Background Image
Next Page  26 / 60 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 26 / 60 Previous Page
Page Background

לקחי "צוק איתן"

פברואר-אפריל 5102

הביטחון

| 26

בעקבות ההכרעות הדמוקרטיות במדינות אלו.

, הוא להוריד את

בן־ישראל

מה שבאפשרותינו לעשות, כך סבור

הטרור לרמה נסבלת, כזו שאפשר לחיות אתה. אידיאולוגייה אינה ניתנת

להכרעה, באמצעים צבאיים וניצחון מול טרור, אינה נקנה באחיזה

ובשליטה בשטח כמו במלחמה קונוונציונאלית. אנו חייבים איפוא,

בצד טיפוח מרכיב ההגנה, שמשתקף, ב"כיפת ברזל", ב"שרביט קסמים"

ובטילי ה"חץ", לחזור לעיקרון של הכרעה מצטברת, היינו, לחזור ולהכות

בארגוני הטרור שוב ושוב עד שהאוייב יאבד את רצונו להילחם בישראל.

מנצחים בשדה הקרב ומפסידים

פרופ' בועז גנור:

במערכה על התודעה והמשפט

"אנו עלולים למצוא את עצמנו מנצחים בשדה הקרב ומפסידים

במערכה על דעת הקהל הבינלאומית והמשפט". כך התריע פרופ' בועז

גנור, דייקן בית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז

הבינתחומי ומנכ"ל ומייסד המכון למדיניות נגד טרור, ביום העיון

לעדכון תפיסת הביטחון, בעקבות "צוק־איתן", שנערך באולם בר־

שירה באוניברסיטת תל־אביב.

מול

גוליית

מלחמה של מדינה מול ארגון טרור מקובלת כמלחמה של

דוד

, אבל אותו גוליית קשור ואזוק בשלשלאות נורמאטיביות, בעוד

דוד

רשאי להתפרע ככל העולה על כוחו. מטפורה זו הוצגה על־ידי פרופ'

כדי להסביר את המערכה של מדינת ישראל נגד אירגון הטרור

גנור

החמאסי. כל צד מנסה, לא רק לנצח בשדה הקרב אלא גם להכריע את

הלגיטימציה של יריבו להמשיך במלחמה ולצמצם את מרחב התמרון

שלו. אנו עלולים למצוא עצמנו מנצחים בשדה הקרב ומפסידים במאבק

והצביע על ועדות הבדיקה של

גנור

על התודעה והמשפט, הזהיר פרופ'

כסימנים בדרך להפסד.

שאבס

ו

גולדשטין

נגררנו למבצע "צוק איתן" כאשר לחמאס היו כ־000,01 רקטות,

, כ־005,3 נורו לעבר ישראל וכמספר דומה

גנור

כך הוסיף פרופ'

הושמד על־ידי צה"ל. כמו־כן ניהל ה"חמאס" לחימה בתווך התת־

קרקעי (המנהרות) כדי לזרוע בנו בהלה במימד התודעתי. הוא

ניהל למעשה מלחמה פסיכולוגית, שהשתקפה בין השאר, בהודעות

אס.אמ.אס לאימהות לבל ישלחו את ילדיהן לעזה משום שהם לא

יחזרו אליהן ובתעמולה טלוויזיונית. עדיין זכורה

ה"הפתעה", כאשר ה"חמאס" הבטיח בעיצומו של

המבצע, לטווח טילים לתל־אביב, הבטחה שקויימה

על־ידו. הוא הכניס לזירה את המימד המשפטי,

כאשר לוחמיו נטמעו עמוק בתוך איזורים אזרחיים

מיושבים בצפיפות. היטמעות מעין זו לא הייתה

חדשה בעיקרון, אך הקיפה הפעם היה חסר־תקדים.

צה"ל ניסה לשמור על מידתיות במלחמה, כאשר

פוזרו כרוזים באיזורים המיושבים, שעומדים בפני

תקיפה ובהם דרישה להתפנות ואף עשה שימוש

בטלפונים ישירים למשפחות, אך הטלוויזיה

העזתית הנחתה את האוכלוסייה האזרחית, שלא

להישמע להוראות צה"ל.

המסקנה שעלתה משדה הקרב התודעתי היא,

שהנך משיג יותר הרתעה ככל שאתה פחות מרוסן

ויותר לגיטימציה ככל שאתה יותר מרוסן, אך עמדה

זו גם גרמה לכך, שמועד ה"הכרעה" יצאה מהלקסיקון

של צה"ל ובמקומה בא מותג חדש "הסדרה". אם צד

אחד עדיין מבקש פתרון בהכנעה, הנה הצד השני

כופה עליו פשרה.

הראה שה"לוגו" של ה"חיזבאללה" כולל בבואה של

גנור

פרופ'

הגלובוס, שמצביע על־כך כי השלוחה האיראנית מייצגת תפיסה

פונדמנטליסטית כלל־עולמית. המערכה הבאה תיפתח, כך הזהיר

, בירי מסיני של רקטות על מרכז הארץ כדי לפגוע במתקנים

גנור

פרופ'

אסטרטגיים דוגמת אתרי חשמל, מים ובסיסי חיל האוויר. כן תשוגרנה

קבוצות קרקע מתוך 000,5 לוחמי ה"חזבאללה" כדי לבצע מחטף של

יישובים בגליל, כל זאת כדי לזרוע דמורליזצייה בישראל.

נזקי "צוק־איתן" אכן קשים, אך הפרופסור מציע להתבונן גם בחצי

הכוס המלאה. ה"חיזבאללה" מסובך עד לשיניו בסוריה. שיתוף הפעולה

טוב יותר משהיה אי־פעם

עבד א־פתאח אל־סיסי

עם נשיא מצרים,

עם איזה־שהוא נשיא מצרי, זהות האינטרסים בין ישראל והמדינות

הסוניות במזרח התיכון גדולה יותר אפילו מזהות האינטרסים עם

ארה"ב, זאת בגלל החשש מן ההגמוניה האיראנית ומה עוד? הסיכוי

למלחמה כוללת נגד ישראל לא נראה כיום באופק, אם כי הוא עלול

להשתנות בעוד כמה שנים, במידה, שישראל לא תדע לנצל את

ההזדמנויות לשנות את מערכת היחסים עם השכנים הפלשתינאיים.

אלוף (מיל') איתן בן־אליהו:

מלחמת התווך התת־קרקעי, מימד חדש

מלחמת התווך התת־קרקעי במבצע "צוק־איתן" חשפה מימד

לחימתי חדש, שלא ניתן לטיפול באמצעות חיל האוויר, כך הבהיר

אלוף (מיל') איתן בן־אליהו בכנס לעידכון תפיסת הביטחון, שנערך

באולם בר־שירה באוניברסיטת תל־אביב.

עם הקמת המדינה, הסביר מפקד חיל האוויר לשעבר, נסתמנו

, שדרשה צבא חזק ועוצמתי

דוד בן־גוריון

שתי גישות מרכזיות, זו של

,

משה שרת

במטרה להבטיח את ניצחוננו בשדה הקרב וזו של

שדרשה להגיע בהקדם לנירמול היחסים עם מדינות ערב. בשנת

7691, במלחמת "ששת הימים". ישראל נשענה על תפיסת "המכה

המקדימה", אך בשנת 3791 במלחמת יום הכיפורים, היא הולכה

שולל על־ידי "מיסקונצפציה" לפיה, אנו יכולים לאפשר למדינות ערב

לפתוח במלחמה משום שמייד לאחר־מכן, אנו נכה אותן שוק על ירך.

אחר מלחמת יום הכיפורים נבנה תסריט הייחוס על 3 חזיתות,

עם מדינת שכנות, כאשר המטרה היא להביא

להכרעה מהירה בחזית אחת ולהבטיח תגובה

הולמת להתנגדות הפלשתינאית. בינתיים, סוריה

המתפוררת יצאה ממעגל הלחימה, עם מצרים

קיימים יחסים ידידותיים, עם ירדן נכרת ברית שלום

ואילו המשטר של אש"פ עומד על כרעי תרנגולת.

לשנה,

תקציב הביטחון התיישב על כ־06 מיליארד

כ־%02 מתקציב מדינת ישראל.

בחן את החלופות הצבאיות

בן־אליהו

אלוף (מיל')

להתגרענות איראן, הכרעה צבאית ישירה, פעולה

צבאית מקיפה, שלא מכריעה את המשטר, אך גורמת

להשמדת הכורים האטומיים ופעולות "קומנדו".

החלופה האמצעית עלולה להגיע לכדי 08 עד 09

מיליארד דולר, מה שמורה כי אינה ניתנת לביצוע

ללא סיוע אמריקני. ומה הפתרון? מדיניות המשולבת

הבהיר,

בן אליהו

עם מפגן של כוח צבאי. אלוף (מיל')

ג'ון

שהינו לומד מהתנהגות הנשיא האמריקני המנוח

במשבר הטילים בקובה ב־2691. האמריקנים

קנדי

התכוננו למערכה צבאית, בנו בלוקדה ימית והטיסו

מטוסים מעל האי השכן. התחושה הייתה, שעומדת

אלוף (מיל') איתן בן־אליהו:

שילוב של עוצמה צבאית ומדינית

אלוף (מיל') יעקב עמידרור:

לנהל מלחמת התשה לאורך זמן