חגי תשרי תשע"ה ספטמבר-אוקטובר 4102
65
שים עם אידיאולוגיה
פכה חברתית!
אנו בראשיתו של תהליך של שינוי כדי להגיד לעצמנו שאנו
חיים בחברה שנותנת הזדמנות לכולם. שתהיה סולידריות
חברתית אמיתית בכל מקום בארץ. סוג של לרבע את המעגל.
זה אפשרי בצעדים קטנים.
בהחלט לא מבשר טובות. כל תוספת
שמכריזים עליה שניתנת תורמת מעט
מאוד והיא עדיין רחוקה ממה שועדת
אלאלוף ממליצה אותה ועדה שהשר
הממשלה החליטה להקים. השאלה
היא האם אנו מודעים למשבר החברתי
הקשה שבו אנו נמצאים ולצורך
להתמודד עימו. זו השאלה.
ש: בקיצור, זה סוג של איסרא בלוף...
בלי לפגוע, אך כששומעים
ספורטא:
את הפוליטיקאים מתייחסים לסוגיה
הזו אז הם מנסים להראות שכאילו
נעשה משהו בעניין אך זה רחוק מלספק
את הצרכים.
לדוגמא כל נושא הביטחון התזונתי
לתלמידים. הנתוניםמצביעים על כך שיש
בסביבות %91 מחסור במזון לתלמידים.
כאשר מספר אחוזים מוגדרים במצב
חמור ביותר. הקציבו לעניין 062 מיליון
שקל ולמעשה סכום זה לא חולק. לפני
החגים חילקו 01 מיליון שקל. כלומר
גם כשהמדובר במונחים צנועים אין
הם מסוגלים להתמודד. אתה יודע מה
זה שילד רעב הולך לבית הספר כשהוא
רעב?
ש: לאן זה מוביל אותנו?
אנו מייצרים בעצם מתגלגל
ספורטא:
שבו התוספות קטנות ואולי נראות
יפות אך אין אנו יורדים לטפל בשורש
הבעיה וזה להשקיע באנשים. עוד מעט
יצא דו"ח העוני המתייחס לשנה עברה
ושמעתי כבר שיש לחצים לדחות את
מועד פרסומו אבל לכשיצא נחוויר
מאוד מעוצמת הנתונים ותמונת המצב
הקשה.
השאלה היא האם כל אזרח ונציג
ציבור, כל אחד מאיתנו עושה משהו
כדי לפתור את הבעיה או להקל עליה?
לצערנו עוד לא הגענו למצב שאנו
כולנו נרתמים לפתור את הבעיה. תראה
למשל כמו בתחום הביטחוני, ברגע שיש
איום כלשהו אם זה מנהרות או אירן
או דאע"ש כולם נרתמים ומתגייסים
באופן טוטאלי כדי להעביר מיליארדים
לתקציב הביטחון.
ש: האם זו יד מכוונת? זו בעצם כוונת
הממשלה?
איני רוצה לדבר סרה באנשים,
ספורטא:
מתכוונים או לא, במיוחד לא בעת הזו
תחילתה של שנה חדשה, יום כיפור זה
עתה עבר, אבל יש פה ערבוב של כמה
דברים: האחד, המצב באמת קשה מאוד.
כדי לצאת ממנו צריך להיות מהפכן...
להאשים את השר זה קל אך יחד עם
זאת יש לשר ולמעשה לכול השרים
אחריות כלפי כלל האזרחים. אנו חיים
בעולם שבעצם אם לא מכריחים את
הנציגים שלנו הנבחרים, השרים, אז
הוא לא יעשה, הוא לא יפעל. לכן על
האזרחים לעשות מעשה. אם הם לא
יפעלו שום דבר לא יזוז.
ש: כיצד לדעתך זה צריך לבוא לידי
ביטוי?
האזרחים היום יודעים את
ספורטא:
המצב לאשורו. זה לא דומה למה שהיה
לפני 5 ו-6 שנים. לכן, כדי לשנות יש
להפעיל לחץ ציבורי כלפי הממשלה.
האזרחים יכולים לקבוע את סדר היום
ובהחלט יכולים לקבוע את סדר היום
החברתי. כבודדים זה לא עוזר. צריך
לגבש אזרחות פעילה שתפעל באופן
מסיבי ותמידי לשינוי עמדות הממשלה.
קח למשל את המתנחלים שלמרות
שהם אוכלוסיה יחסית קטנה הם קוצרים
הישגים רבים. יש להם השפעה מסיבית
והם מקבלים הרבה יותר מעבר לכוחם
המספרי. אפשר לראות גם בהסתדרות
שמצליחה להשיג הישגים כלכליים
וזאת בשל התארגנותם. לצערי, אין כיום
מספיק אנשים עם אידיאולוגיה חברתית
כאלה שיובילו למהפכה חברתית חשובה
ונחוצה.
ש: אז מה בעצם ניתן לעשות?
צריך לבוא כאן שינוי רציני
ספורטא:
תרבותי עמוק. מה זה חברה? מה זה
מדינה? מהי המשמעות של החיים בה?
אלו השאלות שצריכות להעסיק אותנו
ומכאן להביא את השינוי. החיים קצת
יותר יפים ומורכבים מאשר לפעול
כל הזמן במטרה להתעשר עוד ועוד
ולצבור עוד ועוד זה וודאי לא מהות
החיים. נוצרה אווירה של חוסר אונים
מסוים, חוסר תוחלת ועל רקע זה הדבר
מנוצל ע"י אנשים אינטרסנטים לקידום
ענייניהם האישיים.
ש: מילה ממך על תקציב 5102 ואם
אפשר סיום מעט אופטימי. בכל זאת
שנה חדשה...
תקציב 5102 לא ישנה מהותית
ספורטא:
שום דבר. למעשה התקדמנו בכך שכל מי
שלא רוצה לסגור את העיניים הוא מודע
למצב וכול מי שרוצה לשנות את המצב
חייב לפעול ליצירת מאזרחות אקטיבית,
גם אם זה יעלה לנו. אחרי משבר מאוד
עמוק אנו בתחילתו, בראשיתו של
תהליך של שינוי כדי להגיד לעצמנו
שאנו חיים בחברה שנותנת הזדמנות
לכולם. שתהיה סולידריות חברתית
אמיתית בכל מקום בארץ. סוג של לרבע
את המעגל. זה אפשרי בצעדים קטנים.
אני מקווה שנשנה את פני החברה
בישראל. זה בהחלט תלוי בנו. שנה טובה
וחג שמח!
חה של השנה החדשה מביע אכזבה:
