22 / 85
- 22 -
פרק 3
בריאות וסביבה בישראל 4102
התקדמות ואתגרים
אחד האתגרים העיקריים בהפחתת החשיפה של הציבור לעשן טבק סביבתי הוא ש %7.81 מהאוכלוסייה המבוגרת
בישראל מעשנים (הנתון מ 3102, לפי דיווח עצמי). לפי נתונים עדכניים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי
), בשיעור העישון ישראל מדורגת
Organisation for Economic Cooperation and Development – OECD
(
במקום ה 21 מתוך 04 המדינות החברות בארגון (רמת העישון הנמוכה ביותר היא 1).
אכיפת החוק האוסר עישון במקומות ציבוריים בישראל מעמידה אתגרים גדולים. דוח משרד הבריאות על עישון
מדגיש כי רשויות מקומיות רבות אינן מדווחות כלל על הפעולות שהן נוקטות למניעת עישון במקומות ציבוריים.
יש אי התאמה בין חקיקה מחמירה יחסית, האוסרת עישון במקומות ציבוריים, לבין שפע של נתונים המלמדים
על חשיפה נרחבת של האוכלוסייה הלא-מעשנת לעשן טבק סביבתי. בעבר הייתה ישראל מובילה בתחום החקיקה
האוסרת עישון במקומות ציבוריים, אולם היום היא מפגרת מאחור, הן בחקיקה הן באכיפה.
יש לנקוט צעדים נוספים כדי להגן על הציבור בישראל, ובייחוד על ילדים, מפני עשן טבק סביבתי. למשל, בתי הספר
בישראל עדיין אינם נקיים לחלוטין מעשן.
אף על פי ששכיחות אסתמה בקרב ילדים היא אחד ממדדי הבריאות הקשורים לחשיפה לעשן טבק סביבתי (וגם
לחשיפה לזיהום אוויר), הנתונים הארציים על שכיחות אסתמה בילדים מצומצמים ונערכים רק סקרים תקופתיים
בקרב מתבגרים. הנתונים הארציים על פניות ילדים לחדרי מיון בשל התקפי אסתמה מוגבלים גם הם, וזאת בשל
הבדלים בשיטות הדיווח של בתי החולים. כמו כן מידע על תרופות הניתנות לילדים לטיפול באסתמה אינו נאסף ברמה
הארצית. נתונים על שימוש בתרופות לאסתמה ועל תוצאות קליניות רלוונטיות אחרות נאספים בכל אחת מארבע
קופות החולים לחוד, כאשר לכל אחת מקופות החולים מאגר נתונים אלקטרוני נפרד.
הנתונים היחידים מניטור ביולוגי בישראל, בהקשר של החשיפה של האוכלוסייה הכללית לעשן טבק סביבתי, מבוססים
על מחקר שנעשה בקרב מבוגרים ב 1102. יש לערוך מחקרים נוספים שימדדו סמנים ביולוגיים של עשן טבק סביבתי
בתת אוכלוסיות רגישות, כגון ילדים ונשים הרות. יש להשתמש בניטור ביולוגי כדי לעקוב אחרי מגמות בחשיפת לא-
מעשנים לעשן טבק סביבתי.
אין בישראל מעבדה מורשה למדידת קוטינין או סמנים ביולוגיים אחרים של עשן טבק סביבתי בדגימות ביולוגיות
(שתן, דם, רוק).