// חצרות
הסביבה הפיזית
יוצאים
החוצה -
לא רק
בהפסקה
חצרות מתוכננות היטב מספקות לילדים, למורים ולקהילה
כולה מקום שאפשר לנוח ולהירגע בו - וגם ללמוד
לימור דומב
בדרכים אלטרנטיביות ומרתקות
החצר הלימודית בבית הספר
א.ד. גורדון בגבעתיים מבטאת
פן אחד של המעבר לשיטת
"הלמידה הטבעית", שקידם מנהל
בית הספר, רון זיו. זיו הצטרף לפני ארבע
שנים לתוכנית "מפרש", המקדמת מיזמים של
מנהלים, ובחר בגישה זו, שבה הסביבה הטבעית
היא מקור הידע, המרחב הוא סביבת הלימוד
וההתנסות היא דרך הלימוד. הרעיון מתבטא
בצורות שונות בבית הספר, והחצר הלימודית
היא אחת מהן.
"תחילת הדרך נבעה מתחושה שעלתה
מקרב התלמידים, שלא ברורה להם הרלוונטיות
של המקצועות שהם לומדים לחיים עצמם",
מספר זיו. "החלטנו ליצור מרחב למידה פיזי
בינתחומי עשיר, וברוח משנתו של א. ד. גורדון
בחרנו בחקלאות כמקצוע שדרכו יילמדו
תחומים אחרים. לפרויקט גויסו תקציבים
ממשרד החינוך, מהעירייה, ממפרש ומתקציב
הניהול העצמי, וכיום נלמדים בחצר כשניים־
שלושה תחומי דעת שונים בכל שכבה".
החצר, שתוכננה על ידי האדריכליות חלי
אלול־צלניקר ורינת מילוא, משתרעת על
פני שלושה מפלסים. בחלק העליון יש פרדס
ישן ששומר, ובין העצים חלקות חקלאיות
ומשטח דק לישיבה. אחת החלקות היא חלקה
מתמטית, מוקפת סרגלים שבאמצעותם
התלמידים יכולים למדוד משתנים שונים
בחלקה (למשל, שטח העגבניות לעומת
שטח המלפפונים). במפלס זה יש כיתת חוץ,
שכבלים תת־קרקעיים מובילים אליה מערכת
שמע מתקדמת. במפלס הונחו תיבות קינון
לציפורים, נבנו בריכות קטנות ונשתלה
צמחייה מושכת פרפרים. עוד הותקנו בו כני
ציור בזוויות שונות, לציור הטבע. במפלס
השני שומרו עצי ברוש, ובמפלס השלישי יש
חלקות גדולות לעבודה. אחת החלקות מונגשת
ומאפשרת לילד בכיסא גלגלים לעבוד בה
בישיבה. "החצר הזאת היא לא רק יצירה
חומרית", אומר זיו. "היא יצירה פדגוגית,
שנתפרה מתוך מחשבה ותהליך ארוך של
חקר. אני גאה בה".
גבעתיים
מוצאים משמעות בחקלאות
"
תכנון החצר הלימודית בתפישה הוליסטית וכחלק אינטגרלי
ממרקם בית הספר מאפשר להגדיל את מרחב הלמידה כך שיכיל
לא רק את הכיתות", אומרת מיקי אריאן כדריה, מרכזת תחום
סביבות וחצרות לימודיות באגף מיפוי ותכנון במינהל הפיתוח
של משרד החינוך. "בהיבט האסתטי, סביבה לימודית מטופחת ומעוצבת
יוצרת מקום ירוק, מקבל ומזמן עבור הקהילה כולה - מקום המעניק
תחושת שייכות, אחריות וגאווה, ויוצר כרטיס ביקור לבית הספר.
"בהיבט החברתי, החצר היא מקום טבעי לתהליכי סוציאליזציה
ולמפגשים מסוגים שונים. בהיבט הקהילתי, חצר מתוכננת מאפשרת
שימושים שונים בשעות שונות של היום, גם לצרכים קהילתיים. בהיבט
הפדגוגי, לחצר לימודית תפקיד משמעותי כטקסט פדגוגי, בקידום הלמידה
החוץ־כיתתית ובתהליכים הקוגניטיביים. חצר לימודית מתוכננת היטב
מאפשרת למידה מכוונת ואקראית כאחת, יוצרת סביבות חקר אותנטיות
ומשרתת תהליכי הוראה, למידה והערכה מיטביים”.
2017
מאי
<
שיעור חופשי
28