33 / 40
מ
וזיאון ארצות המקרא בירושלים
מציג אוסף מרשים וייחודי
שמקורו בארצות התנ"ך,
ומגולל באמצעותו את סיפורן
של התרבויות העתיקות ואת ההיסטוריה
של תקופת המקרא. המוזיאון, השוכן בסמוך
שנות פעילות
25
למוזיאון ישראל, מציין
שבהן הוצגו בו כמה תערוכות יפות במיוחד,
לצד תצוגת הקבע.
כעת מוצגת במוזיאון תערוכה נפלאה
של כלי חרס ומוצגים ארכאולוגיים שאצרה
ד"ר סילביה רוזנברג, תחת השם "אלים,
גיבורים ובני תמותה". התערוכה עוקבת
אחרי התרבות היוונית מתחילתה ועד לשיאה,
במאות החמישית והרביעית לפני הספירה.
כמו ברוב המוזיאונים, גם במוזיאון המקרא
פועלת מחלקת חינוך המבקשת לחשוף ילדים
ובני נוער לתכני התערוכות באופן חוויתי
ומותאם לגילם. את המטרה הזאת מנסחת ד"ר
עדית קמחי, המנהלת הנמרצת של מחלקת
החינוך, כך: "שמעתי-שכחתי, ראיתי-זכרתי,
עשיתי-ידעתי".
קמחי, שהגיעה למוזיאון לפני כשנה וחצי,
יזמה רפורמה קטנה בכל תוכניות החינוך,
שעיקרה הסטת המיקוד מהשאלה 'מה מעביר
המדריך לתלמידים' לשאלה חשובה יותר
– 'איזו חוויה עוברים המבקרים הצעירים
במוזיאון'. "מילת המפתח היא פשטות",
מדגישה קמחי. "הפעילות היא התנסות
בסיסית וקלה ליישום, שבזכותה צובר הילד
ביטחון בידע שלו, ונהנה מחוויה שתיחרת
בזיכרונו, תעורר את סקרנותו ואולי אפילו
את רצונו לשוב למוזיאון".
מטבע הדברים נערכת הפעילויות
לילדים ונוער סביב התערוכות המתחלפות
במוזיאון, וזאת שמתקיימת סביב "אלים,
גיבורים ובני תמותה" מיועדת לתלמידי בתי
הספר היסודיים וכוללת שני שלבים. תחילה,
נערך לילדים סיור מודרך בתערוכה, הכולל
הסבר מול פוסטר המציג את סוגי המכלים
והקנקנים הטיפוסיים לתקופה המדוברת
21"
ביוון. בשלב השני נערך המשחק המוכר
82
מי יודע": תלמיד אחד בוחר כלי (מתוך
הכלים המוצגים בתערוכה), וחבריו לכיתה
צריכים לגלות במה בחר, באמצעות שאלות
שהתשובות עליהן הן אך ורק כן או לא.
בעזרת המשחק הפשוט, רוכשים
התלמידים ידע רב. כך למשל, כשמתברר
שצבעו של הכלי אדמדם, קל לשייך אותו
לקרמיקה המינואית; וכשיגיעו הילדים
לביקור חוזר במוזיאון, הם כבר יידעו שלצבע
הכלי יש משמעות. "במעט מאוד מלל ובהרבה
התבוננות, עוברים התלמידים חוויה חיובית.
הם לומדים שהם יכולים להפיק ידע רב
ולהסיק מסקנות רק מתוך מה שהם רואים",
מסבירה קמחי. כך, למשל, הם יראו בתערוכה
אישה הרוחצת את גופה בשמן, ובפעם הבאה,
כשידברו איתם על אולימפיאדה, הם יידעו
שגם נשים לקחו בה חלק ומרחו את גופן
בשמן לקראת התחרויות.
דוגמה נוספת ללמידה משמעותית
במוזיאון היא התערוכה "בין דוד לגוליית
- חידת קיאפה", שבהשראתה יזמה קמחי
פעילות שעיקרה עריכת משפט ציבורי לדוד
המלך בפרשת נבל הכרמלי. לקראת המשפט
מקבל המורה לתנ"ך ערכת למידה שכללה
בין היתר את סעיפי האשמה: סחיטה באיומים
וקשירת קשר. התלמידים מגבשים את טיעוני
הסנגוריה והקטגוריה, מנסחים את השאלות
לעדים - וביום המיועד מגיעים למוזיאון
ועורכים את המשפט עצמו.
את המשפט שנערך לפני שבועות
ספורים ניהלה השופטת הבכירה בדימוס
נורית אחיטוב על פי כל הכללים, והמחזה,
דיווחה קמחי, היה מרתק גם לתלמידים, גם
למורים וגם לצופים. "משפט חינוכי לדמות
מקראית הוא הזדמנות מצוינת לחבר את
התנ"ך וההיסטוריה הקדומה שלנו למציאות
העכשווית ולסוגיות רלוונטיות לעולמם
של בני הנוער, תוך יצירת חווית למידה
משמעותית ושונה. התלמידים מחיים
מחדש אירוע היסטורי מתולדות עם ישראל
באמצעות כלי שיפוט מודרניים, וכמובן
שותפים להכרעת הדין".
דוד המלך, אם תהיתם, זוכה מאשמת
סחיטה באיומים, אך הורשע בקשירת קשר.
התלמידים הרוויחו למידה משמעותית
מתוך התנסות ומעורבות, ובתוך כך נחשפו
לסוגיות מוסריות חשובות, ללשון המקראית
וגם למושגים מעולם המשפט הפלילי. קמחי
בטוחה שאת השיעור הזה התלמידים לא
ישכחו - וסביר להניח שהצדק איתה.
יעל אפרתי
משפטו של דוד המלך
במוזיאון המקרא בירושלים עמלים על פעילויות חינוכיות מרתקות בעקבות
התערוכות - כמו למשל משפט פלילי לדוד המלך, על פרשת נבל הכרמלי
אחד מהם נהנה משני חונכים ששרים איתו;
שילוב נערות בנות העדה האתיופית מנתניה
במקהלה; וגם הופעות של הרכבים קטנים במחלקה
האונקולוגית בבית החולים לילדים שניידר.
את דרכה המקצועית החלה פארן לפני למעלה
משלושה עשורים, כמורה למוזיקה בבתי ספר
בעמק חפר, ובתוך זמן לא רב החלה לגבש את
מפעל חייה. כעת, כשהיא בשיא פעילותה, מבקשת
פארן להגשים עוד חזון - הבית לשירה, שיוקם
בעמק חפר ויכלול אולם קונצרטים אקוסטי חדיש
שיוקדש למוסיקה הווקאלית על כל צורותיה,
אולפן הקלטות, ספרייה מקצועית וגם גן ווקאלי,
ובו פינות קטנות שאליהן יגיעו ילדים ונכדים
כדי להקשיב למוזיקה בהרכב משפחתי ובין־דורי.
מימוש החזון הזה, משתפת פארן בחיוך גדול,
כבר ממש קרוב - ובתוך ארבע־חמש שנים יהיה
לשירה בית משלה.
יעל אפרתי
תלמידים בפעילות במוזיאון
ארצות המקרא
33
שיעור חופשי
>
2017
מאי