יוסי קיסטר*
החתירה לשלום הזוי ביחסי מדינות ואף לקיימו היא אם כל
חטאת. כך אפשר לומר על אותו הסכם ל"אי־התקפה" בין גרמניה
הנציונל סוציאליסטית לבין ברית המועצות הקומוניסטית מיום
32 באוגוסט 9391. שני רודנים: יוסף ד'ג'ושווילי סטלין ואדולף
היטלר חברו יחדיו לשטות בעולם וזה בזה במטרה לבצע את זממם
במלחמה.
הפחד מפני עוצמתו של 'הדוב הרסי' על עמי אירופה היה תמיד
גורם משתק, גם בזמנים שחל כירסום בכוחו של אותו 'דוב' אימתני.
, עורר את "הדוב"
וילהלם השני
בעוד שהקייזר הרברבן והמתלהם
להרדימו. אולם מה שהיה נכון בין ההערכות
היטלר
מרבצו, רצה
הצבאית בימי הצארים לבית רומנוב, לבין זו בימי הקומוניסטים, נותר
כשהיה - הקיבעון. האידיאולוגיה היא זו שהכתיבה את ההערכות
, שר
סוכומלינוב
הצבאות ולא חידושי הטכנולוגיה. איך אמר גנרל
המלחמה של צבאות רוסיה הצארית במלחמת העולם הראשונה, שדחה
מעל פניו כל חידוש חשיבתי בניהול מלחמה? לדבריו, "המלחמה כפי
שהייתה תמיד, כך תשאר תמיד...וכל הדברים הללו [על "חידושים"]
הם חידושים זדוניים בלבד. הביטו עלי," כך אמר למפקדי הצבא שלו,
, בעל
סוכומלינוב
"לא קראתי חוברת צבאית מזה עשרים וחמש שנה".
עיטור 'צלב גיאורגי הקדוש' מהמלחמה בשנת 7781 נגד התורכים,
האמין באמת ובתמים, כי כל ההמצאות של כלי רכב ממונעים, אווירון,
צוללות, משחתות, תותחים ארוכי טווח ורובים מטענים, אין בהם כדי
לשנות את פני שדה הקרב.
עושים "שלום", חותרים למלחמה
), ההיסטוריון הצבאי הבריטי, התאריך
A
.
Clark
(
קלרק
אלן
לפי
הנראה ביותר, שניתן לנקוב לתחילת התכנון הגרמני למלחמה ברוסיה
הסובייטית, הוא 92 ביולי 0491, משמע, אחד עשר חודשים ושבוע טרם
ניתן האות לפלישה הגרמנית לתוככי ברית המועצות בשחר של 22
ביוני 1491. לדבריו, במועד זה נערכה בבאד רייכנהאל תחת מסך של
,.
O
.
K
.
W
חשאיות ישיבה סגורה בה נשא דברים ראש המטה הכללי ב־
כולל חילות האוויר ('לופטוואפה') והים ('קריגסמארינא'), קולונל־גנרל
היטלר
. אותו איש צבא שהיה גם ראש מטהו האישי של
אלפרד יודל
והחזיק מעמד בתפקידו, בניגוד לגנרלים רבים, משנת 8391 ועד לכניעת
גרמניה ב־8 במאי 5491, בשל נאמנות עיוורת ל'פיהרר' והרייכסקנצלר,
נשא דבריו בפני צוות התכנון למערכה בחזית המזרח. התיאבון הגרמני
בא עם תבוסת צרפת חודש ושבוע קודם לכן.
בשיחות שקיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ההיסטוריון
עם גנרלים גרמניים, הוא שוחח
לידל הארט
בזיל ה'
הבריטי הנודע
.* באותן שיחות שנועדו לתחקור
ולטר ורלימונט
גם עם גנרל לווטננט
, כי ההכנות
ורלימונט
היסטורי של האירועים הצבאיים, אמר הגנרל
הראשוניות למערכה נגד רוסיה, שעליה הוכרז כעל 'מעוזה האחרון של
בריטניה ביבשת', החלו לאחר שהיטלר הפנים כי אין ביכולתו לבצע
פלישה גרמנית לאיים הבריטיים וגם בקרבות האוויריים מעל שמי
1
בריטניה, זכו הטייסים הבריטיים להשיג יתרון אווירי.
כפי שבא לידי ביטוי בסעיפים הגלויים של
סטלין
השלום ההזוי עם
ועמיתו
יואכים פון ריבנטרופ
אותו הסכם, שחתמו עליו שני שרי החוץ:
, בשעות הקטנות של בוקר 42 באוגוסט
צ'יסלאב מולוטוב
הסובייטי ו
(9391), עסקו ביחסי תרבות ומסחר. אבל הסעיפים החשאיים עסקו
בחלוקת ההשפעה של שני כוחות השחור, או השחור והאדום באירופה
החשדן מטבעו
היטלר
בדרך של דורסנות מדינית ותוקפנות צבאית.
כמו עמיתו הרודן בקרמלין, העלה את תסכוליו באותו דיון סגור שניהל
בשלהי אותו יולי של שנת 0491.
יודל
ראש מטהו האישי קולונל־גנרל
, אמר באותו מעמד, כי הלחימה
ורלימונט
, לפי זכרונו של גנרל
יודל
נגד רוסיה תהיה בלתי־נמנעת בטווח הרחוק, ולכן מוטב להיפטר ממנה
נתן בכך ביטוי למה שחושב אדונו ביחס למצב
יודל
במהלך מלחמה זו.
2
"השלום" עם רוסיה.
אולם אם בודקים את האסטרטגיה הגרמנית, הפלישה אל ברית
המועצות הייתה כל הזמן בתכניות המגירה של קובעי המדיניות
, טרם שרעמו התותחים
השני
וילהלם
בברלין. עוד הקייזר הגרמני
באוגוסט 4191 ונתנו את האות הרועם ל"מלחמה הגדולה", מלחמת
3
העולם הראשונה, דיבר תמיד על הצורך החיוני בהתפשטות מזרחה.
ואכן, גנרל ורלימונט הודה בשיחות שקיים עם ההיסטוריון הצבאי
הבריטי לידל הארט, כי הוא זוכר את פקודותיו של יודל משלהי יולי
0491, כאשר אמר באותו מפגש חשאי עם אנשי מטהו, "שהלחימה נגד
רוסיה תהיה בלתי־נמנעת בטווח הרחוק, ולכן מוטב להיפטר ממנה
4
במהלך מלחמה זו - וביטא בכך את הערכתו של היטלר את המצב".
, ה'פיהרר' והמפקד העליון של
היטלר
התיחסות ראשונה של
הכוחות המזויינים, אל רוסיה הידידה, שרקחה באותם ימים מלחמה
בין סופת יוני 1491
לימים נוראים תשל"ד
ב. ה. לידל הארט, הצד השני של הגבעה - שיחות עם גנרלים גרמניים, "מערכות", צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 6891, עמ' 161.
1
שם, עמ' 261
2
אלן קלרק, מבצע ברברוסה - מלחמת גרמניה - רוסיה 1491 - 5491 , "מערכות" - צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, מהדורה שנייה 9791, עמ' 72
3
ב. ה. לידל הארט, הצד השני של הגבעה, עמ' 261
4
*הכותב הינו היסטוריון
הסכמי שלום פרומים
ספטמבר-אוקטובר 3102
הביטחון
| 38
