27 | 01.05.15 | י"ב אייר תשע"ה| 158 גליוןשביעי
סטטוס אחד בפייסבוק בו תקף פרופ' אנדרו פסין מקונטיקט קולג', את
ארגון הטרור 'חמאס', שם אותו במוקד של קמפיין מאסיבי מצד ארגונים
אנטי ישראליים. שמו הטוב הושמץ, מאמרים ועצומות הקוראים לפיטוריו
פורסמו בעיתון הקמפוס והוא ומשפחתו זכו לשלל איומים ומכתבי נאצה.
המרצה היהודי והפרו-ישראלי היחיד בקמפוס נאלץ לצאת לחופשה.
"מנסים להשתיק קולות פרו-ישראלים וציוניים"
ישי פר י דמ ן
"היום ברור לי
לחלוטין שיש
כאן ניסיון להרוס
את הקריירה של
פרופ' יהודי"
על ישראל ובעיקר על חמאס. פסין מבקר
בעקביות את ארגון החמאס ושיטותיו
הרצחניות. וכך בימי המבצע פרסם פסין
פוסט קצר- מדוע הסגר של ישראל על
רצועת עזה מוצדק. בפוסט הזה כינה פסין
את חמאס ככלב “פיטבול נגוע בכלבת"
היושב בכלוב. הוא הזכיר את האוטובוסים
המתפוצצים של חמאס, הטילים המתפו ר
צצים על גני הילדים בישראל וביקר את
המקהלה הבינלאומית שדרשה להסיר את
הסגר בלי להכיר את ההיסטוריה הרצחנית
של חמאס ובלי להבין את ההשלכות. פסין
דימה את הביקורת הבינלאומית על ישראל
במשלו לפעילי ארגוני זכויות בעלי חיים
הדורשים לשחרר “פיטבול נגוע בכלבת"
לחופשי ואחרי שישוחרר ויתקוף יאשימו
את הנתקף בתוקפנות לאחר שזה ינסה
להגן על עצמו מהכלב הסורר. הסטטוס
פורסם, קיבל כמה לייקים וכמה תגובות
בודדות ונראה בתחילה שהוא לא עורר
עניין מיוחד. עד שלפני שלושה חודשים
הוא קיבל אימייל מסטודנטית בקמפוס
ששמה לאמיה קאנדהקר, תלמידת קולג'
מוסלמית שנכנסת לשיעוריו.
קאנדהקר כתבה במייל הפרטי לפרופ'
פסין כי היא נפגעה עמוקות מהסטטוס
שכתב על “העם הפלסטיני" אותו הוא
מדמה לכלב פיטבול הנגוע בצרעת וטענה
שמדובר בגזענות. פסין הבהיר בתשובתו
לסטודנטית כי הוא לא כתב על הפלס ר
טינים אלא על ארגון חמאס ולמעשה הוא
מבקר את ארגון חמאס באופן שיטתי. פסין
שב וטען בהתכתבות כי הסגר על עזה הוא
מוצדק בגלל הטקטיקה הטרוריסטית שנו ר
קט הארגון. עם זאת, כתב הפרופ' כי לאור
העובדה שהסטודנטית בכל זאת חשבה כי
הפוסט נכתב על הקולקטיב הפלסטיני ולא
על משטרו ושאפשר לטעות בהבנתו, אמר
פסין כי הוא ימחק את הפוסט שנכתב בימי
מבצע ‘צוק איתן' לפני עשרה חודשים.
באופק סערה
פרופ' פסין בתמימותו חשב שבמחיקת
הסטטוס יסתיים העניין. אלא שכאן הסי ר
פור רק מתחיל. פסין לא ראה את הסע ר
רה שמתקרבת אליו ולא הבין שלא מדובר
בסטודנטית תמימה שמחפשת לקיים איתו
שיג ושיח על יחסי ישראל והחמאס. הס ר
טודנטית קאנדהקר הייתה חלק מקבוצה
אנטי ישראלית ששמה ‘סטודנטים
למען צדק בפלסטין'. היום חושב
פסין שכל המהלך היה מתוכנן על
מנת להשתיק את הקול שלו, קול
שמצהיר על תמיכה בישראל.
כעבור מספר שבועות מההתכתבות
עם הסטודנטית, התפרסמו בעיתון הקו ר
לג' שלושה מאמרי דעות המאשימים
את פרופ' פסין בגזענות. אחד מהם היה
של הסטודנטית קאנדהקר. עורכי העי ר
תון לא חשבו לקבל תגובה מהפרופ'
שהואשם בגזענות, בריונות, שנאת האחר
ו"בעשיית דה הומניזציה לפלסטינים" וק ר
ראו לפיטוריו. העיתון יצא לפני חופשת
הסמסטר כך שפסין אפילו לא יכול היה
להגיב להתקפה נגדו. בעצת אחיתופל,
ככל הנראה, של הנהלת הקולג', התבקש
פסין לפרסם מכתב התנצלות על הדב ר
רים, מה שעוד יותר גרם לקבוצות האנטי
ישראליות להמשיך במתקפתם על הפרופ'
הפרו ישראלי.
מהשלב הזה השיח הדרדר לשיח שנאה
מובהק נגד פרופ' פסין. הוא קיבל איומים
על חייו. משפחתו נאלצה לקרוא מכתבי
שנאה שנשלחו אליהם בדואר ומאשימים
אותם בכל הצרות והתחלואות של המזרח
התיכון. עצומות פורסמו ברשת הקוראות
לפיטוריו של “הפרופ' הגזען". כתובות גר ר
פיטי נכתבו נגדו ברחבי הקמפוס. הנהלת
הקולג', מהלחץ של הארגונים הפרו פל ר
סטיניים בטלו יום לימודים על מנת לדון
בתופעת הגזענות. מחלקות בתוך הקולג'
פרסמו הצהרות המגנות את “הגזענות"
שהפגין הפרופ' לפילוסופיה. פסין הועלה
על מוקד. בסופו של יום ,'ציד המכשפות'
צלח. הפרופ' היהודי והפרו ציוני היחיד
בקונטיקט קולג' לא עמד בהתקפות ויצא
לחופשת מחלה ומאז לא חזר ללמד בקמפוס
ולא בטוח שהוא גם יחזור ללמד שם.
"לקח לי כמה שבועות להבין באמת מה
קרה בסיפור הזה", מספר פרופ' אנ ר
דרו פסין בראיון ל'שביעי', "בהת ר
גם אם הם לא יצליחו
לגרום לפיטוריי, מאמציהם
גורמים לצנן כל אפשרות
לחופש ביטוי מלא. מי יעז היום
לדבר לטובת ישראל בקמפוס?
תלמידים ומרצים שלחו לי
מכתבי תמיכה במייל וכולם
הוסיפו שהם פוחדים שיקטלגו
אותם כאוהבי ישראל