// פינות הנצחה
הסביבה הפיזית
האנדרטה בבית הספר "בארי"
בראשון לציון, שמנהלת חגית בר,
מנציחה את זכרם של 41 מבוגרי
בית הספר שנפלו במהלך שירותם
הצבאי או בפיגועי טרור. ליד האנדרטה, שנמצאת
בחצר האחורית, ערוגה ירוקה. האנדרטה כוללת
מבנה בטון עשוי כמה מפלסים, ולצדו שלט
הנצחה. המפלסים אינם אחידים ולא בנויים עד
הסוף. אחת הפרשנויות שניתנו לכך היא סמל
לחיים שנגדעו בטרם עת. עוד פרשנות שניתן
לתת לאנדרטה היא קשר בין אנשים: על המפלס
שלפני האחרון ניצב פסל בצורת כפות ידיים
האוחזות בזרוע שמתרוממת למעלה, ובחזית
מבנה הבטון מותקן תבליט המציג דמויות עומדות
ויושבות, שתומכות זו בזו. פרשנות נוספת
שאפשר להבין מהאחיזה בין הדמויות והידיים
היא של עוצמה וכוח.
עוד על התבליט, הפסוק "מנשרים קלו
מאריות גברו" (שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ג).
לצד האנדרטה שלט ועליו הכתובת: "נזכור את
בוגרי 'בארי' שנפלו במערכות ישראל ובפעולות
האיבה". "האנדרטה ממוקמת בחצר בית הספר,
והיא חלק בלתי נפרד מהנוף הבית־ספרי",
מספרת אסנת סולמה, סגנית מנהלת בית הספר.
"הילדים יודעים לכבד אותה".
בכניסה לספרייה עוצב קיר זיכרון לזכר
הנופלים. הפינה מוארת דרך קבע באמצעות
ספוטים, ותלויות בה תמונות של הנופלים לצד
פרטים על חייהם ונפילתם. ליד התמונות יש
מעמד ובו מונחים ספרים ואלבומים שהוכנו
להנצחת זכרם של הנופלים והועברו על ידי
בני המשפחה. הילדים יכולים לעיין בהם באופן
חופשי או בפעילות לימודית. בחלקה החקלאית
של בית הספר הוקצתה חורשה לזכר הנופלים
בוגרי בית הספר, וניתן לה השם "חורשת
הבנים". החורשה נחנכה במעמד ראש העיר ובני
המשפחה, שנטעו בה עצי פרי. החורשה היא חלק
בלתי נפרד מבית הספר והדבר בא לידי ביטוי
בפעילויות לימודיות וחברתיות המתקיימות
במקום. הילדים לומדים בחורשה, מבלים בה
ומכירים את שמות הנופלים שנכתבו על שלט
בכניסה אליה.
פינות הזיכרון השונות בבית הספר משולבות
באירועי יום הזיכרון. בני המשפחה של הנופלים
מוזמנים לטקס שמתקיים בחצר ליד האנדרטה, על
האנדרטה מונחים זרים שנשזרו מפרחים שצמחו
בחלקה החקלאית, ובנוסף, תלמידי בית הספר
מביאים פרחים ומניחים אותם על האנדרטה.
בפעילות לקראת יום הזיכרון התלמידים מגיעים
לספרייה ומעיינים בספרי הזיכרון.
"איתן – נער ג'ינג'י, שמח וחייכן",
כך נכתב על השלט בכניסה לגן
איתן, שהוקם בבית הספר "תל חי"
בנווה שאנן לזכר איתן חיימוביץ',
בוגר בית הספר שנהרג ב־8891, בעת שירותו
הצבאי. "אנו מקווים שבזמן הלימוד והבילוי בגן
תיהנו ותשמחו כמו איתן", כתבו הוריו. הגינה
הירוקה, שהוקמה על ידי משפחתו של חיימוביץ',
מכוסה דשא צומח. בגינה ספסלי עץ ושולחנות
ומשטח דק רחב שבאמצעו עץ זית גדול. "זו
פינה של פעילות רגועה", אומרת ענת הלל,
מנהלת בית הספר. "לא משתוללים שם, אבל
אפשר לשמוע צחוק של ילדים, וזה מה שהמשפחה
רצתה: פינה פעילה וחיה". המשפחה סייעה גם
בהקמת ספרייה בבית הספר, ובכניסה אליה נתלה
שלט הנצחה.
פינת הזיכרון בתל חי מנציחה 34 נופלים
בוגרי בית הספר. הפינה, הנמצאת בכניסה
לבית הספר, הוקמה בשנות ה־07, ושודרגה עם
השנים. "חשוב לי שהפינה תהיה מכובדת", אומרת
הלל. "אני מאמינה שכשילד פוגש מרחב פיזי
שעוסק בהנצחה, עם שם של נופל, הוא מבין את
המשמעות. זה משפיע על ההתפתחות האישית
שלו, על העולם הפנימי שלו ועל תפישת החיים
שלנו כאן".
קיר הזיכרון בפינה עשוי אבן שיש, בצבעים
חומים רגועים. כותרת הפינה היא "לזכר
התלמידים שמסרו נפשם". שמות הנופלים
ותאריכי נפילתם מופיעים על פלטה זהובה,
לפי מלחמות ישראל. השמות הוטבעו על אבנים
גדולות לא מסותתות, כדי לסמל את השבר
הגדול. על אחת האבנים עוצב ציור פסיפס של
פרחים וליד הקיר הוצב כד חרס גדול ובו עציץ.
בסמוך מונח על מדף ספר הנופלים, שמכיל את
סיפוריהם של כל אחד מהנופלים, ולידו נר זיכרון.
ביום הזיכרון ניצבים הילדים בפינה בתורנות.
"הילדים יודעים להתנהג בהתאם ולכבד את
המעמד", אומרת הלל. בכל שנה מחפש הצוות
זווית חדשה שאפשר לעסוק בה בהקשר לנופלים.
בשנה שעברה ביקשו מהמשפחות השכולות לספר
סיפור כלשהו מחייהם של בניהן, והילדים המחיזו
את הסיפור בטקס. השנה יוקדש הטקס לאחד
הנופלים שקיבל את פרס הרמטכ"ל, גברון פנחס,
בוגר בית הספר שנהרג ב־3791.
ראשון לציון
חורשת הנופלים
נווה שאנן
צחוק ילדים
הזיכרון שנשאר
אחד האזורים העצובים בבתי ספר הוא פינת הזיכרון
וההנצחה לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. בדרך כלל
מדובר בקיר ועליו שמות, תמונות וסיפורי הנופלים בוגרי
בית הספר. לעתים ההנצחה נעשית גם באמצעים אחרים,
לימור דומב
כמו גינה, חדר מיוחד או אנדרטה
יוני 5102
<
שיעור חופשי
26