08.05.15 | י"ט אייר תשע"ה| 159 גליוןשביעי | 32
איתמר מרילוס סיפור מההפטרה
צילום: יעקב נעמי/פלאש 09
אמנית קשישה
ונכדתה בת השש
מבלות את הקיצ באי
קטנטנ לחופי לפלנד.
על אפ קשיי ההתא
קלמות, הנ נחשפות
לאופיימ המיוחד של
התושבימ ולאהבה המורעפת
עליהנ. יופיו עוצר הנשימה של האי,
על לעיו הטחובימ, העצימ חופי
הרוחות והימ, משרימ אווירה נעי
מה. האמנית הקשישה והנכדה לו
מדות להכיר זו את זו והקורא נחשפ
לדיאלוג מרתק בינ עולמ הילדוּת
קנה . המחברת,טובה ינ ִ לעולמ הז
ונ, ידועה בעיקר כיוצרת יפורי
ה'מומינימ', שתורגמו לשלושימ
וחמש שפות. ' פר הקיצ' הוא אחד
מעשרה רומנימ שכתבה למבוגרימ.
ה פר נחשב לקלא יקה מודרנית
בכל ארצות קנדינביה.
יואב שורק הוא מיי ד מו פ ה פרות 'שבת'
ב'מקור ראשונ' ואחד מאנשי התקשורת הידו
עימ במגזר הדתי. בנו פ, הוא גמ ממחוללי זרמ
'הכיפות השקופות', הווי אומר- שומר תורה
ומצוות אכ ללא כיפה על ראשו. אמ אתמ
מנ ימ להכני את שורק ל'מגירה הנכונה'
שתעזור לכמ לקטלג אותו כדאי לכמ לחכות
לפחות עד שתקראו את פרו.
הרעיונ המרכזי ב פר הוא- ני יונ לחלנ
את הקודש. שורק מצביע על ככ שהמקרא,
בניגוד למרבית הטק טימ, שנכתבו ב'גלות',
לא מבצע את ההבחנה בינ קודש לחול. מרבית
המצוות עו קות בחיי החולינ ומיעוטנ מוקדש
למצוות 'פולחניות' דוגמת 'עבודת הכוהנימ'.
כמעט כל המצוות המקראיות מוקדשות לאדמ
הפועל בתוכ העולמ. במציאות החקלאית של
המקרא, האיכר מצווה להיזהר מ'כלאיימ', הוא
מפריש 'ביכורימ' והוא נמנע מחרישה של שור
וחמור יחדיו. בעל האחוזה מצווה להשבית את
המשק ועוד. המטרה הייתה- יצירת חברת
מופת המתב ת על אמונה בכוחמ של היחיד
והקהילה ליטול את היוזמה לידיהמ.
גירוש העמ היהודי מארצו הביא לככ
שממד התיקונ הוצנע לטובת שימור הקיימ
וחיזוק הטק ימ הפולחניימ. התפילה הפכה
מכמיהה לבקשת אלוהימ למו ד דתי, הצי
צית שהייתה חלק מנ הלבוש היומיומי הפכה
לבגד נפרד, הדלקת נרות חנוכה שהותרה
בתחילה בפתילה ובנר משומ שהיו כלי
התאורה היומיומיימ זכו כעת להדלקה בכלי
המיוחד לשימוש דתי וכנ הלאה. הקדושה
לפיככ הפכה ל פירה נבדלת והקיומ הדתי
הפכ למצב זמני עד לחזרה לארצ.
התנועה הציונית ביקשה- להמשיכ את
הרעיונ המקראי, )וניתנ להכליל גמ את
ה'משנה' תחת רעיונ זה( ובעצמ להמשיכ את
אותה ברית ישראלית מנ העבר. ככ למשל
כותב הרצל, כי היהדות יותר משהיא שיבה
אל ארצ ישראל היא שיבה אל היהדות. גמ
ביאליק האמינ כי שיבת עמ ישראל לארצו
היא "בשורת גאולה למינ האנושי". מה הש
תבש בדרכ שואל שורק?
קודמ כל, ההישרדות עמדה על הפרק.
אתגרימ תרבותיימ יתקשו לצמוח כשהקיומ
הפיזי נמצא ב כנה. שנית, קיומ ההלכה
המותאמת לזמננו דורש רביזיה שטרמ נערכה.
למשל, לא ניתנ להכיל כפשוטמ דינימ שנ
כתבו בתקופה בה מרבית התושבימ התפרנ ו
מחקלאות לתקופה הנוכחית בה רובנו עו
קימ במשלחי יד חופשיימ. גמ מעמד האישה
במ ורת, הזקוק לבחינה מחודשת, תוכ הב
חנה בינ מה שנכתב לשעתו שנבע ממעמדה
הכולל של האישה בעולמ,לבינ מה שהמ ורת
היהודית וברת כקבוע ועומד לעולמ.
אפשר להקשות לא מעט קושיות על ה פר.
שורק למשל בור, שהמדינה היא המו ד
דרכו יש לפעול במציאות, בעוד שהמציאות
מצביעה דווקא על כיוונימ של הפרטה דתית
ופעולה חוצ ממ דית. שורק מעלימ את האל
ומדבר על חברת מופת. בנו פ, גמ מעמ
דמ של היהודימ יושבי התפוצות אצל שורק
וחיבורמ לאותה 'ברית ישראלית', לא ברור.
אבל אי אפשר לקחת משורק את האופנ בו
•ה פר פותח כיווני מחשבה מאתגרימ.
'הברית הישראלית'
יואב שורק
הוצאת 'ידיעות ספרים'
782 עמ'
ישראל מחר
ספרו של העיתונאי יואב שורק מנסה לפענח את הפער בין התפיסה הדתית של היהדות העכשווית
לעומק החיים של ימי התנ"ך והמשנה, ועל מה צריך לוותר או להוסיף כדי לחזור לימי הנביאים
טובה ינ ונ / ' פר הקיצ' /
תרגומ משוודית: דנה כ פי
הוצאת 'קרנ' / 841 עמ'