שלילי לשני בני הזוג, כדי שלא יסרב מי מהם
לגירושין כאשר השני מבקש זאת. ההסכם
הדדי לחלוטין, מכיוון שגם האישה וגם האיש
עלולים להיות מסורבי-גט ושניהם זקוקים
להגנה.
ההסכם קובע כי כל אחד מבני הזוג
מתחייב לשלם דמי מזונות גבוהים, שאליהם
התחייב לפני הנישואין, במקרה של עיכוב
גירושין מעבר לשישה חודשים מיום שליחת
ההודעה על רצון הזולת לחיות בנפרד. מנגנון
נוסף בהסכם קובע תהליך שיקום אצל בעל
מקצוע ומחייב את בני הזוג ללכת לשלוש עד
שש פגישות במהלך תקופת ההמתנה, וזאת
אם הזולת דורש זאת. לדברי ד"ר לבמור,
שני התהליכים הללו מכריחים את בני הזוג
להגיע להידברות ולהסכמה. "השערתנו היא,
ש'ההסכם לכבוד הדדי' מוריד את רמת
המתיחות במשפחה, שכן הבעל יודע מראש
כי האישה חופשית לעזוב אותו, ובידיו הבחירה
לשלם לה מזונות גבוהים או לתת לה גט".
איך משכנעים זוג צעיר ומאוהב להידיין
טרם נישואיו על הסכם גירושין? "שלושה
נימוקים כבדי משקל יש באמתחתנו כאשר
אנו מציעים לזוגות לחתום על ההסכם. האחד,
שזה אולי (או קרוב לוודאי) לא יקרה להם,
אבל זה עלול לקרות למישהו אחר, והם,
במעשם זה מהווים דוגמה אישית ועושים
לתיקון עולם. הנימוק השני הוא הביטוח
האישי. כאשר אנחנו קונים מכונית חדשה,
יפהפייה ומבריקה, גם אז נחגרים בחגורת
בטיחות. למרות שלא עולה על דעתנו
שהנסיעה תסתיים בתאונת דרכים, אנחנו
נזהרים. למה? כי תאונות קורות. הנימוק
השלישי מדבר בעיקר על לב זוגות דתיים: יש
לכם הזדמנות של פעם בחיים להשפיע על
תהליך הלכתי היסטורי.
רוחות של שינוי
במשך שנים ארוכות התקשו רבים מהרבנים
בישראל לקבל את הרעיון הכללי של חתימה
על הסכם ממון לפני הנישואין. בשנים
האחרונות, בין היתר בהשפעת ספרה של ד"ר
לבמור, הרעיון החל מחלחל אל תוך השיח
הציבורי והאקדמי. במיוחד קיבל לגיטימציה
בשיח הרבני. לדברי ד"ר לבמור, הארגון
הרבני "בית הלל" ו"ארגון צוהר" לקחו לעצמם
משימה להחתים זוגות על הסכם קדם נישואין
לסירוב גט.
17
ד”ר לבמור עלתה לישראל בשנת 6791
מארצות הברית. את התואר הראשון עשתה
בכימיה. בגיל 83 ביקשה לעשות שינוי מקצועי
ופנתה לתוכנית להכשרת טוענות רבניות
במוסדות אור תורה סטון. “לא הבנתי למה אני
נכנסת”, היא מספרת, “אבל ידעתי שמדובר
בלימוד תורה ברמה גבוהה וחשבתי שאולי
אוכל לעזור לנשים. מבחינתי, זה לא עניין
של נשים נגד גברים. הדאגה שלי שנשים
יוכלו להגשים עצמן בתוך היהדות, נובעת
מתוך כבוד הבריות. כבר מתחילת עבודתי,
בשנת 5991, כשהייתי בין הטוענות הרבניות
הראשונות בארץ, קיבלתי תיקים מורכבים של
מסורבות-גט, עגונות וממזרים, והטיפול בהם
נמשך שנים ארוכות".
בד בבד החליטה להמשיך ללמוד
והתקבלה לתוכנית להוראה לתואר שני
בבר-אילן. את עבודת התזה שלה כתבה
על הסכמי קדם נישואין למניעת סירוב
גט במדינת ישראל במאה העשרים. משם
ה על
ֹ
המשיכה לכתיבת הדוקטורט, שנפרש
פני תשע שנים, בעיקר משום שנעשתה
בשילוב עם עבודתה להצלת עגונות ולקידום
"ההסכם לכבוד הדדי", הסכם קדם נישואין
למניעת סירוב גט.
לי זה לא יקרה, אבל...
בסוף שנות ה-09 ניסחו הרב אלישיב
קנוהל, הרב ד"ר דוד בן זזון וד"ר רחל לבמור
את "ההסכם לכבוד הדדי". להגדרת ד"ר
לבמור, זהו "הסכם ממוני המעניק תמריץ
"חשוב להבין כי בהקשר ההלכתי מדובר
דווקא בהסכם המחזק את התא המשפחתי
היהודי. יש אחוז מסוים של גירושין שאי-
אפשר למנוע, אבל בכל פעם שיש סירוב גט
בני הזוג נכנסים למלחמה עצומה והתוצאה
דעו
ֵ
הרסנית. הילדים ניזוקים ובבוא העת לא י
לנהל זוגיות מכבדת. בני הזוג גם הם יעברו
טראומה מיותרת של סירוב גט, שעלולה
להרתיע אותם מלהינשא בשנית. בנוסף,
בתקופה של סירוב הגט האישה מנועה
מללדת ילדים, שהם ההרחבה של עם ישראל.
דווקא 'ההסכם לכבוד הדדי', על אף שהוא
מסדיר פרידה, דואג לגירושין שקטים
ומכובדים ומאפשר לבני הזוג שנפרדו
דרכיהם להינשא בשנית ולהקים משפחה".
נוסח "ההסכם לכבוד הדדי" ומידע נוסף
מתפרסם באתר של "ישראל הצעיר":
iyim.org.il/prenup
בהקשר ההלכתי מדובר
דווקא בהסכם המחזק
את התא המשפחתי. יש
אחוז מסוים של גירושין
שאי-אפשר למנוע, אבל
בכל פעם שיש סירוב גט
בני הזוג נכנסים למלחמה
שתוצאתה הרסנית.
הילדים ניזוקים ובבוא
דעו לנהל זוגיות
ֵ
העת לא י
מכבדת
של לבמור, “מנעי
ּ
ספרה
עינייך מדמעה: הסכמי
קדם נישואין למניעת
סירוב גט”, התפרסם
ב-9002 והופץ בספריות
האוניברסיטאיות
ובמוסדות רבניים ציוניים
בישראל, ובכללם בית
הדין הרבני הממלכתי.
בקיץ האחרון מונתה
כחברה בוועדה לבחירת
דיינים
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
צפו בהרצאתה של ד"ר רחל לבמור על מעמדן
של נשים בבית הדין הרבני
