17.04.15 | כ"ח ניסן תשע"ה | 156 גליוןשביעי | 28
לראות בשנות הקמת המדינה חרדימ
במדימ. אבל שנאת חינמ, טוענ זיל
ברשלג, קלקלה את השורה. ”זה לא וד
אבל הפתיח של החברה החרדית בארצ לא
היה אנטי ציוני. יש כרוזימ שנמכרימ היומ
במכירות פומביות של ’פועלי אגודת יש
ראל’ שהיו ציוניימ גמורימ. אבל מה שקרה
זה ששלטונ מפא"י בדור נותו ובמדיניותו
האנטי יהודית, במאבקימ על השבת ומיהו
יהודי - כפה על החברה החרדית להידחק
לזרועות היישוב הישנ בירושלימ. זה גמ
עשה טוב לחרדימ כי זה גרמ לחידוד פנימי.
עיקרו של דבר, אני רואה ביומ העצמאות
יומ מכוננ, יומ של שמחה. לא 'ראשית צמי
חת גאולתנו' אבל יומ שמ מל משהו חשוב
והרבה חרדימ חושבימ ככ. גמ היומ, למרות
שיש התרחקות בינינו ובינ הציונות הדתית
בגלל הפוליטיקה, אבל יש חיבור בגלל הד
עות הלאומיות. החרדימ רואימ את עצממ
חלק ממדינת ישראל והמ מעוניינימ בהש
תלבות במדינת ישראל על כל מערכותיה".
עמ זאת, בתקופה האחרונה זורח הזרמ
של הרב שמואל אוירבכ, מנהיג הזרמ הש
מרני בציבור החרדי ליטאי. בית המדרש
הזה מתנגד לכל שיתופ פעולה עמ הצבא
וודאי לכל מה שקשור לעולמ האקדמי,
ובבחירות האחרונות המ ר שיצא משמ הוא
שאינ שומ יבה להצביע לאפ מפלגה. ני
תוק מדעת מהחברה הישראלית. ד"ר חיימ
זיכרמנ, מחבר ה פר ’שחור - כחול לבנ’
ובנו של הרב דוד זיכרמנ, נאמנ ביתו של
הרב אוירבכ, דווקא בור כי עליית הזרמ
השמרני חרדי היא תגובת נגד לישראליזציה
ההולכת ומתגברת של החברה החרדית.
”תהליכ הישראליזציה של הצעירימ הח
רדימ הוא לא במובנ התרבותי אלא בעיקר
במובנ של החיבור למדינה, חיבור להוויה
צילום: יעקב נחומי, פלאש 09
באינטרנט או בפיי בוק, אלו לא חרדימ
מקולקלימ אלו חרדימ נורמטיביימ. לכנ
היח למדינה הוא הרבה יותר חיובי, במו
בנ הזה שהתפי ה היא שאנחנו אפילו כבר
לא בגלות. כלומר, התפי ה שישראל 5102
היא בדיוק כמו פולינ 5181 - לא קיימת.
אז לא יגידו ’הלל’ אבל ילכו לטייל ולש
מוח, וזה וג של הזדהות בשמחת היומ".
הרב אמ למ מצננ קצת את ההתלהבות.
רוב הציבור החרדי מזדהה עמ הזרמ הליטאי
ורואה בו כמממש העמדה החרדית המו
בהקת. ומבחינת הליטאיות, היח למדינה
ול מליה נשאר כפי שהיה מנוכר ומרוחק.
אפילו תליית הדגל על ישיבת פוניבז’ כמדי
יומ עצמאות נחשבת לפעולה מנ השפה ול
חוצ, טוענ הרב אמ למ, וככזו שלא מכובד
לעשותה. ”בית המדרש הזה ב ופו של יומ
מחנכ לאנטי ציונות וריחוק וניכור מכל
ממנ של מדינת ישראל. ותלמידי החכ
מימ ה פרדימ הולכימ עדיינ אחרי ליטאיות
זו בניגוד לעמדת רוב הרבנימ ה פרדימ
שראו בציונות ’אתחלתא דגאולה’, ובהרצל
ובנ גוריונ כמשיחי ה’, לא פחות. הרבנימ
ה פרדימ ראו בהקמת המדינה ובנ קיבוצ
הגלויות - נ גלוי וברכה מאת ה’. אז בעו
למ הליטאי עדיינ מטפחימ את האיבה ויהיה
קשה מאוד להשתחרר ממנה. אבל ה דקימ
גדלימ, אי אפשר היומ לשטופ את המוח כל
הזמנ. לא דומה תפי תו של תלמיד בנ 81
המו ת נגד בתי מדרש כאלו ואחרימ לא
ברכ בנ 03. אני רואה כיצד היח לרב קוק
למשל, בקרב אברכימ רבימ משתנה, למ
רות שחנכו אותמ לזלזל ולשנוא את גדול
הדור הזה. אי אפשר ל מא את העיניימ כל
הזמנ. אז התהליכ מתרחש אבל לאט מאוד,
והוא תלוי לא מעט ברבנימ צעירימ חרדימ
•שיש להמ את האומצ לדרוש אמת".
הישראלית. אמ עד היומ התפי ה החרדית
הקלא ית ראתה במדינה מעינ 'ועד בית'
גדול שאינ לי קשר אליו מלבד העובדה
שהוא מ פק צרכימ מ וימימ ואני משלמ
לו מי ימ, אזי התפי ה הזו הולכת ומש
תנה. יותר ויותר חרדימ מרגישימ ישרא
לימ. אפשר לזהות את הנימימ הללו ביח
למדינה, בהכרת ההמנונ. יודעימ לשיר את
ההמנונ ולהזדהות עמ הדגל. הדור הצעיר
מנותק הרבה פחות מהוויה הישראלית".
המרד החרדי נגד הישראליזציה
”יש זרמ", קובע זיכרמנ, ”שהולכ למ
קומ אחר. שמצהיר על נבדלות טוטאלית,
זה הקו של הרב אוירבכ שהולכ בדרכ המרי
האזרחי בישראליות, במדינה ובחוקיה. זו
תגובת נגד שנלחמת בישראליזציה. בדיוק
כמו הצוואה של האדמו"ר מויז’ניצ’ לחזק
את הדיבור ביידיש. אבל רוב החרדימ
הולכימ למקומ אחר, יש היומ מדליקי
משואות חרדימ. הרבנית עדינה בר שלומ
היא מל חרדי והיא הדליקה משואה. אלפי
חרדימ לומדימ באקדמיה. אלפימ גולשימ
"היחס למדינה ד"ר זיכרמן:
הוא הרבה יותר חיובי, במובן
הזה שהתפיסה היא שאנחנו
אפילו כבר לא בגלות. כלומר
התפיסה שישראל 5102 היא
בדיוק כמו פולין 5181, לא
קיימת. אז לא יגידו 'הלל' אבל
ילכו לטייל ולשמוח וזה סוג
של הזדהות בשמחת היום"
הצעירים החרדים מחוברים להוויה
הישראלית. ד״ר זיכרמן
רגע של הכרת הטוב למדינה. תליית דגל
ישראל על הישיבה הליטאית פונוביז׳