79 / 85
- 79 -
)
PhD, D.A.B.T., A.T.S
(
ד"ר לינדה בירנבאום
ראש המכון הלאומי האמריקני למדעי בריאות וסביבה, ראש התכנית הלאומית לטוקסיקולוגיה בארצות הברית
הדוח שלפנינו מונה רבות מן ההצלחות בתחומי החקיקה, הרגולציה והמדיניות בתחום בריאות וסביבה בישראל. הדוח
גם מדגיש את ההתקדמות המתמדת בתחום הזה. תקנות רבות הקשורות לבריאות וסביבה עוברות תהליך עדכון בימים
אלה, למשל תקנות הנוגעות לשאריות חומרי הדברה במזון ולסחף של חומרי הדברה מקרקע חקלאית, תקנות הנוגעות
לעישון במקומות ציבוריים וחקיקה העוסקת בכימיקלים במוצרי טיפוח.
יש תקנים בישראל הטובים מהתקנים במדינות מפותחות אחרות, אך לא כולם. למשל, תקני איכות האוויר בישראל נופלים
מהתקנים של ארגון הבריאות העולמי ושל ארצות הברית. עם זאת יש בישראל מערך מרשים של תחנות לניטור אוויר
באזורים רבים, אך לא בכולם. שלא כמו איכות אוויר הסביבה, בעיקרו של דבר איכות אוויר הפנים איננה מוסדרת בחוקים
ובתקנות ותלויה במדיניות לא מחייבת. מאחר שגם בישראל רוב האנשים מבלים את מרבית זמנם בסביבת הפנים, תשומת
לב רבה יותר לתקני אוויר הפנים עשויה להועיל מאוד, למשל בתחום מניעה ובקרה של אסתמה על ידי הפחתת מחוללי
המחלה הביולוגיים (לדוגמה קרדית אבק הבית, תיקנים ועובש), תרכובות אורגניות נדיפות, חומר חלקיקי ותחמוצות חנקן.
תקני מי השתייה בישראל הולמים ומעודכנים בדרך כלל. התקן שנקבע לעופרת (01 מק"ג/ל') הוא אמנם סביר, אך לנוכח
המידע המצטבר, שלפיו אין רמה בטוחה של עופרת, יש לשאוף להפחית לאפס את רמת העופרת במי השתייה.
לישראל הכבוד המפוקפק להיות המדינה שבה השימוש היחסי בחומרי הדברה הוא הגדול ביותר בקרב מדינות מפותחות.
עם זאת יש בישראל דרישות הנוגעות למרחק הולם בין פיזור חומרי הדברה לבין בתי מגורים ובתי ספר. אך האם
הדרישות האלה נאכפות? זוהי סוגיה נפרדת. יש לייחד תשומת לב רבה יותר לשימוש במים אפורים ובבוצה, ולטפל לא רק
בסוגיית המתכות, אלא גם בחומרים אורגניים, כגון תרופות, מוצרי טיפוח, פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים ומזהמים
אורגניים בלתי פריקים, העלולים להיקלט בצמחים או להתפזר על גבי חלקיקי אבק שבאוויר.
סיכום
ומסקנות
סיכום ומסקנות