| 17.04.15 |

כ"ח ניסן תשע"ה

| 156

גליון

שביעי

ההולכת וגוברת של המגזר החרדי שבאה

לידי ביטוי בכל תחומי החיימ. החרדימ

יוצאימ לעבודה בהמוניהמ. רבימ מהמ

גודשימ את פ לי האקדמיה. רק לאח

רונה הוקמה באוניבר יטת בר אילנ מחל

קה מיוחדת לחרדימ ללימודי פ יכולוגיה.

צה"ל כבר מזמנ איננה מילה ג ה ולא

יעזרו כל הקמפיינימ על ’החרדקימ’ למי

ניהמ. החרדימ מתגיי ימ. לא בהמוניהמ

לא במ פרימ גדולימ, אבל מי שכנ לובש

את המדימ הירוקימ אינו מנודה או מ ולק

מבית הכנ ת, להיפכ, הה תכלות כלפי

המתגיי היא מבינה ואפילו חיובית. הת

קשורת החרדית ואתרי האינטרנט חושפימ

את הציבור החרדי לעולמ הרחב ועוד לא

נולד הפשקוויל שהצליח לעצור את המוני

הגולשימ החרדיימ.

אמ כנ, האמ אפשר לזהות מצד החרדימ

גמ ימנימ חיוביימ כלפי יומ התקומה של

מדינת ישראל? האמ יומ הלאומיות היש

ראלית הצליח לחדור את החומות הגבוהות

שנבנו על ידי ההנהגה החרדית. התשובה

היא מורכבת מאוד. מעטימ בתי הכנ ת

החרדיימ, אמ בכלל, שמציינימ את יומ

העצמאות באופנ שונה משאר הימימ.

אמנמ, בקרב החרדיות ה פרדית החיבור

ליומ התקומה הוא הרבה יותר טבעי. ”אצל

הרב עובדיה יו פ זצ"ל לא אמרו 'תחנונ'

בגלל יומ העצמאות", אומר ל'שביעי' הרב

חיימ אמ למ, "ובשנימ מקודמות יותר

כשהיה בריא, היה משתדל להתפלל תפי

לת שחרית בבית הכנ ת ה פרדי בירו

שלימ ושמ היו אומרימ 'הלל' בלי ברכה

בתפילה חגיגית. כל ההליכה לשמ הייתה

משומ שמדובר ביומ העצמאות. והוא כתב

ב פריו על מעלת היומ ושאי אפשר לה

תכחש לני ימ שהיו ביומ הזה. ככ שמי

שלא הושפע מהליטאיות החרדית ומוחו

לא נשטפ ודאי יודע לציינ את היומ",

אומר הרב אמ למ. אכ למרות הכרת הטוב

של מרנ למדינה, רבימ מתלמידי הישי

בות ה פרדיות התחנכו על ברכי החרדיות

הליטאית וממילא כל מה שריח ציונות

ולאומיות נודפ בו הרי שהוא זר גמ להמ.

ובכל זאת, רבימ מהציבור החרדי מוכ

נימ להגיד שהמ כנ מציינימ את יומ העצ

מאות בדרכ שלהמ. בלי ’הלל’, עמ ’תח

נונ’ או בלי ’תחנונ’ אבל ודאי שלא מדובר

בעוד יומ של חול. ”יומ העצמאות הוא יומ

שמח מאוד בקרב הרבה חרדימ", מ פר

ל’שביעי’ יעקב וידר, איש הליכוד החרדי,

”אתה לא תראה אותמ מציינימ את היומ

הזה באופנ דתי כמו אצל הציונימ הדתיימ,

אבל זהו יומ מיוחד ויש אווירה מרוממת

ברחוב. זהו יומ חג שבדומה לחילונימ נחגג

כיומ לאומי ולא דתי".

אז איכ החרדימ מציינימ את יומ העצ

צילומים: אביר סולטן, פלאש 09

"שלטון מפא"י

זילברשלג:

בדורסנותו ובמדיניותו האנטי

יהודית כפה על החברה

החרדית להידחק לזרועות

היישוב הישן בירושלים. זה גם

עשה טוב לחרדים כי זה גרם

לחידוד פנימי. למרות הכול,

יום העצמאות בעיניי הוא יום

מכונן, יום של שמחה, לא

'ראשית צמיחת גאולתנו' אבל

יום שמסמל משהו חשוב"

מאות? ובכנ זהו יומ חופש, וככזה מדובר

ביומ של טיולימ ומפגשי משפחות. ”זה

נכונ שאתה יכול לה תכל על היומ הזה

כאילו מדובר ביומ חופשי אבל בשורה

התחתונה היומ הזה הוא יומ חג, יומ של

שמחה והוא מצויינ על ידי מפגשי חברימ

ומשפחות וכמובנ עודה", מנ ה לה ביר

וידר את תוקפו החרדי של יומ העצמאות,

”גמ כבר לא קיימימ מ עות הרבנימ ופש

קווילימ נגד יומ העצמאות. כלומר, הח

ברה החרדית ומנהיגיה פחות מזהימ איומ

מהיומ הזה ומוכנימ לקחת חלק בשמחה

הקולקטיבית", טוענ וידר.

יום העצמאות? זה מורכב

כמעט כל החרדימ ששאלנו אותמ מה

יח מ ליומ העצמאות פתחו את תשובתמ

במילימ: ”זה מורכב". ”היח ליומ העצ

מאות מבחינתי הוא מאוד מורכב", מ פר

ל’שביעי’ דודי זילברשלג, ”אבא שלי וכל

אחיו לחמו במלחמת העצמאות. אבי ודו

די שאלו את ה’חזונ איש’ האמ המ יכולימ

לומר ’הלל’ ביומ העצמאות. זאת לאחר

שהרב משולמ ראטה, מחבר ה פר ’קול

מבשר’ שהיה מגדולי הדור האחרונ, קבע

להגיד ’הלל’, ובינינו העובדה שהוא היה

ציוני דתי בהשקפותיו הייתה ה יבה שה

ציבור החרדי התעלמ ממנו, אבל הוא היה

ענק שבענקימ ומשפחתי הייתה מקורבת

אליו. אבל ה’חזונ איש’ פ ק שלא להגיד.

ואני זוכר את ה יפורימ שאבי ואחיו למ

רות שלחמו במלחמה יצאו מבית הכנ ת

כדי לא לומר ’הלל’ וחטפו מכות מהמ

שטרה הצבאית כי רבו לעשות פעולה

בשבת. זה הזיכרונ. אבי שהיה אידיאולוג

חרדי ני ה להנחיל לנו את הרעיונ: כנ

למדינה לא לציונות. הייתה לו הפרדה

מאוד מעניינת שיש הבדל בינ המדינה

לתנועה הציונית".

”ליהדות החרדית יח אמביוולנטי ליומ

העצמאות ולהקמת המדינה במתכונתה

הקיימת בהיבט הדתי שלה", אומרת העי

תונאית החרדית שלהבת ח דיאל, ”גמ אמ

רובו ככולו אינו מקבל את ההגדרה שזו

’אתחלתא דגאולה', הרי שבשנותיה הרא

שונות של הקמתה, חרדימ רבימ וטובימ

ציינו זאת בשמחה ואפילו מופגנת. יומ

העצמאות איננו יומ רגיל בשבילי. ממש

לא. אמ להגיד ’הלל’ או לא - נדרשת מ

כות רוחנית כדי להחליט על אמירת ’הלל’

בברכה ביומ מ וימ שאינו מוזכר בהל

כה היהודית המ ורתית והמוכרת לנו מזה

אלפי שנימ. אבל בא נגיד שלא ח רות

דרכימ לציונ יומ מעינ זה".

כמו רבימ בציבור החרדי, אביו ודו

דיו של זילברשלג שירתו בצבא וב

כוחות הביטחונ. זה לא היה מוזר

הזרם הליטאי המנוכר למדינה עדיין שולט

בכיפה. הרב אמסלם

יום מכונן, אבל החזון איש פסק

שלא לומר הלל. זילברשלג