‰È·Á¯Ó ‰È˙„ÒÂÓ ¨‰È˙ÂÈ˙˘˙ ÏÚ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰
¯ÈÚ· ÍÂÈÁ‰ ·ÂˆÈÚ· ‰¯Èη ‰Ù˙Â˘Ï ÍÂÙ‰Ï ‰ÏÂÎÈ
‰„ÈÓÏ ·Á¯ÓÎ ¯ÈÚ‰
∑∞
‰ Ò Ó
ג ל י ת ב י נ ט
שקרב קיצו של יום הלימודים, היינו
מחכים קצרי רוח לקול פעמונו )של שמואל שמש
בית הספר(. וכשצלצל, היינו פורחים מבית הספר
כציפורים בהיפתח סוגר הכלוב"
דרור דניאל, מתוך הנובלה "עולם הרוחות של
שמעון מאגוס"
תחושה זו, המשותפת לרבים מבוגרי מערכת
החינוך הניעה אדריכלים ואנשי חינוך למצוא
דרכים לשינוי שיטות ההוראה ומרחבי הלימוד
ולהפוך את הלמידה למשמעותית.
הרעיון לפיו המעשה החינוכי והלימודי מוגבל
לתחום בית ספר מעולם לא היה מקובל על הרמן
הרצברגר, חלוץ האדריכלות החינוכית המודרנית,
אשר גם בגיל 18 ממשיך להילחם בממסד הבירו
–
קרטי, שנוטה לכפות על התלמידים מרחב מוקפד,
מהוקצע, מאובטח ומוקף גדרות. אילו הדבר היה
תלוי בו, נראה שבית הספר היה פרוס במרחבים
העירוניים. בצר לו, הוא ממשיך לתכנן בתי ספר,
אך אלו שונים בצורתם ובמראם ותואמים את
גישתו החינוכית החופשית.
הרצברגר
אינו
מתרשם
מתקנות
הבטיחות
העכשוויות,
מן או
הרצון
הורים של
רבים
להפריד
את
המרחב
הבית
ספרי
מן
הרחוב
והסביבה.
בחזונו
הוא
סבור
שתנועה
חופשית
ושקיפות
מקסימלית
הם
תנאי
הכרחי
לחינוך
בריא.
אכזבתו
הפער מן
בין
החזון
לבין
המציאות
היא
בלתי
נמנעת, אך
הרצברגר
גם
יודע
כיצד
להשתמש
בסמכותו,
וכן
במידה
גדושה
של
הומור, כדי
להתעמת
עם
מקבלי
ההחלטות )בית הספר כעיר, סרט תיעודי(.
כך למשל תכנן הרצברגר בעיר דלפט בית ספר
שבו החצר פתוחה אל הרחוב והכיתות בנויות
בצורת ר'; באמסטרדם, דאג לקבץ את הכיתות
סביב חלל מרכזי בו המדרגות מזמינות את היל
–
דים לשבת, לדבר ולשחק; בעיר ארנם, חזית בית
הספר היא גבעה ירוקה המשמשת כגינה לכולם
והכיתות יכולות להתכווץ ולהתרחב על פי דרי
–
שה, ובמקום אחר תכנן בית ספר
יסודי שנבנה מתחת לבנייני
השכונה וביניהם באופן שכולם
יכולים לראות את כולם. החללים
הלא שגרתיים שהוא יוצר מעני
–
קים לתלמידים את החופש
לשתוק, לשחק, ללמוד, לבהות
בחלל וסתם לגלוש על מעקה.
הרצברגר יוצא דופן בגישתו,
שכן בתכנון האדריכלי הוא אינו
הוא מתייחס למבנה בית הספר בלבד, אלא רואה
אותו נטוע במרחב העירוני ומתקשר עמו. הוא גם
אינו נעדר פילוסופיה חינוכית. נהפוך הוא, העשי
–
יה האדריכלית שלו תואמת גישות חינוכיות
עכשוויות, המאמינות בהענקת אפשרויות בחירה
ומרחב מחשבתי לתלמידים, תוך שימת דגש על
יצירתיות ואינדיבידואליות, גירוי הסקרנות והאינ
–
טלקט של התלמיד. עבורו הוא יוצר מרחב למידה
¢ÍÂÈÁ ȯڢ ÔÂÈÚ¯
¨‰ÓˆÚ ¯ÈÚ‰˘ ¨ÂÚÓ˘Ó
‰È˜ÏÁ ÏÏ˘ ÏÚ
¯Â˜Ó ‰ÂÂ‰Ó ¨‰È·ÈίÓÂ
‰È·˘Â˙Ï „ÂÓÈÏ
70
ËÈ· ˙ÈÏ‚
˙ÈÁÓÂÓ ‡È‰
ÔÈ· ÔÂÎ˙ ÈÎÈω˙·
ÆÌÈÈÓÂÁ˙
˙ωÓ
˙·¯˙Ï ÍÂÈÁÏ ‰„ÈÁȉ
ÔÂÏÂÁ ˙ÈȯÈÚ·
"כ