21 | 01.05.15 | י"ב אייר תשע"ה| 158 גליוןשביעי
בכפר הבדואי כעביה שבצפון המדינה
התרחש ב'יום הזיכרון' אירוע מיוחד ולא
שגרתי. הרחוב הראשי בכפר התמלא בד ר
גלי ישראל, ותהלוכה של עשרות צעירים
וחיילים בדואים שבאו לתת כבוד לנופלים
מקרב חיילי צה"ל הבדואים מלאו את הש ר
דרה. מדובר באירוע ראשוני בקרב המגזר
הבדואי, שהובל על ידי צעירי כעביה אשר
בקשו להביע הזדהות עם המדינה וצה"ל.
צריך לומר, כעביה הוא כפר שאחוזי
הגיוס בו גבוהים למדי. הצעירים שצ ר
עדו בתהלוכת הזיכרון וההזדהות באים
ממשפחות לוחמות שרבים מהן משרתים
בכוחות הביטחון השונים. עם זאת, יוזם
הצעדה מוחמד כעבייה (52), סטודנט
באוניברסיטת חיפה, אומר כי בקרב צעי ר
רים מהמגזר הבדואי ישנה בשנים האחרו ר
נות מגמה שלילית בכל מה שקשור לגיוס
לצבא. בעיקר בקרב הבדואים בדרום אבל
המגמה החלה לנגוס גם בקרב הבדואים
בצפון. התנועה האסלאמית שעשתה לה
נפשות באזור הדרום מנסה להגדיל את
אחיזתה גם בצפון. "בינתיים, בצפון היא
נבלמת", אומר בריאיון ל'שביעי' מוחמד
כעביה, "אבל אם לא יהיה שינוי ביחס בין
הצעירים הבדואים למדינה ובין החברה
הישראלית לבדואים, הם ינצלו את המש ר
קעים וימשכו צעירים לכיוונם".
להתגייס מסיבות אמיתיות
אבל לא בגלל המאבק מול התנועה
האסלאמית ארגן כעביה את הצעדה ב'יום
הזיכרון'. מוחמד הוא פעיל בתנועת 'אחרי!'
בקרב המגזר הבדואי, והוא מקדיש את
זמנו לחבר את צעירי העדה עם המורשת
שלהם ועם החברה הישראלית. כעביה שייך
לקבוצה של צעירים בדואים שמאמינים
וסבורים בכל ליבם שגורלם הולך יד ביד
עם העם היהודי והחברה הישראלית. הוא
מגיע ממשפחה שרבים מבניה היו לוחמים
במערכת בצה"ל וכוחות הביטחון, הוא
עצמו שירת ביחידה מובחרת בחיל האוויר.
כשהוא שמע שתנועת 'אחרי!', שפועלת
לגדל מנהיגות צעירה בפריפריה החבר ר
תית של ישראל, מחפשת מדריך ליישובים
הבדואים, הוא קפץ על המשרה בשתי ידיו.
הסיבה להתלהבות העצומה של כעביה היא
הרצון העמוק שלו לחולל שינוי בקרב
צעירים בדואים שעומדים לפני גיוס.
"רבים מבני הנוער הבדואים מתגייסים
לצה"ל מתוך תפיסה של המשכיות", אומר
כעביה, "כלומר, הסבא והאבא היו חיילים
אז גם הם יהיו. הכוח שמניע אותם להתגייס
מגיע לא פעם מכוח האינרציה. כלומר, הם
לא מתגייסים מהסיבות האמיתיות".
והסיבות האמיתיות, טוען כעביה, הן
אהבת העם, הארץ והמדינה. ואת זה הוא
מנסה להנחיל לצעירים הרבים שתחת
אחריותו. איך הוא עושה את זה? ובכן,
זה אולי ישמע מוזר או משונה בשמיעה
ראשונה אבל מוחמד מלמד את חניכיו
על תקופת 'בית ראשון', 'בית שני' ועל
ההיסטוריה הארוכה של העם יהודי, החי ר
בור של העם היהודי לארצו, השואה והוא
אפילו מרביץ בהם ציונות.
"אני לא מנסה לגייר אותם או לייהד
אותם", צוחק כעביה, "אבל אהבת העם
והארץ בהחלט כן, אני מלמד ומעביר
שיעורים על ההיסטוריה של העם היהודי
בארץ ישראל מהסיבה הפשוטה: אתה לא
יכול לאהוב את הארץ הזו בלי לדעת את
ההיסטוריה שלה".
אבל חניכיך, הצעירים הבדואים, לא 
מסתכלים עליך כאילו נפלת מהירח?
"כן, הם שואלים מאיפה נפלתי עליהם,
אבל עם הזמן והלימוד מתחילה להיווצר
הבנה למקום שאליו אני מכוון".
ומה עם המורשת הבדואית הערבית? 
"בודאי שאנחנו מלמדים אותם על הת ר
רבות הבדואית והמוסלמית שלנו. אנחנו
גאים בהיותנו בדואים וערבים. אבל אין
בזה שום סתירה לעובדה שכל אחד צריך
לדעת איפה הוא חי, מה העבר של המקום
הזה, מה הקשר שלי ושל שכני היהודים
למקום הזה, מהי ההיסטוריה שלי ושל
משפחתי ושל חברי היהודים. אחרי הכול,
כל הקונפליקט במקום הזה הוא על השא ר
לה של מי הארץ ולמי יש זכויות עליה.
אז כן, חשוב לי ללמוד על ההיסטוריה
היהודית של הארץ הזאת וחשוב לי ללמד
באותה מידה על ההיסטוריה שלנו, של
הבדואים והמוסלמים במקום הזה, ומתוך
זה לדבר על המקום של העדה הבדואית
בתוך החברה הישראלית, שלדעתי היא
חלק בלתי נפרד מהנוף שלה".
חנין זועבי מתנגדת, אז מה?
כעביה לא מסתפק בלימוד על אהבת
הארץ דרך ספרים אלא בעיקר דרך הר ר
גליים ודרך המפגש עם אנשים שנושאים
על גבם את ההיסטוריה של העם היהודי.
כך למשל התקיימה לאחרונה פגישה מר ר
גשת בין החניכים לניצולת שואה שספ ר
רה להם על נוראות התקופה. הם יוצאים
לסיורי שטח בכל רחבי הארץ, ניווטים,
אימוני כושר, מתאמנים לקראת גיוס, פו ר
גשים קצינים ולוחמים מקרב חיילי הגדוד
הבדואי (הגדס"ר) וקצינים בכירים בצה"ל.
לא מזמן התקיים מפגש מרתק בין החניכים
הבדואים לחניכים בני הציונות הדתית.
כעביה זוכר שהיו לא מעט חששות
בקרב מדריכי הקבוצה הדתית
אני לא מנסה לגייר
אותם או לייהד אותם, אבל
אני בהחלט מלמד ומעביר
שיעורים על ההיסטוריה של
העם היהודי בארץ ישראל
אתה לא מהסיבה הפשוטה:
יכול לאהוב את הארץ
הזו בלי לדעת את
ההיסטוריה שלה
לומדים על הארץ דרך הרגליים. חניכי "אחרי!" וכעביה עם אלוף במיל' טל רוסו