המצרים וגם הסורים; ולמעשה כל מדינות ערב כל מאמץ להכריע את
ישראל במלחמה. קודם כל, כדי למחוק את חרפת התבוסות והמפלות
שנחלו מאז פלישת צבאותיהן במלחמת העצמאות; ובמיוחד מפלתם
של צבאות מצרים, סוריה, ירדן, עיראק וכוחות ערבים נוספים במלחמת
"ששת הימים", או לפי המינוח הערבי: "יוני השחור" של 7691.
הנחת היסוד של היסטוריונים, חברי כנסת, בעיקר, מאגף השמאל
וחברי ממשלתה
גולדה מאיר
של המפה הפוליטית, שראשת הממשלה
ומתווכים
אנואר אל סאדאת
לא גילו פתיחות להצעות נשיא מצרים
שהציעו פתרונות לשלום תמורת נסיגה מלאה משטחים שנכבשו
במלחמת "ששת הימים" - היא חסרת כל יסוד. הערבים רצו ורוצים
להכניע את מדינת ישראל וצבאה רק במלחמה. כל הסכם אחר
הוא שלב לקראת הכרעה סופית. המדיניות של מצרים והשאיפה
האסטרטגית שלה היא להחזיר את ישראל לממדיה הטבעיים. במילים
אחרות: למחוק את היישות הציונית. לכן, פתחו המצרים וגם הסורים
בהכנות אינטנסיביות לקראת שעת השין, שנקבעה על־ידי שני
ליווא
המצרי ועמיתו הרמטכ"ל הסורי
אלשאזלי
הרמטכלים: פריק
. הפגישה האחרונה ביניהם נערכה במטה חיל הים המצרי
יוסוף שכור
בארמון ראס א־תין באלכסנדריה. הפגישה התקיימה בסודיות וללא
כל פרסום תקשורתי ביום 12 באוגוסט 3791. יחד עם הרמט"כלים
, שר המלחמה, ליווא
אוואל איסמאעיל
היו עוד שבעה מצרים: פריק
, מפקד חיל האוויר, (לימים, נשיא הרפובליקה הערבית
חוסני מובארק
, מפקד ההגנה האווירית, ליווא
פהמי
של מצרים 1891 - 1102), ליווא
, ראש אגף מבצעים, ליווא
גמסי
, מפקד חיל הים, ליווא
פואד זכרי
, ראש אגף מודיעין. ואילו חמשת הסורים שנלוו אל
פואד נסאר
,
נאג'י ג'מיל
טלאס, שר ההגנה,ליווא
מוסטפא
הרמטכ"ל היו: ליווא
,
עבד אלרזאק אלדרדרי
מפקד חיל האוויר וההגנה האווירית, ליווא
, ראש אגף המודיעין
חכמת אלשהאבי
ראש אגף מבצעים, ליווא
ליווא
, מפקד חיל הים. כן השתתף המצרי
עמיד פאדל חוסין
הצבאי,
, מזכיר המועצה העליונה של הכוחות המזויינים
נופל
בהא אלדין
של סוריה ומצרים - הגוף המתאם בין שני הצבאות. עיון בזכרונות
הרמטכ"ל המצרי חושף היבט של רצינות בהתיחסות שגילו לקראת
אותה מלחמה שהפתיעה גם את אלה, כמו ראשת הממשלה ושריה,
שהודיעו בתקשורת, כי לא היו מופתעים.
בניגוד להכנות של הצד הערבי, אצלנו הכול היה אילתור והטלאת
טלאי על טלאי. התיאור הטוב ביותר ניתן על־ידי רמטכ"ל צה"ל רא"ל
("דדו").
דוד אלעזר
בשעה 51:60, בשבת קודש של יום כיפור, י' בתשרי תשל"ד (6
באוקטובר 3791), כאשר טרם הוחלט על גיוס חלקי, או מלא של
כוחות המילואים, היות שלא ידעו עדיין בביטחון שתפרוץ מלחמה;
ואם תפרוץ אז בשעה 00:81... והנסתר היה רב מהנגלה, שוחחו זה
. הרמטכ"ל
אלעזר
והרמטכ"ל
משה דיין
עם זה בטלפון שר הביטחון
דרש אישור לתקיפה מקדימה של חיל האוויר. לדעתו, עדיף לתקוף
תחילה את חיל האוויר הסורי, כדי לשבש את הכנותיהם של הסורים
עמד על כך, שלא תהיה
דיין
ולהוציאם ממעגל המלחמה. ואילו השר
מלחמת־מנע היות שיש הסכם והבנות עם האמריקנים. וכאשר נדמה
היה שהשר דיין מוכן לקבל מקצת דרישות הרמטכ"ל, התנהלה השיחה
לפי התמליל הבא:
..."האם מקובל על כולם שדופקים כבר עכשיו את הסורים
דיין:
בקדימה ראשונה?"
"את זה מורידים מן הראש על הבוקר, כמו בסיפור על
אלעזר:
היהודי..."
"איזה סיפור זה?"
דיין:
"רואים יהודי יוצא מבית זונות ב־7 בבוקר. 'מה אתה עושה
אלעזר:
כאן בשעה כזו?' היהודי: יש לי היום יום נורא עמוס, ורציתי להוריד את
זה מהראש, דבר ראשון על הבוקר...לעניין גיוס המילואים. אני רוצה
להתחיל בגיוס כל המערך."
השיחה עוד התנהלה בין השניים. ישיבת הממשלה המיוחדת נועדה
להתקיים בשעה 00:01 של יום הכיפורים שחל בשבת, ללא השרים
הדתיים, שקיבלו פטור מיוחד. אלה שהשתתפו לא היו מעודכנים
חיים בר־לב
בפרטים הגדולים כמו אלה הקטנים. גם הרמטכ"ל לשעבר,
אשר סיים תפקידו רק בינואר 2791 ונתמנה לשר המסחר והתעשייה
, לא היה מעודכן בנושאי הביטחון. ראשת הממשלה
מאיר
בממשלת
ושאר השרים, לרבות ידידו הרמטכ"ל, לא מצאו לנכון לשתף רמטכ"ל
לשעבר בדיונים העוסקים בביטחון הלאומי. לכן, הוא הופתע מאוד
שנזעק לאותה ישיבה מיוחדת בבוקר השבת של יום כיפור.
בהשוואה לדיון המסודר, לפי הרמטכ"ל המצרי, במטה חיל הים
באלכסנדריה, גם, כאן, יש קשר לחיל הים. העדה לאותה שיחה על
יהודי שיוצא מבית זונות בבוקר הייתה קצינה בכירה במטה חיל הים,
10
.
נעמי פרנקל
הסופרת סא"ל
כך שבנושא צליחת התעלה, נערכו המצרים בדרך הקשה של לימוד
היעד ואימונים מפרכים ותרגול כוחותיהם. ובמקביל, קידום תכניות
המלחמה החל מאפריל 3791, אימוץ תכנית 'גרניט 2' ; ובהמשך גרניט
־2 מעודכנת. ועם עידכונים נוספים ותחילת הספירה לאחור אל
התכנון הסופי שכונה בשם "הצריחים הגבוהים". ואחר שהוחלט עם
, שבעברו חווה שתי
אוואל איסמאעיל עלי
שר המלחמה המצרי פריק־
גמאל עבד
הדחות מכהונת שר המלחמה בתקופתו של הנשיא המצרי
, ושחשש להדחה נוספת על כל תקלה שיעשה או לא יעשה,
אל־נאצר
הוחלט גם על מועד פתיחת המתקפה המשולבת הסורית - מצרית.
היום העשירי בחודש הרמאדן. מקביל ליום העשירי לחודש תשרי
אצלנו, הראשון לחודשי השנה בלוח העברי, שהיום העשירי בו הוא
יום הדין. אצל המוסלמים יום זה בשנת 3931 העלה זכרונות משנת
את
מוחמד
426 לספירת הנוצרים. ביום זה נחלו לוחמיו של הנביא
נצחונם הראשון בקרב בדר, וזה יהיה מבחינתם שם המבצע. מבצע
"בדר".
ובאמצע ישיבת הממשלה המיוחדת בקריית הממשלה בתל־אביב,
שעה שהשמש קופחת בחוץ והחום מתיש את השרים אובדי עצות
ודרך מהעיתוי אליו נקלעו, נשמעו לפתע , בשעה 00:41 צופרי האזעקה.
החלה המלחמה שנפלה על אזרחי המדינה כרעם בעיצומו של יום הדין,
הצרובה בזיכרון בני אותו הדור של "חורף 37".
מי שלא הפיק לקחים היסטורים מאותו אירוע מכונן בתולדות
ישראל מוזמן לקרוא שוב את ספרו של הפרשן הצבאי הבריטי הנודע
ואילו אצלנו נקודת
11
, "מדוע איננו לומדים מההיסטוריה?"
לידל הארט
הפתיחה הייתה שהערבים אינם מסוגלים לבצע צליחה בהצלחה...
והכול זה היסטוריה מדממת הצרובה בזיכרון הנמוג בשיכחה.
הרומאים, כנראה, הבינו מתוך ניסיון החיים שלהם, כי מלחמה
ושלום הם לא עניין של תהליכים הזויים, חלומות פז, או בלהות. הם
עניינים של חיים ומוות. ולכן, "הרוצה בשלום ייכון למלחמה !" מילים
שיש להן משמעות גם בתחילת האלף השלישי.
"מוסף הארץ", 1 בינואר 9991, אוריה שביט, "מדור "מלח הארץ", תחת הכותרת: יהודי יוצא מבית זונות – על מה דיברו משה דיין ודוד אלעזר בבוקר יום כיפור 37', עמ' 8
10
ב"ה לידל הארט, מדוע איננו לומדים מההיסטוריה? הוצאת "מערכות", 5891
11
>
הסכמי שלום פרומים
ספטמבר-אוקטובר 3102
הביטחון
| 40
