של
003 עד 005 ק"ג. סוללה בגודל כזה מספיקה
לנסיעה של 051-002 ק"מ בין טעינה לטעינה,
תלוי במידת השימוש במזגן, מספר העליות
בדרך ומהירות הנסיעה. ואולם, סוללה יותר
גדולה תבוא על חשבון המושבים והעיצוב
החיצוני“.
אומר פרופ' אורבך, "זוהי אותה הטכנולוגיה
המאפשרת להפעיל ציוד אלקטרוני נייד כגון
מכשירים סלולאריים מתוחכמים, מחשבים
ניידים, ציוד אלקטרו-אופטי ועוד". לקבוצת
המחקר של פרופ' אורבך יש תפקיד חשוב
בפיתוח וקידום הטכנולוגיה הזו במהלך שני
העשורים האחרונים.
פרופ' אורבך עומד בראש מרכז המחקר
הלאומי להנעה אלקטרוכימית - מלא"כ
, המאגד שבע קבוצות מחקר
)INREP(
מאוניברסיטת בר-אילן, ארבע קבוצות מחקר
מאוניברסיטת תל-אביב, שתי קבוצות מחקר
מהטכניון וקבוצת מחקר מאוניברסיטת
אריאל. המרכז פועל בתמיכת הקרן הלאומית
ומשרד ראש הממשלה. פרופ’
)ISF(
למדע
ד (קונסורציום)
ָ
אג
ַ
אורבך חבר בהנהלת מ
תעשייה-אקדמיה לקידום פיתוח מקורות
ד פועל
ָ
כוח להנעה חשמלית בישראל. המאג
בסיוע לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה
(תוכנית מגנ"ט).
מהר אבל בטוח
יש עוד טכנולוגיות העשויות לאפשר נסיעה
לטווחים ארוכים ברכב שהוא כולו חשמלי,
אך אלה עדיין רחוקות משלבי יישום. כך,
למשל, שימוש בתאי דלק של מימן וחמצן.
פרופ' אורבך: "טכנולוגיה זו כרוכה בנסיעה
כל שבו אגור גז מימן בלחץ של 007
ְ
עם מ
אטמוספירות, ועלינו להוכיח שזה לא מסוכן.
כמו כן, שימוש נרחב בתאי דלק מחייב הוזלה
ניכרת של מרכיבי האלקטרודות היקרים".
פרופ’ דורון אורבך:
“הפיתוחים שאנחנו
עובדים עליהם יכולים
להצעיד אותנו קדימה
בעשרות אחוזים.
לפיתוחים האלה יש
דרישה בשוק, אבל חשוב
לומר שלא יהיו פה
מהפכות בביצועים”
סוללת אלומיניום-אוויר הנטענת במים, פיתוח של פרופ' צבן, שהוצג בפני נשיא ארה"ב ברק אובמה
צפו בסרטון על המכונית החשמלית
8
