Next Page  24 / 40 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 24 / 40 Previous Page
Page Background

״

כשאני מלמד חומר חדש, אני סורק

את התלמידים במבטי ויכול לראות

בעיניים שלהם אם הם איתי, או שנדדו

למקומות אחרים. כשאני ממפה בדרך

זו את הכיתה, אני יודע מתי צריך לשנות את

שיטת ההסבר״. כך מתאר משה, מורה בבית

ספר יסודי, את "הרגע המכונן" שלו בהוראה,

במסגרת השתלמות בנושא חוזקות שעבר. החוזקה

שבאה כאן לידי ביטוי היא אינטליגנציה רגשית

- היכולת להבין את המניעים, הרגשות ומצבי

הרוח של אחרים, ולדעת כיצד להתנהל במצבים

חברתיים שונים. הגדרה זו כוללת טווח רחב של

התנהגויות המאפיינות מורים, לרבות הכלה,

הקשבה ועזרה לזולת.

נעמי רדל, הבעלים של "בחזקת חיובי" -

סדנאות משחק ליישום פסיכולוגיה חיובית,

מצביעה על מחקרים המעידים כי אנשים

המסתייעים בחוזקות שלהם בזמן העבודה הם

יצרניים ומצליחים יותר, ואף בונים את החוסן

שלהם לעמידה באתגרים בעתיד. "פרופ׳ מרטין

סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, ערך מחקר

חוצה יבשות כדי לבדוק ולהגדיר מהן חוזקות",

היא אומרת. "מתברר שרב הדומה על השונה:

כולנו מעריכים אומץ, התמדה, סבלנות, חמלה,

אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, מנהיגות, הומור

חוזקות, ואצל כל אדם

24

ועוד. סליגמן הגדיר

ניתן לאפיין ארבע עד שבע חוזקות מובילות".

הכלים השונים לזיהוי חוזקות נחלקים לשני

סוגים: אינטרוספקטיביים וחברתיים. הכלים

האינטרוספקטיביים מציעים תהליך של מענה

על שאלונים ארוכים, שניתן למצוא באתרי

פסיכולוגיה חיובית שונים. טכניקות חברתיות,

מנגד, מציעות ללמוד מהן החוזקות של אדם

באמצעות האנשים שמכירים אותו.

בהנחה שזיהינו את החוזקות שלנו, השלב הבא

יהיה לפתח אותן. אחת הדרכים לעשות זאת היא

ללמוד מאחרים הפועלים מתוך אותה חוזקה. "מהר

מאוד נראה שכל אחד פועל מתוך החוזקה באופן

שונה", מסבירה רדל. "ניקח לדוגמה את האומץ.

יש מורים הרואים אותו כעניין אקטיבי - כאשר

אחד ההורים 'משחרר' עליך את תסכוליו, אתה

עומד על שלך ועונה לו בעוצמה. מורה אחר,

באותה סיטואציה, יפעל באומץ מתוך מקום של

הכלה. מבחינתו, להכיל את התסכול של ההורה

מבלי להרגיש שאתה מוותר על המקום שלך, זה

האומץ האמיתי", היא אומרת.

"אם אומץ הוא תכונה שקיימת אצלך, נניח

אומץ אקטיבי כמו אצל המורה המתואר לעיל,

אפשר לנסות ולהשתמש בתכונה באופן שונה,

למשל בסיטואציה חברתית המצריכה חשיפה

אינטימית יותר. אחת הדרכים לפתח את האומץ

שלך היא להכין רשימה של פעולות שתכננת

לעשות אך אתה דוחה אותן, כי הן דורשות ממך

לצאת מאזור הנוחות - ולהחליט שבכל שבוע

אתה מבצע אחת מפעולות אלו. אפשר להתקשר

לחבר שלא דיברת איתו זמן רב, לבקש סליחה

מבן משפחה שפגעת בו, או לנסות לפעול בכיתה

באופן שונה מהרגיל – כמו למשל להגיע לכיתה

בלי מערך שיעור מוכן, ולסמוך על עצמך שתדע

להוביל את השיעור גם כך".

עבודה מתוך חוזקות דורשת שינוי בדרך שבה

אנחנו מסתכלים על עצמנו ועל האחרים, וכמו

כל שינוי היא גוררת התנגדויות לא פשוטות.

רדל מצאה לכך פתרון מקורי - היא פיתחה

משחק שמאפשר לאנשים לבצע סימולציה

בטוחה. ״כאשר אנשים משחקים במשחק הם לא

רק מבינים את הקונספט. הם מרגישים אותו

בעוצמה, וזה המנוע הטוב ביותר לשינוי", היא

אומרת. רדל מסבירה שבשעה וחצי של משחק,

אפשר לדלג מעל משוכות המבוכה, לשחרר

מחסומים ולהתפתח.

בסדנאות שרדל מעבירה מוצגות דרכי

פעולה שונות לחיזוק האינטליגנציה הרגשית,

למשל, בזווית של "הכלה" - כמו דרך חדשה

לסדר את הכיתה, באופן שיאפשר למורה להיות

קרוב לתלמידים ואף לאמוד את מצב רוחם עוד

בהפסקה. כשמדובר במורה מול תלמיד, פעולת

ההכלה ברורה, אך האם ניתן להכיל כיתה שלמה?

רדל סבורה שכן, ומדגימה זאת באמצעות סיפורה

של לירון, מורה שהשתתפה בסדנה. "כשלירון

נכנסה לכיתה היא פתחה בהסבר על הכלה

ושאלה את הכיתה כולה לשלומה. מתברר שמבחן

הפיזיקה, שנקבע לשעה שאחרי השיעור שלה,

הכניס את כל התלמידים ללחץ רב. היא הבינה

שבמצב כזה קשה ללמוד חומר חדש, ועשתה הסכם

עם הכיתה: היא ערכה חזרה על חומר שכבר נלמד,

כדי שהתלמידים יוכלו 'לנשום' לפני המבחן,

והם הבטיחו לעשות מאמץ רציני בשיעור הבא

כדי ללמוד את החומר החדש במהירות. לירון

מעידה שזה עבד 'כמו קסם'".

אף שהפסיכולוגיה החיובית, ובכללה גישת

החוזקות, היא אינטואיטיבית - לפעמים אנו

מתקשים לשלב אותה בשגרת היומיום. רדל

סבורה שזה לא מקרי: "מאז ילדותנו, התרגלנו

להתמקד במה שלא עובד - ולתקן אותו. התפישה

הזו נמצאת בכל מקום - בין אם במערכת החינוך,

ובין אם בארגונים וחברות. במקום ללמוד

מהצלחות ולהעצים אותן, אנחנו נמצאים במרוץ

אינסופי לפתרון בעיות. לעתים נדמה שכל מה

שאנחנו עושים זה לנהל בעיות, מה שיוצר עומס

רגשי, לחץ ותסכול. התוצאה היא מנהלים לחוצים,

המשחררים את הלחץ על העובדים, ועובדים

מתוסכלים שמרגישים לא מוערכים".

אפשר היה לצפות שמערכת החינוך,

המעמידה את הילד במרכז, לא תתקשה ליישם

את המודל.

"כן, אבל המערכת מתורגלת בטיפול בבעיות,

ולא פועלת להעצמה מתוך הכרת החוזקות. טיפול

בבעיות הוא חלק אינטגרלי מההכשרה של צוותי

ההוראה. אמנם גם בעולם הפסיכולוגיה החיובית

מכירים בחשיבות של זיהוי בעיות וטיפול בהן,

אבל לצד זה מוודאים כי כשאנחנו מתמקדים

בבעיות של תלמיד, למשל, לא נהפוך את הבעיה

לחלק מהזהות שלו: 'הוא מעופף', 'הוא גרוע

במתמטיקה', 'יש לה הפרעת קשב'.

"אם לתלמיד יש הפרעת קשב וריכוז והוא

לא מצליח להתמקד בטקסטים ארוכים, יהיה

לו קשה להתמודד. הוא יהיה מתוסכל - מה

שיקשה עוד יותר על ההתמודדות, ויגרום לו

להרים ידיים. מהיכן הוא ישאב את המוטיבציה

לעשות שינוי? מיקוד בחוזקות מאפשר לראות

את התלמיד במבט שאינו מתייג או מכליל, אלא

מכיר ביכולות שלו ומראה לו כיצד הוא יכול

להשתמש בהן כדי להתמודד עם מצבים שונים,

כמו חוסר ריכוז. תפישה זו מאפשרת לו לגייס

את הכוחות והאנרגיה הנדרשים להתמודדות עם

הלמידה, גם במקצועות בהם הוא מתקשה".

// זיהוי חוזקות

ארגז כלים

שימוש במודל החוזקות

בכיתת הלימוד

״אני לא מוכשר במתמטיקה, אין

סיכוי שאני אצליח, אז למה לנסות?״

נעמי רדל מביאה כדוגמה את המשפט שכל

מורה למתמטיקה עמד מולו אינספור פעמים

במהלך עבודתו. "הפסיכולוגיה החיובית

מציעה תפישת עולם שתפרוץ את המחסום:

לעבור ממיקוד בבעיה למיקוד בחוזקה", היא

אומרת. "כשנדע להסתכל על התלמיד מעבר

לקשיים שלו ולראות את התכונות המיטביות

שלו - החוזקות המאפיינות אותו - נוכל

להבין כיצד ניתן לגייס חוזקות אלו ללמידה,

ולהציג לו את הדרך לפעול מתוך עוצמה, גם

במקצוע שהוא פחות מוכשר בו".

כך למשל, את התלמיד המתקשה

במתמטיקה אפשר לראות באופן הבא:

כשתלמיד קם לפתור בעיה מתמטית

בכיתה הוא פועל מתוך אומץ. גם אם

הגיע לתוצאה שגויה - אם נבחר להדגיש

את האופן שבו פעל נכון ולא את

הכישלון, נוכל לרכך את התסכול ולרתום

אותו להמשיך ולהתמיד.

כשתלמיד שומר על מחברות מסודרות

הוא פועל מתוך התמדה. יש לו יכולת

לעקוב באופן מסודר ושיטתי אחר

השיטות, הטכניקות והכללים. גם אם אינו

״גאון מתמטי״, הוא יגיע בסוף לפתרון

הנכון.

כשתלמיד שואל שאלה בכיתה הוא פועל

מתוך סקרנות. סקרנות מתמקדת ברצון

לדעת ולשאול. ניסוח השאלה הנכונה הוא

כבר חצי הדרך להצלחה.

כשתלמיד מספר בדיחה וכל הכיתה

צוחקת איתו, הוא פועל מתוך מנהיגות.

הדרך אל ליבו של התלמיד היא לשתף

אותו ולהעניק לו מקום להוביל את

הכיתה ללמידה. הוא יפרח, וכך גם

הכיתה.

כשאנו מזהים את חוזקות התלמיד, אנחנו

מפסיקים לתייג אותו כ ״בעייתי״, ומנסים

להבין כיצד ניתן להשליך חוזקה זו על לימוד

המקצוע. נוכל לתרגם את החוזקות לפעולות

שיתרמו ללימודי המתמטיקה, יבואו ממקום

של עוצמה וייצרו מוטיבציה חיובית.

חזקים ביחד

במקום להתמקד בכשלונות ובטעויות - הפסיכולוגיה

החיובית מציעה למורים ולתלמידים לחפש את

נקודות החוזק שלהם, ולשאוב מהן את הכוח

רווית שרף

והמוטיבציה להגיע להישגים

איור: שירז פומן

2017

מאי

<

שיעור חופשי

24