גנרל סעד אלדין אלשאזלי, רמטכ"ל צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים,
עם חייליו הצוהלים בקו "בר לב" (8 באוקטובר 3791)
בפינלנד השכנה ממערב, הייתה ב'הוראה מס' 81' שיצאה ב־01 עותקים
ממפקדת ה'פיהרר' ביום 21 בנובמבר 0491. ההוראה התמקדה בהכנות
ובמתן הנחיות לדרג הצבאי של הפיקוד הראשי הגרמני לניהול מלחמה
בעתיד הקרוב. בסעיף 5' רוסיה. נאמר על דיונים מדיניים אשר כבר
מתקיימים ושמטרתם להבהיר את עמדתה של רוסיה בעתיד הקרוב.
דיונים אלה אין בהם כדי לבטל, או לשנות כל הכנות הנוגעות למזרח
[רוסיה - י"ק], שניתנו לגביהן פקודות בעל־פה, וההכנות יימשכו "בלי
... ובהמשך: "צפויות הוראות
5
להתחשב בתוצאות הדיונים הללו".
נוספות בנושא זה מיד לאחר שהתכנית המבצעית הבסיסית של הצבא
בפרק־זמן זה, בו היו ההכנות של גרמניה נתונות
6
תועבר אלי ותאושר".
למערכה הקרובה בברית המועצות, החליטו בקרמלין לתקוף עוד באותו
חודש נובמבר (0491) את פינלנד...
ב־92 בנובמבר נותקו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות:
ברית המועצות ופינלנד; ולמחרת, פלש "הצבא האדום" ונפתח סיפור
אמר לימים, כי "הרוסים למדו הרבה
טימושנקו
מדמם חדש. המרשל
7
במלחמה קשה זו, בה לחמו הפינים בגבורה".
מאז החלו יחידות "הצבא האדום" להקיז דם ולהתבוסס בבוץ
של השלג הפיני, לא שכח 'הפיהרר' את מטרתו - פלישה אל תוככי
ברית המועצות וכיבוש המרחבים העצומים במזרח (רוסיה). למעצבי
מדיניות החוץ הגרמנית לדורותיהם הייתה מדיניות בת שלוש מילים:
' (התפשטות מזרחה). ואכן, גם אם צבאות גרמניה
Drang nach Osten
'
פעלו מאז חודש נובמבר 0491 בגזרות אחרות: לוב, יוון, יוגוסלביה, לא
שכחו בלשכת 'הפיהרר' והרייכסקנצלר בברלין את היעד המרכזי שלהם
- ברית המועצות.
ב־81 בדצמבר 0491, יצאה ממפקדת 'הפיהרר' והמפקד העליון של
הכוחות המזויינים של גרמניה הוראה מס' 12 (ב־9 עותקים). שם הקוד:
"מקרה ברברוסה". המשפט הפותח ציין, כי "הכוחות המזוינים של
גרמניה חייבים להיות מוכנים, אפילו לפני תום המלחמה נגד אנגליה,
8
לרסק את רוסיה הסובייטית במערכה מהירה (מקרה ברברוסה)".
בהוראה מס' 12 הוראות לכוחות היבשה, האוויר והים, לרבות כוונה
כללית, בעלי־ברית אפשריים ומשימותיהם, ניהול המבצעים וכיוצ"ב.
אולם "חשיבות מכרעת יש לעצם הדבר שכוונתנו לתקוף לא תיוודע".
הכנות הפיקודים הראשיים ייעשו על הבסיס הזה: הפתעה. הכול אמור
היה להיות ערוך ומוכן עד ליום 51 במאי 1491. עיון במסמך זה מבהיר
מה ערכו של "שלום" חתום ומתוקשר ואיזה ביטחון ניתן היה להפיק
ממנו לטובת עמי ברית המועצות. "שלום" שחרץ גורלם לשבט של
כל עמי אירופה, לרבות מיליוני היהודים שהיו
הקורבן הראשון לתוקפנות הגרמנית.
שקט לאורך התעלה וברמת הגולן
שקט לאורך התעלה וברמת הגולן. זו הייתה
תמונת המצב המדומה בעולם התעתועים של
הגורמים הקובעים בממשלה ובצה"ל בשלוש
השנים שקדמו למלחמת יום הכיפורים תשל"ד
(אוקטובר 3791). זו הייתה תמונת המצב גם
בתקשורת החופשית, שפעלה לפי הנחיות
דוברי המשרדים הממשלתיים באמצעות ועדת
העורכים. כותרת זו הופיעה גם בעיתונות
המודפסת, ברדיו ובטלוויזיה, בתשדירי
הבחירות לכנסת השמינית של מפלגת השלטון
באותם הימים של שקט לפני סערה. כולם עבדו
על כולם. אבל המציאות בשטח האוייב, בסוריה
ובמצרים, הייתה אחרת.
עיון בספר 'חציית התעלה', זכרונות פריק
,)1922-2011(
סעד אלדין אלשאזלי
(גנרל)
ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים
המצריים בעת המלחמה הערבית־ישראלית,
אוקטובר 3791, כהגדרתו, חושפת את מערך ההכנות של צבא מצרים,
הכנות קדחתניות מאז שנתמנה כרמטכ"ל ביום 61 במאי 1791 לקראת
מקום בו נערכו כוחותינו
9
מתקפה על כוחות צה"ל לאורך תעלת סואץ,
אלשאזלי
מאז היום השביעי של מלחמת "ששת הימים" (11 ביוני 7691).
יודח מכהונתו כרמטכ"ל צבא מצרים ב־21 בדצמבר 3791. את ספרו
פרסם לראשונה ב־0891 בלא שעבר צנזורה. הוא נידון לשלוש שנות
מאסר, אותן החל לרצות רק עם שובו למצרים בשנת 2991 מגלותו
בלוב.
בעוד שדוברי ממשלת ישראל דיברו על שלום ועשו כל מאמץ לאתר
פתרונות קלים של מציאת פתרונות מדיניים לבעיות צבאיות, עשו
* במשפטי בית המשפט הבין־לאומי לפשעי מלחמה בנירנברג, גרמניה, נידון גנרל לוטננט ולטר ורלימונט למאסר עולם על פשעי מלחמה. גזר הדין הומתק מאוחר יותר ל־81 שנים.
אולם ב־4591 שוחרר מכלאו. נפטר ב־6791.
ה. ר. טרבור־רופר, הוראות המלחמה של היטלר, צה"ל - "מערכות", משרד הביטחון־ההוצאה לאור, תשנ"ב - 2991 , עמ' 67
5
שם, עמ' 67
6
בריגדיר פיטר יאנג, מלחמת העולם 9391 - 5491, צבא הגנה לישראל, "מערכות", משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשכ"ט - 9691, עמ' 23
7
ה. ר. טרבור־רופר, הוראות המלחמה של היטלר, עמ' 48-88
8
פריק סעד אלדין אלשאזלי, חציית התעלה, צה"ל - "מערכות", משרד הביטחון - ההוצאה לאור,תשמ"ז - 7891
9
>
39 |
הביטחון
ספטמבר-אוקטובר 3102
