25
| 01.05.15 |
י"ב אייר תשע"ה
| 158
גליון
שביעי
mosheglantz@gmail.com לתגובות:
ולגבות חזון ושלטון.
סנסנה.
הצעד הראשון שלנו בנגב, זכות עצומה,
לחדש את אבניה ורוחה של עיר
מתקופת המקרא, הזדמנות להיות חלוץ.
תושביה- מופלאים. בית הספר שלנו
להתיישבות.
פתח תקווה.
כשמה. המקום בו גדלנו עם החברים
הכי טובים בעולם. איתם הקמנו את
סנסנה ואת תנועת 'אור'.
הכי ישראלי.
אלמנות חיילי צה"ל.
רינו צרור.
איש שיחה, אכפתי (במיוחד ממצב
תשתיות התחבורה במדינה), חקר אותי
חצי שעה, עד שהאמין שאם נרצה, ניצור
ונרוץ - אין זו אגדה!
שתי מדינות לשני עמים.
עוד סיסמא, לא רעה כשלעצמה, לא
קשורה למציאות כשלעצמה. עלינו
לעסוק במדינה האחת שלנו, שתהיה הכי
טובה, ערכית, משגשגת וחזקה.
פוליטיקה.
יש הצעות רציניות מאד בשנים
האחרונות, מלהקים מפלגה ועד
השתלבות הן במפלגות קיימות והן
בתפקידים בכירים בממשלה. הנני העני
ממעש – כעת עמוק בשטח.
יוקר המחיה.
כשל רגולטורי-שלטוני מטופש, חוסר
משילות מוחלט, חוסר חזון ויוזמה מצד
כל המתלוננים, אתגר שיכול להיפתר
מחר. יש היצע ויש ביקוש ופשוט צריך
לחבר ולהקים עוד עסקים שימכרו יותר
בפחות – קדימה לעבודה.
בית המשפט העליון.
דווקא בכל מה מה שקשור לנגב ולגליל
'לחוויות שלנו בבית המשפט העליון,
קיבלנו פסיקות בהן ההתיישבות ולא
הירוקים והבדואים יצאו צודקים.
אריק שרון.
טעות ההתנתקות מול זכויותיו האחרות.
סייע לנו. בימיו הטובים, הדמות הכי
קרובה למנהיג הרצוי לנו בעת הזו.
ראייה רחבה. מעשיות ומשילות.
ישובים מעורבים.
זכינו להקים ולחזק גם כאלו, כמו
אליאב במזרח לכיש. מוצר חשוב לכלל
הציבורים, אבן דרך בעתיד החברה
הישראלית.
הבירוקרטיה הישראלית.
קללה כתובה... (תרתי משמע), עם כל
מה שצריך לתקן בה, זה עושה סדר.
צריך לבוא נכון ובכבוד ולא להישבר.
אתגר.
עיתונות.
ברובה שטחית, מגמתית, פחדנית. מרצה
את קהל קוראיה שקוראים אותה ולא
מרוצים, אך לא מפסיקים לפרנס אותה.
עוד משימה במסגרת המהפכה.
כיפות שקופות.
כיפה שקופה והיא עולה. מאחדת. הזמן
לפתוח את הראש ולחבק את הדתיים
באשר הם.
סנדלי 'שורש'.
שורש קיומנו. ירשתי את האהבה מאבא.
פייסבוק.
כלי יהודי קלאסי, יכול לסייע להשמיע
קול אחר, לשגרר את הטוב והיפה
שבנגב ובגליל.
אבו אל בנת.
זכיתי באישה מופלאה, ענבר, שעזבה את
רעננה הירוקה למדבר, היא כל כך טובה
שחשוב שיהיו עוד כמותה - אז למה לא
להוליד אותן? כן, יש לנו 4 בנות ו..בת.
01 דברים
שלא ידעתם על
רוני פלמר
רוני לא שותה קפה.
הוא נוהג לכתוב שירים למגירה.
מעיד על עצמו שהוא מכור
לחידודי לשון וקופירייטינג.
נשוי לבחורה שפגש בגיל 71,
והפכה לאשת חילו, "צועדים
ביחד כבר 12 שנה".
בגיל 9 למד לנגן על אקורדיון עד
שהמורה העיפה אותו לצמיתות
מכל עולם המוסיקה.
ניסה להפסיק ללמוד בגיל 41,
אבל עסקה עם ההורים השאירה
אותו בתיכון.
אין לו שום תואר אקדמי.
אוהב את כל סוגי המוסיקה
שקיימים – ים תיכוני, ישראלי,
ג'אז ואפילו מוזיקת מועדונים.
למרות הריחוק והחיים במדבר,
אוהב את הים וחובב סוגי גלישה
שונים, כשיש זמן.
הוא מקווה לסיים את המשימות
בהקדם. ולמה? "שנוכל להספיק
להיות חקלאים, עוד בגלגול הזה".
כשל רגולטורי-שלטוני מטופש,
יוקר המחיה:
חוסר משילות מוחלט, אתגר שיכול להיפתר
מחר. צריך להקים עוד עסקים שימכרו
יותר בפחות – קדימה לעבודה