מגזין המים הישראלי הנדסת מים 48
י ר ושל י ם ה י א מהער י ם העת י ק ו ת
בארץ ישראל, ומיום שנולדה לפני יותר
שנה, נתקלו תושביה בקשיים 4000 מ
באספקת המים ובשימוש בהם
ניצול מי הגשמים והגישה למי התהום
100 כתבת המשך ממגזין • המקומיים
של מגזין ”הנדסתמים” הוזכר כי האמה העליונה והאמה התחתונה 100 בגיליון
בירושלים שימשו במשך מאות שנים, גם לאחר שבית המקדש השני חרב.
בשנים אלו מלכו בירושלים שליטים נוצרים ומוסלמים, והם החזיקו ושיפצו
אותן, אך בחלוף השנים הן נזנחו ונהרסו; במקומות רבים התפורר הטיח והמים
החלו לחלחל, פה ושם נסדקו העמודים והאמה נפלה. לבסוף התייבשו האמות.
מלכי ירושלים לא שיפצו אותן עוד, אלא העדיפו לבנות בורות ובריכות בעיר
985 י בשנת ִ ס ָ קדּ ֻ ובסביבותיה, וכך מתאר אותם הגיאוגרף המוסלמי אל–מ
לספירה:
בירושלים יש שפע של מים... מעטים הם הבתים שאין להם בור מים
אחד או יותר. בתוך העיר ישנן שלוש בריכות גדולות... בשטח הר הבית
יש עשרים בריכות מים בגודל עצום, ויש שם כמה רובעים שבהם אין
בורות מים ציבוריים, כי אם אלו מקבלים את מימיהם מניקוז הרחובות.
י - שפע של מים בירושלים - לא האריך ימים: שנות ִ ס ָ קדּ ֻ המצב שתיאר אל–מ
בצורת שפקדו את הארץ והזנחת ניקיון הבורות והבריכות יצרו מחסור חמור
במים נקיים בעיר. לעתים היו הבורות והבריכות מתייבשים כבר באמצע הקיץ,
ותושבי העיר המסכנים נאלצו לקנות מים במחיר מופקע מתושבי הכפרים
הסמוכים לעיר. תושבי כפריםאלו היו שואביםמיםממעיינותמרוחקים ומביאים
אותם בנאדות עור אל יושבי העיר הצמאים. ככל שהלכו הבורות והתרוקנו
קי המים את המחיר, ולא פעם מתו עניי ירושלים ָ פּ ַ במהלך הקיץ, כך העלו ס
בצמא, מפני שלא היה להם די כסף לקנות מים.
הטורקים שכבשו את ארץ ישראל לפני כחמש מאות שנה ניסו לשים קץ
למצב איום זה. בתקופת שלטונם בירושלים ביקרו בעיר מוסלמים רבים כדי
להתפלל במסגדים שעל הר הבית. עקב ריבוי עולי הרגל המוסלמים נדרשו
מים רבים לשתייה, לטהרה ולרחצה, והטורקים השתדלו מאד לספק הן את
 תעלות, בריכות ומנהרות סודיות
מערכות מים עתיקות בירושלים
19-בור מים בשכונת בית דוד משלהי המאה ה